אתן מקבלות אותי?

[גלי88]

אתן מקבלות אותי?

בעבר ביקרתי פה כמה פעמים ובמשך תקופה ארוכה לא היה לי מחשב בבית. שמי גלי ואני אמא לתאומות מתוקות בנות כמעט 10 חודשים. בזמן האחרון (שבועיים) הן עושות לי את החיים קשים מאוד... עד לפני שבועיים הייתי מניחה אותן במיטה בשעה 19:00 וזהו, שקט, משחקות ונרדמות לבד, מקסימיום קוראות לי למוצץ. בפסח ישנו כולנו אצל ההורים שלי 2 לילות ומאז הן לא רוצות לישון. מוכנות להרדם רק על הידים ואין לנו יותר כוח! החלטנו (אני ובעלי) לנסות את שיטת 5 הדקות. הן בוכות במיטות ואני בוכה בסלון... ממש ממש קשה לי אבל אי אפשר אחרת... יש תקווה שנחזור לתקופה הנפלאה שהן היו פשוט נרדמות לבד? אתן חושבות שאני גורמת להן לשנוא את המיטה שלהן ולראות את השינה כדבר שלילי? איך שאני מתקרבת איתן למיטה הן מתחילות לבכות. אני די מיואשת מהמצב וכל עיצה תתקבל בברכה. תודה גלי

 

[odeia]

../images/Emo104.gif לקבל? בטח מקבלים בזרעות

פתוחות, כאלו:

המון. לגבי פיתרון של שינה, אולי על ידכם בסלון? אולי אתם תישארו (בתורנות) על ידן במיטה. אני אף פעם לא דגלתי בשיטת ה-5 דקות. לא אצל ילדים של אחרים כשטיפלתי בהם ולא אצל הילדה שלי. יש תקופות לא קלות עם הילדים, ואם החלטת שזה מה שאת רוצה, את צריכה לקבל אותן כמו שהן. מאמינה שמאוד קשה עם 2, בזה אף פעם לא התנסתי ולא מתיימרת להבין אם יש הבדל או לא בין 2 או 1 בזמן ההרדמה. המון ידיים, להגיד להן שאתם שם בשבילן גם אם הן לא רואות אותכן, יכול להיות שזהו שלב בקושי של ההפרדה בין אמא לילד. כשהילדה שלי לא רצתה מיטה היא קיבלה, ידיים, מיטה אחרת, שינה על יד בסלון, בגיל מאוד קטן גם הרדמות בעגלה. תנסו לא להפוך את זה למאבק כוחות, כי זה עושה לילה קשה לכולם. מה שכן - את תמיד יכולה לבוא לכאן לקטר עוד ולהתייעץ עוד. שבת שלום

 

[ליאת של בר]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

נדמה לי שאני זוכרת אותך מווינט. (אם כן, פה יותר כיף, תיכף תראי...)

אין לי עיצות כי אנחנו נכנענו ובר ישנה איתנו במיטה (וזו רגרסיה מבחינתנו) ואף פעם לא נרדמה בלי ציצי, כמעט. הגישה הכללית שלי היא לזרום עם הילד רק שזה מאוד מאוד לא קל, עם אחת. עם שתיים? נותר לי רק להצדיע ולשלוח חיבוקים וירטואליים ...

 

[שירלי של תומר]

גלי, ברוכה הבאה. כמה טוב לראות אותך

כאן. גם תומר היה נרדם פעם בקלות. מכניסים אותו למיטה ב- 19:45 הוא מסתובב קצת, מקשקש ונרדם. מאז שעברנו לשעות קיץ הוא לא נרדם לפחות עד 21:00 וכל השכבה מלווה בצרחות, בכי, זריקת חפצים ומה לא... אני מקווה בינתיים שזה יעבור לו ולא מתכננת לפעול בכל מיני שיטות דרסטיות. מקווה שתוכלי לכתוב כאן יותר. ושמחה לשמוע שהכל בסדר.

שירלי.

 

[גלי88]

תודה על כל התגובות

אבל אני בכל זאת אמשיך לנסות את שיטת 5 הדקות רק ביותר רכות. בצהריים עמדתי ליד המיטות שלהן עד שנרדמו וזה קצת עזר. תבינו שעם תאומות ועם בעל שבד"כ לא נמצא בבית בשעת ההשכבה בלתי אפשרי להרדים על הידים או במיטה שלנו כי הן מאוד שובבות וזוחלות ועלולות ליפול מהמיטה / ספה. חוץ מזה הטיפול הפיזי מאוד מתיש וגם אני צריכה את השקט שלי בערב. אני אמשיך לנסות את השיטה שלי (לעמוד לידן עד שירדמו אבל לא להוציא מהמיטה) ומקווה שיהיה טוב... שירלי, מה שלומך? מה שלום תומרון? הוא לדעתי כבר בן שנה, לא? ביי גלי

 

[אילנה של יובל ומיכל]

אחרי שעניתי לך ראיתי את התגובה שלך

למה שאמרו לך קודם. השיטה של לעמוד ליד היא נהדרת. בכל מה שעברתי עם מיכל בעניין ההרדמויות שלה היה גם שלב של להיות ליד. אבל תנסי לשבת ליד במקום לעמוד. את מיכל זה פחות הלחיץ כי זה פחות נתן תחושה שאני תיכף נעלמת. אני נהגתי לגלוש תוך כדי שישבתי לידה, בצהריים אפשר לקרוא ספר (יש אור). הרעיון הוא לא לשדר שאת זמנית שם.

