את גם היית ילדה מפונקת

שירה כמים 1959

Well-known member
את גם היית ילדה מפונקת
וגם את היית מסכנה
את גם לקחת את עצמך נורא ברצינות
הכי ברצינות
אפאחד לא היה חשוב כמוך
את היית הכי נהדרת בעיני עצמך
אבל הכי לא סולחת, אוי, כמה שהיית עושה
פרצופים של מלכת החסד, כמה שהיית משחקת את מלכת החסד
כשהתאים לך וכמה את לא שמת על אפאחד אחר באמת, והיה לך גבר
שהיה הסמרטוט שלך, היה משרת הסף שלך, ואת היית כולך מלכת חסד
כשהתחשק לך ואת היית מין
כזאת שצריך לרצות אותה כל הזמן
והשתעבדת לכדוריך ולאשפוזים
ואמרת כי טוב
ולי היית אומרת
בואי ניפגש ברחוב
וגך אמרת לי פעם, כשכל כך רציתי אהבה וחיפשתי אחריה בכל פינה,
את אמרת לי "קשה לאהוב אותך" או משהו כזה, רק אחרי שהתעקשתי
את התנצלת, והמשכת להיות מלכת החסד וחילקת לי מתנות ומילים אמפטיות עלק
את היית מלכת החסד ואני הייתי סמרטוט ואת הלכת להתאשפז ולקחת כדורים על כל שטות
והיה לך גבר שהיה סמרטוט שלך ואני הרגשתי אשמה כי אני שופטת אותך אבל מי זאת שאמרה לי
אי אפשר לאהוב אותך או משהו כזה
אולי זה היה חיותר רך כמו את קשה במערכות יחסים
ואת היית האדם הכי אנוכי שהכרתי אולי
חוץ מהפסיכופטים האמיתיים
ובכל זאת זכית באהבה ןבכסף ובאימא וילדה
והיה לך גבר שהיה סמרטוט שלך
וכל הזמן היו לך טענות
ואת אמרת לי
ואני לא שוכחת
עכשיו שאני מתאבלת על חייך הדפוקים
חייך שהלכו ונמזגו לתוך ערסלים מתנדנדים ברוח ריקה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
אני שונאת אותך
אני מופתעת לגלות
באויר הקריר של מרץ
באה רוח להיות
רבת חסד כמו שאת התיימרת
ועכשיו את שוכבת מכוסה בבד
והמון אנשים יגידו עלייך מילים טובות
כי ככה נוהגים לעשות על ההולכים
בזמן שאני נאבקת כאן על כל טיפת אויר
ואת עטופה באהבים היית מוותרת
מוותרת ומוותרת ומוותרת
ואפאחד לךא הצליח לעזור לך
ואת לא הצךלחת לעזור לעצמך
ואת לקחת כדורים
ואני שונאת אותך
ואמא שלך אהבה אותך
ואולי היא בעצם שנאה אותך
וכולם טיפלו בך
ורוח לא באה להיות
ואת פיזרת לי חסדים קטנים כמו טיפות
כשהיית נוסעת לפריז ולאמסטרדם
והיה לך ברור שיש
קופסאות ריקות שהן עבורי
מחכות וחולצות משומשות וצעיפים חומים
מי אמר
אנחנו שתי ילדות עזובות
מי אסף אותנו בפינה
כשלא הייתה לי אמונה ולא אמונה שאני שווה את לא אמרת מלה אחת שתעשה רך בלב
להי]ך, את אמרת
פטיש קורנס מקל סכין על עיניי הרכות
שהתפתו להאמין למילים הרכות
שבאו בין, ועכשיו את באה להיטות
מלכת חסד מחורבנת
זכורה לטוב
בין עוד מתים
ען הקומבניזון הוורוד המגוחך שלך
שמבליט את כל הציצים שכל הכדורים להרזייה לא הצליחו לבלום
פרצו ופרצו מתוך הקומבניזון שלך
כמו גשם עקר
 

שירה כמים 1959

Well-known member
לאט לאט אני אפסיק לנשום רק סכינים
לאט לאט את תישכחי לי מהלב
כשהם יקימו מארזים של
זוכרים את המשוררת
לאט לאט אני אפסיק לנשום רק סכינים
כאשר אזכור את המילים הרעות שאמרת לי
שהיו סכין ישר בבטן
וגך לא התנצלת כיככה חשבת
והתיימרת להגיד לי שאת בעדי
ושיש רוח אוורירית כל כך טובה בשבילי
אבל לפני כן את סגרת לי כל תקווה
את אטמת את היית קללה רעה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
מחר אני לא עוברת לבית חדש
אני לא קוראת מחר תפילה חדשה
אני לא מתיימרת להגיד שום דבר על אנשים רעים וגשר בכיכרות
מחר אני לא אומרת שום דבר רע ואני לא עוברת לבית חדש מחר
אני לא שואלת מה המרגש ולא אומרת לאחרים לשאול אותי מחר
אני לא פוחדת שאני עוזבת אותי מחר אני א8ומרת במילים מאוד חדות
עד כמה שאני שונאת אותך, כמה שערבבת אותי, כמו עוד אנשים
שערבבו אותי ברותחין ובצוננים נשאו אותי הרחק מעצמי השטיחו לי את הזקפות שלי
ערפלו טשטשו מיסכו
כל מה שהיה היה שיט
ועכשיו אני מחפשת אדם שהוא אחד
 

שירה כמים 1959

Well-known member
וכולם עכשיו יודעים
כמה שאת פצועה
כמה שאת בודדה
מחכה לך פרח אולי, את אומרת,
ויורדת במדרון
מכסה פנייך מהרוח, מהשמש, משאר בני אנוש -
שלא יפצע
 

שירה כמים 1959

Well-known member
אני שונאת את
לא יודעת מה או מי
אני אוהבת את
לא יודעת מה או מי
אני חושבת ש
לא יודעת מה או מי
אני אומרת לך,
החיים האלה מסריחים
 

שירה כמים 1959

Well-known member
כ א על ע שמתה בל י לחשוב על אפאחד
כמו שהייתה חיה
כ א על כל האימהות שמתות בלי לחשוב על אפאחד
כ א על כל האימהות שמתות בלי לחשוב עלי
כ א על כל האימהות
 
למעלה