nightriders
New member
אתנחתא מתודולוגית case-crossover study
יש מספר סוגים של תבניות מחקר. כאשר רוצים להכניס טיפול חדש (תרופה/חיסון) התבנית הנדרשת היא ניסוי קליני מבוקר (אשר באופן טבעי מוגבל בכמות המשתתפים גם אם מדובר באלפים).
לעומת זאת כאשר רוצים לבחון גורם סיכון כלשהו, לא ניתן להשתמש בניסוי קליני, אף על פי שמבחינה מתודולוגית הוא עדיף, מסיבות ברורות. במקרה כזה משתמשים במחקרי עוקבה (cohort) , אשר יקרים יותר, עורכים זמן רב, ומתאימים יותר לחשיפות נדירות, או במחקרי מקרה ביקורת (case control) אשר קצרים וזולים יותר ומתאימים למחלות נדירות.
במקרה של חיסונים יש בעיה- כיוון שחיסון שנכנס ניתן לנתח גדול מאוד של האוכלוסיה (רב האוכלוסיה) תבניות המחקר הנ"ל לא תתאמנה. להשוות לאוכלוסיה שלא מחוסנת במדינה אחרת עלול להכניס הטיות בחירה וערפלנים. אחת הדרכים להתמודד עם זה הוא מבנה case -crossover.
מבנה מחקר זה פחות מתאים להתפתחות מחלות כרוניות (שלא תמיד ברור מתי הן מתחילות), אבל יכול להתאים לאירוע אקוטי (מוות, התקף לב, זיהום וכו'). כל חולה מושווה לעצמו (ואז גם אין בעיה של מציאת קבוצת ביקורת). נקודת זמן אחת היא האירוע שאותו חוקרים (למשל התקף אסתמה) עם מרווח קבוע וקצר ממנו (מספר שעות - מספר ימים). ומשווים את זה לתקופה מוקדמת יותר (לרב מספר חודשים לפני). ההשוואה נעשית לגבי גורם החשיפה החשוד (למשל רמה גבוהה במיוחד של זיהום אויר).
באופן דומה ניתן לישם את השיטה עבור חלק מהחיסונים (עבור המחומשת שניתנת החל מגיל צעיר מספר פעמים זה יהיה קצת בעייתי, עבור חיסון MMR וגם עבור חיסון סרטן צואר הרחם לדעתי זה יהיה אפשרי).
להפתעתי כשחיפשתי מספר המחקרים שמצאתי בתבנית הזו מצומצם להפליא. אם יש התענינות אני יכול לשים קישור לאחד כזה לשם הדוגמה.
יש מספר סוגים של תבניות מחקר. כאשר רוצים להכניס טיפול חדש (תרופה/חיסון) התבנית הנדרשת היא ניסוי קליני מבוקר (אשר באופן טבעי מוגבל בכמות המשתתפים גם אם מדובר באלפים).
לעומת זאת כאשר רוצים לבחון גורם סיכון כלשהו, לא ניתן להשתמש בניסוי קליני, אף על פי שמבחינה מתודולוגית הוא עדיף, מסיבות ברורות. במקרה כזה משתמשים במחקרי עוקבה (cohort) , אשר יקרים יותר, עורכים זמן רב, ומתאימים יותר לחשיפות נדירות, או במחקרי מקרה ביקורת (case control) אשר קצרים וזולים יותר ומתאימים למחלות נדירות.
במקרה של חיסונים יש בעיה- כיוון שחיסון שנכנס ניתן לנתח גדול מאוד של האוכלוסיה (רב האוכלוסיה) תבניות המחקר הנ"ל לא תתאמנה. להשוות לאוכלוסיה שלא מחוסנת במדינה אחרת עלול להכניס הטיות בחירה וערפלנים. אחת הדרכים להתמודד עם זה הוא מבנה case -crossover.
מבנה מחקר זה פחות מתאים להתפתחות מחלות כרוניות (שלא תמיד ברור מתי הן מתחילות), אבל יכול להתאים לאירוע אקוטי (מוות, התקף לב, זיהום וכו'). כל חולה מושווה לעצמו (ואז גם אין בעיה של מציאת קבוצת ביקורת). נקודת זמן אחת היא האירוע שאותו חוקרים (למשל התקף אסתמה) עם מרווח קבוע וקצר ממנו (מספר שעות - מספר ימים). ומשווים את זה לתקופה מוקדמת יותר (לרב מספר חודשים לפני). ההשוואה נעשית לגבי גורם החשיפה החשוד (למשל רמה גבוהה במיוחד של זיהום אויר).
באופן דומה ניתן לישם את השיטה עבור חלק מהחיסונים (עבור המחומשת שניתנת החל מגיל צעיר מספר פעמים זה יהיה קצת בעייתי, עבור חיסון MMR וגם עבור חיסון סרטן צואר הרחם לדעתי זה יהיה אפשרי).
להפתעתי כשחיפשתי מספר המחקרים שמצאתי בתבנית הזו מצומצם להפליא. אם יש התענינות אני יכול לשים קישור לאחד כזה לשם הדוגמה.