 

[רותי הכ]

היי וטוב שאת פה-את נמצאת גם

בפורום תאומים ושלישיות?

 

[אפונת הגינה]

שלום גלי, טוב לראות אותך פה.

גם לי יש תאומים ובעל שעובד שעות ארוכות ואני מה זה מבינה את הצורך בכמה השעות האלו בלילה לעצמך. התאומים שלי בני ארבעה חודשים ונרדמים בערך ב20:30 כך שאין לי עיצות בשבילך אבל אני מבינה ממך שאני צריכה לאגור כוח לקראת גיל 10 חודשים... בהצלחה.

 

[אפונת הגינה]

אולי תנסי לשאול בפורום תאומים?

 

[אירית של מורן ומתן]

ברוכות המצטרפות ../images/Emo140.gif

אין לי נסיון עם תאומים, אבל אולי הן בוכות בגלל כל המאבקים שהיו מסביב לשעת השינה? אולי תנסי לשים אותן במיטה קצת יותר מאוחר ממה שהן רגילות כדי לוודא שהן אכן עייפות ושתרדמנה מהר יותר? ואולי טקס של סיפור לפני השינה ודייסה, ודיסק של מוסיקה שקטה יעשו את השינוי המיוחל? בהצלחה!

 

[אשרת של יעלי]

ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

 

[אילנה של יובל ומיכל]

../images/Emo24.gif מקבלות בשמחה

אין לי תאומים/ות אז קשה לי לשפוט, אבל בעקרון לא ממליצה על שיטת חמש הדקות או כל שיטה אחרת, למעט לזרום עם הילד. אני מאמינה שצורך שממולא נעלם . אם מסיבה כלשהי חלה פתאום "נסיגה" והילדות מוכנות להרדם רק על הידיים, כנראה שהן זקוקות לזה. אני מאמינה שהרדמות קשה, כמו הרדמות מתוך בכי, לא יכולה להביא לשינה רגועה. הבנות שלי, כל אחת בזמנה

, נרדמה רק על הידיים ומיכל עד היום (בת שנה וחודש) לא נרדמת לבד. מהנסיון שלי עם יובל, זה עובר לבד. כמה לילות (וזה יכול להיות הרבה לילות), הן תצבורנה מספיק בטחון ותוכלנה להרדם שוב לבד. ושוב - נראה לי שעם תאומות יכולים להיות שיקולים שאין עם ילד אחד, מפאת הקושי של שתיים יחד, ככה שכל מה שאמרתי זה מהנסיון שלי עם ילדה אחת בכל פעם.

 

[meira]

../images/Emo104.gif ברוכה הבאה. אין לי פתרונות כי

אנחנו נרדמים על הציצי וזה מתאים גם לי וגם לאור

 

[אמא של דפנה]

השיטה שלי.

אצלנו דפנה בערך מגיל 9 חודשים מסרבת להרדם לבד. שמתי לה במיטה צעצועים כייפים וכרית עם ציפה (לא לכעוס עלי רק ככה היא נרדמת מוכרחה את הראש קצת למעלה). בנוסף אני מפעילה לה מוסיקה (אוטומטית) בפעלולון מנגן והיא נרדמת תוך 2 דקות ולבד. עד שעליתי על השיטה הזו גם אני ירקתי אש ודם. ולפעמים היא בוכה כשמכניסים אותה למיטה ואז אני אומרת לה שהיא צריכה ללכת לישון ויוצאת מהחדר. (ברגע שאני לא בטווח העין שלה היא מיד מפסיקה לבכות, הראש צונח לכרית והיא נכנסת לטרנס של שינה) תבואי אחרי דקה היא ישנה.

 

[חנה של ליאור]

היי גלי. זוכרת אותנו?

איזה כיף להפגש פה אחרי כל כך הרבה זמן! מקווה שהעניינים יסתדרו אצל הבנות. עוד אין לי נסיון עם גיל כזה וכמובן לא עם שתיים בבת אחת לכן אני לא יכולה לעזור. חנה

 

[גלי88]

המון המון תודות וגם...

