את הספר החדש הזה אני אקרא

[ע מ י ש]

את הספר החדש הזה אני אקרא

התנ"ך והזהות היהודית, מאת אניטה שפירא, הוצאת מאגנס, 2005, 174 עמודים מאת יצחק לאור בתיאור של אניטה שפירא מתהפך היחס אל התנ"ך. אם יחס זה נתפש קודם רק כחצי-דתי, דת של חילונים, הנה עכשיו דורשת שפירא לקבל אותו בלי ויכוח, כאמונה לצורך אמונה, כטקסט מקודש בשם הקיום בבית הספר התיכון ע"ש דוד קלעי בגבעתיים, באמצע שנות השישים, שימש התנ"ך את המורה להיסטוריה, אניטה שפירא, כמקור לעונשי העתקה. בעיקר חביבים היו עליה פרק קי"ט בתהילים (זה המתחיל ב"אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'" ומסתיים 176 פסוקים אחר כך ב"תעיתי כשה האובד, בקש כבדך כי מצוותיך לא שכחתי"), ופרק ז' בדברים (זה הנפתח בחזון "כי יביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גויים רבים מפניך, החתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחיווי והיבוסי, שבעה גויים רבים ועצומים ממך" וגו'). להמשך המאמר של יצחק לאור על הספר ראו בקישור

 

[ע מ י ש]

שימו לב לדבריו של לאור

"אחד הקשיים בלימוד התנ"ך אינו מצוי בסתירה בין דת לחילוניות, אלא באי-יכולת להכיר בכך שהתנ"ך כתוב בלשון זרה. אין לבוגר תיכון ישראלי היכולת לגשת לפרק שלא למד, בלי פירוש צמוד, בלי מילון מקראי-עברי. האי-הכרה הזאת היא חלק מן ההכחשה הקרוי "נצח ישראל". " האם הוא צודק? האם שפת התנך היא שפה זרה ולמעשה בעת לימוד תנך נדרשים התלמידים גם ללמוד שפה חדשה?

 

[פלגיה]

לא חשבתי שזה כך

אבל מעט החודשים שבהם אני מנהלת את הפורום הזה הביאו אותי להאמין שאכן כך הוא. אם נכנס משיהו ושואל על תוכנה של פרשת "ויגש" במקום לפתוח תנ"ך ולקרוא בעצמו - הוא כנראה לא מבין את הנכתב. אם אנשים צריכים "תרגום" של הנאמר בפסוקים על מנת לענות על שאלה פשוטה בשיעורי הבית - כנראה יש כאן בעיה של הבנת השפה. עוד על הבנת העברית של "הנוער" - כאן: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1314&msgid=70125034 ובהערת אגב אומר שגם רוב הבריטים לא יצליחו היום לקרוא את צ'וסר ואת שייקספיר. זאת שפה אחרת.

 

[ע מ י ש]

אכן, דבריו אלה של לאור מתקשרים

לדיון שנערך כאן על שיטות לימוד ועל הקשיים בהוראת התנך ובלימוד התנך. לאור אומר בפשטות כי עלינו להודות בכך כי התנך כבר אינו חלק מן התשתית התרבותית והלאומית כפי שניסתה התנועה הציונית לבנותה אלא שהוא זר וכתוב בשפה זרה. ואם השפה זרה יש אולי לחשוב על האופן בו מלמדים שפה זו.

 

[יוסי ר1]

שפת התנ"ך

לפלגיה שלום. אני חולק על דברייך כי שפת התנך זרה לנוער של היום. אני מבחין בין נוער שמורגל בקריאה , שעבורו קריאה בתנך אינה מהווה מכשול קשה יותר מטקסטיטם אחרים, ובין נוער שאינו מורגל בקריאה, ועבורו גם התנ"ך הוא שפה זרה. כמובן שיש בתנך קטעים בשפה יותר ייחודית, וישנם קטעים בארמית, אבל אין הם הרוב.את חמשת החומשים, וסיפורי השופטים והמלכים, וחלק גדול מהנביאים, יכל כל המצוי בקריאת עברית לקרא ולהבין , לפחות ברמה הבסיסית. התופעה של שאלות על התוכן - מה כתוב - לצערי מאפיינת כל תחום לימודי ולא רק תנך. יש קלות בלתי נסבלת של קבלת השיטחיות והעצלות, הרצון לקבל הכל לעוס וטחון דק, בכוס עם קשית אל מול המסך, בלי צורך ויכולת לקרא חומר ולהתמודד איתו באופן עצמאי. וכשתלמיד נדרש להגיש עבודה כלשהי,ף גם התלמיד, וגם המורה מתפעלים מאופן ההגשה - מודפסת במחשב, עם פונטים מהממים, כמה תמונות לא רלוונטיות, כל דף עם כותרות בצבע אחר. התועכן לא חשוב. עצם ההגשה וההשקעה בעיצוב מזכה בציון עובר. זה ממש לא השפה של התנ"ך שבעייתית, זהנוער שגדל בסביבה שאינה מכבדת לא את המילה הכתובה על נייר, ולא למדניות מעמיקה.

