אתר מאוד מאוד מומלץ

[שירלי רם]

בוקר טוב! קישור מעניין

במוסף הארץ מתפרסמת היום כתבה על אשה גדולה, רחל אוחנה, שהיא מנהלת התיכון באופקים. התרשמתי מאד ממנה - צעירה, חזקה, מנהיגה. ויפה. לכתבה קוראים קריזה, אגב. האם כך נראית מנהיגות נשית? האם יש בכלל מנהיגות נשית? או שמה שיעזור להצליח בתפקיד זה דווקא אם היא תהיה "גבר-גבר"? בינתיים, בכל אופן אני מפרגנת, וממש התרגשתי כשקראתי את הכתבה. אולי נביא אותה לאירוח בפורום? (כאילו שאין לה מספיק צרות על הראש)

 

[תירונה]

קריזה או צומת דרכים בין יאוש לתקווה

בקריאת ראיון זה אני מרגישה כפוגשת את המנהלת שוב (שמעתי ברדיו וצפיתי בכתבה של רינו צרור). בכמה שלבים של התלבטויות בחיי פגשתי או שמעתי על אנשים שאני מרגישה שהלוואי והייתי יכולה לעשות כמוהם- כלומר שינוי ממשי - להפוך את הדלי עם החלב אבל להמשיך להניב חלב, חדש ויותר נקי- (שלא כמו הפרה שבועטת בדלי החלב שהרגע נחלב מעטינה). כשעבדתי בחינוך המיוחד וכשאני עובדת בפנימייה של ילדים שהוצאו מהבית (לא בגלל הדתיות אלא בגלל שבבית סבלו ממש (הלוואי ולא הייתי יודעת כמה סבל אפשר לעבור בתוך "בית") לא הייתי יכולה לשמוע שמישהו זורק ילד מבית הספר כדרך לשינוי, אבל בימים אלה של המחשבות על מהי מנהיגות נשית ומתי מתחילים ההבדלים בין נשים וגברים? אני שמה לב שמנהלת זו באה ממשפחה שהיא ילדה יחידה בין אחיה הבנים והיא מגלה תכונות שונות מהדפוס הנשי במשפחת הוריה וייחודי לה - וסוללת לעצמה דרך - אני מאמינה שהיא פועלת בכוון המתאים לה ונאמנה לעצמה ולתפקיד שהיא ממלאת כמו שעיצבה את חייה כך תנהג גם בבית הספר. כאן אני מגיעה לשאלה שממנה התחילה המחשבה שלי לתגובה כאן: מה אנחנו יכולות לתת לה? ומה אנחנו יכולות לבקש ממנה?

 

[מאנייה]

זה ויכוח ישן על גישות בחינוך

שיקום הסמכות ההורית ו"המורית" גם. היה גם בזמנו כתבה מעניינת במוסף של "הארץ" עם פסיכיאטרית ש"שמכסחת" בני נוער ומתנגדת לכפפות המשי. לצערי איני זוכרת את שמה ואין לי קישור. אני חושבת שזה נושא מאוד מורכב. וללא ספק ישנה בעיה בעניין הזה של סמכות של מבוגרים מול ילדים. מרוב חופש כולנו התבלבלנו.

 

[SuperGirl 25]

התכוונת ל...

ד"ר שולמית בלנק, שהקימה את הפנימיה "בני ארזים"? נפגשתי עימה לאחרונה...

 

[מאנייה]

כן בדיוק!!

ספרי לי עליה.