אני נכנסת לפורום תאומים ושלישיות ושאלתי שם את אותה שאלה והתשובות רק הוכיחו לי כמה שונה להיות הורים לתאומים מהורים לילד אחד. שם רוב האמאות ענו לי שהן נותנות לילדים לבכות קצת במיטה. אני לא רוצה לפגוע במישהי אבל להורים לילד אחד אין מושג כמה שזה קשה לגדל תאומים. אני מרגישה בזה כשאחת הבנות חולה ואני רק עם אחת בבית. זה הבדל עצום. היום עמדתי לידן כמה דקות והן נרדמו יופי. אני באמת ישים כסא ופשוט ישב עד שהן ירדמו. על הידים אין שום סיכוי שאני ארדים אותן. חנה, מזל טוב (כתבתי גם בפורום הריון אחרי טיפולים (מזמן). איך הולך? תספרי חוויות ואם בא לך תכתבי אימל. שוב תודה לכל העיצות. אתן באמת מקסימות!!! גלי

 

[iris and ben]

לגלי-ברוכה הבאה../images/Emo140.gif../images/Emo104.gif

ממליצה לך להציץ גם בפורום הורים לתאומים ושלישיות

 

[אמא של תומר]

ברוכים הבאים!! ../images/Emo24.gif

אני אמא לתומר, בן כמעט שנה. גם תומר עשה לי צרות עם השינה, ובניגוד לדיעות שהובעו פה - אני כן נתתי לו לבכות. לא בגלל שאני אכזרית או מתעללת - גם אני בכיתי איתו ביחד, אבל זה פשוט עובד - ועובד מהר. שניים שלושה לילות של בכי, שהולך ופוחת מיום ליום, והיום אני שמה את תומר במיטה ער, עם כלבלב שהוא אוהב, מובייל מנגן, אומרת לילה טוב, ויוצאת מהחדר. לפעמים הוא קצת מילל, ואז אני ניגשת אליו, נותנת נשיקה, משכיבה אותו (בדר"כ הוא נעמד) והוא נרדם לו בכיף. הכי חשוב זה להיות עקביים, ולא להתרגש מהבכי. מה גם שאני רואה שמצאת את הדרך שלך להרדים אותן בלי בכיות. את לא גורמת להן לשנוא את המיטה, ולא לראות את השינה כדבר שלילי. ילד שצריך לישון ישן, פשוט צריך "לכוון" את הרגלי השינה שלהם. מה שאני כן ממליצה לך, זה לעזוב את החדר כשהן מנומנמות ולא ממש ישנות לחלוטין, ואם הן תבכנה, תחזרי לחדר. מה שחשוב להן לדעת, זה שאת בסביבה ולא נעלמת. בהצלחה בכל דרך שתבחרי.

 

[פישון]

גם אני.

אני עכשיו בהריון עם תאומים וילדה בת שנה ועשר, ואנחנו מתים מעייפות. עם השיפוצים בדירה ולפני זה עם טיפולי פוריות. אני גם כך אדם של בוקר, ולא של לילה, אז בכלל. אני נתתי לבכות מדי פעם, כשכל פעם בדקתי בבכי ראשון במה מדובר - בעיה אמיתית או התפנקות (לגיטימית, אבל זה נותן לי את שיקול הדעת שלי מתי זה מוגזם). לפעמים פותר את הבעיה זה פשוט לעמוד או לשבת ליד, כמו שכבר אמרו. ניסינו לא להעמיד פנים שאנחנו נרדמים, כדי לא ליצור ציפיות שנהיה שם מאוחר יותר. יש לנו דיסק קבוע שאנחנו שמים לפני השינה ונשארים שיר אחד מתוכו. זה בעצם נעימה כי אין שם מילים, רק מוזיקה. אנחנו מלטפים את אחד החתולים ברוגע כמה דקות, אומרים לילה טוב (חס וחלילה לא בורחים) ומחכים קצת לפני שחוזרים לחדר אם היא בוכה. תמוז הלכה לישון רוב הלילות עם חיוך, עם נשיקה, באהבה. היא היתה מבקשת את השמיכה שלה ואנחנו היינו משכיבים אותה. אם לא, בשעה מסויימת היינו בכל זאת משכיבים אותה. שעה קבועה ביום. יש תקופות של רגרסיה, ומנסיון הן עוברות. אפשר לנסות לקרוא סיפורים (התחיל לעבוד אצלנו כמה חודשים מאוחר יותר), בייחוד סיפורים על שינה ומיטות, עם הרבה תמונות. רצוי במיטה. הרבה בהצלחה במה שתחליטי לעשות, חשוב לי שתרגישי שלמה עם עצמך כי את עושה את המירב שאת יכולה, כל אחד לפי יכולתו. אני מקוה שתהיי כאן לתת לי עצות אחרי הולדת התאומים שלי (בטח יש לי הרבה מה ללמוד מכן על גידול ילדים בעומס ובאומץ). מאיה