אליהו ריפס זכה בפרס איג-נובל 1997
לספרות, ביחד עם מספר "מדעני" דלוגים נוספים, מן המובילים בענף מרתק זה. חבל על זמננו היקר. _אין_ קודים בתורה.
הנה הפרכה מפורטת, וכבונוס הוספתי סעיף (7) אשר יוצב בקרוב, והחושף את הלקויים בשיטתם של "מדעני" הדלוגים בבנית קבוצות בקורת... (7) בכל זאת ענין מקצועי אחד: הנה איך מיצרים "מדענינו" טקסט לבקורת, על פי הודאתם: "בבדיקה שנערכה על 10,000 טקסטים לביקורת (שיוצרו על ידי ערבוב רנדומלי של מילים בתוך פסוקים של ספר התורה)..." http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=570&msgid=9480808 "מדענינו", מסתבר, לא שמעו מעולם דבר על measure of information בטקסט או על האנטרופיה שלו. המדד לאינפורמציה בטקסט יכול להיות להיות מרומז, למשל, ע"י תכנת דחיסה, ואכן קבצי טקסט ניתנים לדחיסה משמעותית ביותר, ואולם עמיתנו המלומד, "מדען" הדלוגים של הידברות, משתמש באותו טקסט עצמו כשהוא מעורבל אקראית באפנים שונים כדי ליצור טקסטי-בקורת, מבלי לשים לב לאנטרופיה שלהם. אפני ערבול שונים יכולים להפיק שעורי דחיסה שונים. תכנת דחיסה המזהה "סדר" או pattern בטקסט המיועד לדחיסה תנצל זאת ותשיג שעור דחיסה גבוה. אם הטקסט יעורבל ויעלם ה"סדר", אזי אותה תכנה, ואותו טקסט (אולם המעורבל באופן שונה) יפיקו שעור דחיסה נמוך יותר. משמע, אין די בשמוש באותו טקסט כשהוא מעורבל באפנים שונים. שכן כל אופן ערבול יתן מדד אינפורמציה _שונה_. על "מדעני" הדלוגים היה להשתמש אך ורק בקבוצות בקורת בעלות מדד אינפורמציה _זהה_ לנסח "קורן" (אין בכך ויתור על הטענה כי נסח "קורן" נבחר _שרירותית_ מבין כמה נסחים יוקרתיים השיכים אף הם למעגלי מסורה _מוכחים_), אולם נכשלו מעשות זאת. http://home.t-online.de/home/dr.frank.wolf/diss/calcen.htm