אתן ממשיכות לבקר בפגיה?

אתן ממשיכות לבקר בפגיה?

בהמשך להודעה של שירלי- האם אתן ממשיכות לבקר בפגיה באופן קבוע?
 
רגלי לא דרכה בפגיה מיום השחרור

ועד היום. אני לי משם חוויות כ"כ טובות, שאני ארצה לחזור לשם. אולי יום אחד אני אשלח אליהם תמונה של דנה. אני זוכרת כמה היה לי כיף לראות בפגיה תמונות של פגים לפני... ואחרי...
 
באופן קבוע ממש לא, בחודשים הראשונים

כשהיינו באים למעקב פגים או בדיקות עיניים היינו עוברים להגיד שלום. במעקב של גיל שמונה חודשים כבר לא הלכנו. ביום הולדת שנה התלבטתי אם ללכת לחגוג לה בפגיה, כי כשהיינו שם היו המון הורים שעשו את זה אבל בסוף החלטתי שזה מיותר. עוד חודש יש לנו מעקב פגים ואני בטוח אעלה לבקר בפגיה כדי לספר להם על הפורום הזה, חייבים לא ?
 
כשאני מגיעה לבקר יולדת בליס

אני נכנסת לפגיה לראות אם יש מישהו מהצוות שעוד זוכר אותנו. מיד כשאני מתקרבת לדלת , נהיה לי רע, וכשאני מתחילה לשמוע את הצפצופים של המוניטורים (אלו צפצופים שתמיד הפחידו אותי, כי לעומר היו הפסקות נשימה רבות מאוד) ממש עולה לי תחושה רעה בבטן .
 
גם אנחנו ביקרנו כשהיגענו לביקורת

וזהו. בעצם כשנוריאל היה בן 9 חודשים זאת היתה הפעם האחרונה שהינו שם, אבל אנחנו בקשר עם מנהל הפגיה - הוא הרופא ילדים שלנו...אז זה כמעט כמו לבקר בפגיה.
 
אני כ"כ רוצה ללכת לבקר שם.

ולראות את כל הצוות המקסים אבל הייתי שם רק שבועיים אז אף אחד לא זוכר אותי ואין לי מה לחפש שם!
 
ממש לא

בהתחלה עוד ביקרתי (חברות שנשארו שם) כשבאנו למעקב. אבל עכשיו כל מי שאני מכירה השתחררה ואני לא נכנסת לשם.
 
רק כדי לצאת משם עם יערה בידיים

אני עברתי שם כשהיתה לנו בדיקת שמיעה ומרפאת פגים. הרגשה נפלאה לדעת שיערה כבר לא תחזור לשם יותר, היא שלי ורק שלי ואף רופא לא נוגע בה בלי אישורי המפורש. חוץ מזה, היו שם כמה אחיות ורופאים שכן היה לי חשוב שיראו את יערה. חוץ-חוץ מזה, כשאנחנו היינו שם היה נהדר לראות "בוגרים בהצטיינות" ולדעת שהיא לא תישאר 800 גרם לנצח.
 
למעלה