אגדה אורבאנית,לא מפחידה...
עידית יישבה,כרגיל,ליד המחשב.כל יום,כשהיא חוזרת מהעבודה בשלוש,היא זורקת את התיק מעליה,ומייד מתיישבת לגלוש.היא קמה רק לשירותים,או לחטוף משהו לאכול. בלילה,כשהיא כבר 'לא יכולה להחזיק את הראש' מעייפות,היא קמה מהשולחן,ונגשת לישון.מוקדם בבוקר,היא שוב מתיישבת לגלוש,ורק כשכבר אין ברירה-עוזבת את המחשב כדי להתלבש ולצאת לעבודה. בעלה אודי כבר אובד עיצות.נראה שניסה כבר הכל,כדי לגרום לה לעשות קצת עבודות בית,או סתם לבלות זמן איתו. בהתחלה,הוא שאל אותה,במרומז "מה,לא נמאס לך אחרי שכל השעות בעבודה היית מול המחשב?" היא הביטה עליו כמו שמביטים על אדיוט,וענתה:"בעבודה אני ממלאת דוחות פיננסיים.בבית אני גולשת.יש הבדל עצום,יידעת??".כמובן שיידע...היא לא הבינה-או לא רצתה לקלוט-את הרמז. אחר כך עבר לדיבורים ברורים יותר,אבל בשפה מנומסת עדיין:"את מוכנה בבקשה לקפל את הכביסה?" "את יכולה אולי לקפוץ לקנות חלב?".גם הדרך הזו נכשלה.הוא עבר לצעקות,בייאושו:"דיי כבר עם המחשב הזה! יש עוד דברים בעולם! אני לא יכול לדאוג כאן בעצמי להכל!". היא אפילו לא טרחה לענות לו. הדרך האחרונה שניסה,הייתה לביים תקלה במחשב.... הוא בא הבייתה בבוקר,בשעה שהיא עוד בעבודה,ועשה מה שעשה,כדי ליצור את הרושם שהמחשב לא עובד. זה לא עזר....כשחזר הבייתה בערב אותו יום,גילה פתק ממנה:" אני בקפה האינטרנט,בפינת הרחוב.אשוב מאוחר". הוא לא יידע מה לעשות עוד...היא לא מתפקדת,אין בינהם שום תקשורת-אפשר בהחלט לקבוע שהיא מכורה לזה... בשיחה עם חבר טוב,סיפר על המצוקה שלו. "יש עוד דבר אחד שלא ניסית"-אמר החבר."תתקוף אותה בשטח שהכי חשוב לה-תכנס לאתר שבו היא כותבת הכי הרבה,בכינוי בדויי,כמובן,ותתחיל להשפיל אותה,ממש כמו טרול". אודי שאל מה זה טרול,וקבל הסבר קצר-גולש שכל דבריו בפורום הם כדי לעורר פרובוקצייה.לרוב הוא מציג דיעה קיצונית,ומנוגדת לבאיי הפורום.למשל-בפורום 'זוגות מעורבים',שבו חברים יהודים הנשואים לגויים,טרול ייכתוב שנישואי תערובת הם חטא,שהאנשים האלה ייזכו לגיהנום,ועוד תוסםת של קללות.... "שים לב,ייעץ החבר-אל תכתוב לה שטויות כמו 'את צריכה אשפוז', או 'איזה כינוי אדיוטי בחרת'-זה לא ייעשה עליה רושם.היות ואתה מכיר אותה הייטב,תלחץ על הייבלות שלה-כתוב דברים שייעליבו אותה,ואולייי תצליח לגרום לה לעזוב את הפורום,ולשקול אם בכלל היא רוצה להמשיך לכתוב באתרים אחרים-הסטטיסטיקה היא,שכשטרול תוקף בחוכמה,חלק מהגולשים עוזבים,ורבים מצמצמים משמעותית את הזמן שלהם על הרשת..אין לך מה להפסיד". אודי הסכים אתו-אין אף דבר אחר שלא ניסה. הוא יודע באיזה פורום עידית פעילה-קשה לא להבחין,כשהמחשב דלוק על זה שעות על שעות ביום... הוא ניגש לקפה האינטרנט,לשבת שם בפרטיות ולנסות לגלות מה הכינוי שהיא משתמשת בו... הוא עבר ביסודיות על כל ההודעות של אותו יום בפורום.לא הצליח לזהות מה מכל זה שלה,ורשימת הכינויים גם היא לא רמזה לא דבר.... בבית,העמיד פנים שהוא מתקן את הוילון בחדר עבודה-הציץ בהחבא לראות מה השם שהיא חותמת בו,וגילה:'לימונדה חמה'.פוי,הכינוי הזה גרם לא בחילה..'.לימונדה חמה'. הוא ניגש שוב לקפה האינטרנט,וכתב: לימונדה חמה,אין לך חיים ??.וחתם-המצפון. אחרי מס' שעות,הגיע תשובה,מתקיפה ולא סימפטית,מה'לימונדה'.הוא השיב,בתשובה חריפה יותר. והיא שוב ענתה,והפעם הגיבו גם כמה גולשים אחרים,כולם תמכו בה,ושלחו לו 'איחולים' שונים... אחת התגובות שלה,הרתיחה אותו:"בעלי חוזר מאוחר כל ערב,ומייד יושב לצפות בערוץ הספורט"'.איזה שקר גס. הוא הרגיש כאילו ממש הכפישה את שמו,בפני אנשים המכירים את שניהם.למרות הכינויים שמעניקים אנונימיות,שניהם הרגישו פגועים.התגובות העוינות לכוונו המשיכו לזרום,ונדמה שרק חיזקו את התלות של לימונדה ביושביי הפורום... אודי לא יכול היה לסבול זאת עוד.הוא כתב הודעה אחרונה: עידית,הכל בינינו נגמר.אני לוקח עורך דין.מציע לך לעשות את אותו הדבר.המצפון-אודי'. המחשב,זה ברור,יילך אליה...
