../images/Emo54.gif../images/Emo108.gif מקרה שקרה לאבי ז"ל
בבית הכנסת ברחוב Kazincy.ב56 בזמן המהפכה, כשהיה עוצר, אבי התעלם והתעקש ללכת לבית הכנסת, כבכל יום. היו יריות לכוון בית הכנסת, וכדור אחד "פגע" באבא שלי, אבל בדרך נס, הוא נעצר בטלית עם אריזת הקטיפה, שהיה צמוד למתניים של אבא, והוא יצא ללא שריטה. אמי ז"ל שמרה את הטלית עם האריזה ועם החור למזכרת. ואם כבר ספרתי על העוצר והיריות בזמן המהפכה, אספר גם על אמי ז"ל, שיצאה לקנות לחם, ועמדה בשביל זה שעות בתור, בתוך היריות. אמא לא פחדה משום דבר בעולם, אבל ממש משום דבר. היא ספרה, שאחרי מה שעברה בשואה, הכל קטן עליה. היא ספרה, שפעם בזמן המלחמה, כשהיו הפגזות, אפילו החילים הגרמנים הסתתרו, והיא נשארה ברחוב להסתכל. אני באמת לא זוכרת אותה פוחדת ממשהו. היתה אשה מיוחדת, (גם לדעת כל מכיריה)והיא מאד חסרה לי. היא נפטרה לפני פחות משנתיים.evike