 

[SuperGirl 25]

הי מאנייה,

היה ראיון מעניין (לטעמי) שלה אצל קובי מידן לפני מס' שבועות, בערוץ 2. היא אכן מאמינה שיש לרכך את ההתנהלות עם מתבגרים והפנימיה שהקימה היא פנימיה לנערים שנפלטו מכל מסגרת, בגלל שהמסגרות לא תמיד ידעו להתמודד עימם ולהפך. ב"בני ארזים" יש צוות שמקפיד מאוד על שימת גבולות, ממש כמו בצבא

וכן על השיטה ההתנהגותית-חיזוק ועונש-וזה טוב, כי הנערים האלה חסרי גבולות לחלוטין!! זה הצ'אנס האחרון של הנערים במסגרות כלשהם לפני הכלא או חסות הנוער... לגבי הנער שאני הגעתי איתו לראיון קבלה, היא ניסתה "לעצבן" אותו, כפי שהיא נוהגת בראיון הראשוני, ולפי התגובה שלהם היא כנראה עושה להם איזשהו איבחון ראשוני...

 

[SuperGirl 25]

טעות

התכוונתי שהיא מאמינה שאין לרכך את ההתנהלות עם מתבגרים. אם את שואלת לדעתי, אני חושבת שהפנימיה שלה יכולה להצליח עם כמה מקרים קשים באמת, של נערים חסרי כל גבולות, שנופלים בין הכסאות בגלל שהמסגרות לא יודעות להתמודד איתם...

 

[תירונה]

ויכוח ישן אבל מזוית אחרת

כשהגבתי לכתבה על רחל אוחנה המנהלת מאופקים, לא חשבתי שהיא מצאה או המציאה משהו חדש, אבל המקום ממנו היא פועלת, הוא - אם הבנתי נכון - מקום של מי שלא מתייאשת כי עדיין יש מה לעשות וכאחת מהמקום - מאופקים - בוחרת לנקוט דרכים דמוקרטיות, כלומר מהמקום של מי לקחה על עצמה את האחריות -לאחר שנבחרה בדרך חוקית - היא מקשיבה לעצמה ומחליטה לעשות מה שמרגישה כנכון - קודם כל להגיד "כך לא ממשיכים" ומתחילה בדיאלוג חדש בדרך מובנית ומשתפת את כל הגורמים (תלמידים, הורים, צוות בית הספר) . {זו עמדה שונה מאשר בדוגמא של ד"ר שולמית בלנק (כבודה במקומו)אשר מטפלת בבבני נוער באופן פרטני - לפחות בבואם אליה, יש גם שלבים של טיפול בקבוצה, אך היא פועלת ב"שדה" אחר - מצבים שנדרשת התערבות פסיכיאטרית} סיפור זה עורר בי מחשבות וקשרים לפורום נגיעה רכה ולקהילת נגיעה רכה של מאפו, הרעיון שלך שירלי (להזמין אותה אלינו ותוספת שלי אולי אנחנו נציע איזו נגיעה רכה למקום שעובר תהליך של יצירת דיאלוג חדש או מחודש בין כל המערכות המעורבות בחיפוש דרך שבה יוכלו לצעוד.) אולי בתור הצהרת כוונות ראשונית נשלח מסר של הזדהות

??????

 

[שירלי רם]

שמעתי עכשיו הרצאה על יחסים בין

הורים לילדים (בני נוער). תובנה אחת בנושא גבולות ששמעתי שם: יש כמה סוגי גבולות - 1. אלו שאנחנו מוכנים לוותר עליהם (אז מראש אפשר לא לריב בגללם) 2. אלו שנתונים למו"מ 3. הקווים האדומים שלנו (בגיל צעיר - לגעת בחשמל; מתבגרים - סמים?) לדעתי המון(!!!) דברים שהיו פעם קווים אדומים נתונים היום למו"מ. זה נורא מעייף, אבל זה כנראה חלק מהמחיר שאנחנו מוכנים לשלם בשם הדמוקרטיה ובשם ה"קוליות" שאנחנו רוצים להשיג בעיני הילדים.

 

[שירלי רם]

מומלץ לקרוא את הספר ../images/Emo91.gif

"שיקום הסמכות ההורית" מאת חיים עומר שעוסק אמנם בגילאי נוער בעיקר אבל הוא מאלף ומרתק ומציע גישה שונה מהגישה "החברית" לנושא ההורות

 

[מאנייה]

אתר מאוד מאוד מומלץ

בעיקר אגף המאמרים.