בשנת 1988 כשיצא האלבום של גלי
צעד אחד לפני הנהר, שזה האלבום המצליח ביותר של גלי ואחד האלבומים המצליחים שיצאו בארץ אי פעם. היה ברור שזו היתה השנה של גלי מכל הבחינות. באותה תקופה יצאה איזו כתבה בעיתון שכבר הלך לעולמו מי שזוכר את "העולם הזה" עם כותרת ענקית גלי נגד ירדנה משהו כזה. ובכן בין שתיהן ממש לא היתה מעולם יריבות. הן חלקו במשך שנים את אותה המורה לפיתוח קול - רחל הוכמן וגלי תמיד פירגנה לירדנה מכל הבחינות. אני זוכרת שבפגישות מעריצים שאלות של ילדים מה את אומרת על זו ומה את אומרת על זו... בכל אופן מה שהיה בשנה הזו זה שירדנה ארזי זכתה בתואר זמרת השנה לאחר שכל התקשורת בללא יוצא מהכלל ניבאה שגלי היתה אמורה לזכות ב"תואר". מי שזוכר את ההיסטוריה היה מצעד פופולאריות בעיתון "להיטון" שהיה מגזין שעסק כולו במוסיקה. במשך שנה שלמה גלי הובילה ב70% לפחות מעל כל הלהיטים באותה תקופה (הזמר אדם למשל, ירדנה ארזי ועוד). צעד אחד לפני הנהר, תוך שעתיים בלבד מרגע שיצא לחנויות (שימי לב הילה זה בשבילך...) אזל בכל ירושליים... תוך שעתיים!!! הוצאת האלבום הוקדמה בחודשיים בגלל לחץ היסטרי על החנויות והאלבום הגיע לזהב תוך כמה ימים. בקיצור שורה תחתונה הגיע היום של המצעד השנתי וגם פה גלי הובילה בספירת הקולות כצפוי (פעם אגב היו מדרגים באמצעות גלויות והיו ממיינים וסופרים את הקולות). בשבועיים האחרונים לפני תום ספירת הקולות חל "מהפך" או איך שתקראו לזה ולפתע ירדנה החלה להוביל... אל תשאלו אותי איך אני יודעת אבל תאמינו לי שאני יודעת וממקור מוסמך ומהימן ביותר שירדנה היקרה ומנהל יחסי הציבור שלה דאז מר גברי מזור, הפעילו לחץ על קובץ מעריצים נבחר של ירדנה ומימנו להם מכספם כמות של אלפי גלויות על מנת שיזוייפו קולות ... זה הסיפור פחות או יותר בקצרה. הכל שייך כבר להיסטוריה. כמובן שהתחרות העיקרית תמיד היא בין המעריצים מיותר לציין שבין הזמרות לעולם לא היתה יריבות. תחרות בריאה כמו בכל ספורט אך כמובן שתמיד נעים לנצח.