 

[shushu10]

מאד מסכימה עם דבריך, יוסי

העובדה היא שאם קוראים תנ"ך ברצינות הראויה (עם פרשנות למלים פחות מוכרות היום) - אפשר בהחלט להבין את החומר ואפילו להנות, רחמנא ליצלאן. אני עוזרת בהכנת ש"ב לעולים אתיופיים שבקושי מבינים עברית. לאחר שעברנו יחד על 2-3 פרקים בשופטים, קריאה בקול רם ונתוח, בנות פשוט התאהבו בנושא ולמרות שזמננו המשותף תם ונאלצתי לעזוב, הן נשארו יחד לסיים את שעורי הבית. בשעור הבא כבר חיכו לי ואף התחרו ביניהן על הבנת הנקרא. הציונים בתנ"ך וגם בהיסטוריה של עם ישראל השתפרו מאד (זו לא המטרה העיקרית) ועל זה נאמר - יגעת ומצאת - תאמין!!!

 

[פלגיה]

זה כמובן שילוב של הרבה דברים ביחד

גם הרצון לא להתאמץ גם ההשקעה הרבה יותר בקנקן ולא במה שיש בו גם העובדה שאם יש לך שאלה - אתה ישר הולך לשאול אותה באינטרנט (ואפילו לא מעלה בדעתך לעשות חיפוש בעצמך) זה הכל ביחד שמצטבר לסך הכל עצוב מאוד.

 

[פלגיה]

היה לי קצת קשה לקרוא את המאמר

בהיותו מאמר ב"הארץ" הוא חייב לצבוע כל נושא בצבעים פוליטיים אקטואליים ולהכפיש ציבורים שלמים. בכל אופן יש כאן תשובה ל"איך לומדים תנ"ך בישיבות" שהיה עניינו של שרשור לא מזמן. התשובה היא - בישיבות החרדיות לא מרבים (ולא הרבו) ללמוד תנ"ך בפני עצמו כי הוא נתפס כחלק מלימודי ה"השכלה" המביאים לכפירה. ועוד נושא הקרוב ל"איך מלמדים תנ"ך" - אני טוענת שאין שום טעם להעניש ילדים בחיובם להעתיק פרקי תנ"ך ארוכים. שום ידיעת תנ"ך לא תצא מזה.

 

[masorti]

להזכירך שיצחק לאור הוא שמאלן קיצוני

וכפועל יוצא גם אנטי דתי קיצוני. אז דעתו על המעמד הראוי לתנ"ך שווה בערך כמו דעתו של עוור על רמת ציוריו של ון גוך.

 

[פלגיה]

אבל

זה בדיוק מה שהכתבה היתה אמורה לתאר - את מעמד התנ"ך אצל הציבור החילוני.

 

[ע מ י ש]

יש לדייק

המאמר הוא מאמר בקורת על ספר והוא מבקר את דבריה של המחברת.

 

[ע מ י ש]

להפך, דווקא דעתו היא החשובה

האין זה חשוב להבין את עמדתם של אנשים השונים ממך בדעותיהם? אותי למשל מעניינת דעתו של ישראל רוזן (הבאתי את הבקורת על ספרו לכאן לפני מספר ימים) למרות הסתייגותי החמורה מדעותיו ועמדותיו הפוליטיות. וכאמור זהו מאמר בקורת על ספר, לדעתי חשוב לקרא את ספרה של הפרופ' אניטה שפירא, נראה לי שיש שם עובדות שלא ידעתי עליהם כלל, כגון העובדה כי ספר "תנך מלא" הוא פרי יזמתה של התנועה הציונית ותנועת ההשכלה.

 

[masorti]

אותי לא מעניינת דעת המיעוט ההזוי...

יצחק לאור לא מייצג אלא פלג הזוי וסהרורי בציבוריות הישראלית. לקחת את ראיית העולם שלו כמדד למשהו בישראל זו טעות חמורה.

 

[ע מ י ש]

אל תמהר לבטל או להתעלם מדעתו

של מיעוט נחוש, זו טמינת הראש בחול שאין בה כל תועלת. ואינך יכול להיות בטוח בגדלו של הציבור המסכים עם לאור או המקבל ביטוי באמצעות לאור או כל אדם אחר.

 

[masorti]

הציבור של לאור מוכר וידוע...

והעובדה שהמיעוט הזניח הזה שולט בכמה כלי תקשורת לא עושה אותו גדול יותר.

 

[ע מ י ש]

האם ראית עתונים שאין בהם

הבעת דעה פוליטית "והכפשת" ציבורים שלמים? מתי לאחרונה קראת את הצופה למשל? או את מקור ראשון?

 

[פלגיה]

זאת בדיוק הבעיה שלי איתם

אבל הם יגידו לך שהם רק עושים תרופת נגד, למה שקיים. מה שקרה פה שבתוך ביקורת על ספר הכניסו דברים שאינם קשורים בכלל, בכדי לחזק את דעתו של המבקר (וללא קשר לדעתה של מחברת הספר, או לנושא העיקרי שהספר עוסק בו)

 

[ע מ י ש]

זה יצחק לאור

אינטלקטואל מדהים רב אנפין, כאן הוא עוד איכשהו נשאר צמוד לנושא...

 

[פלגיה]

../images/Emo4.gif אז זה לא מוצלח בעיני

ולמה? כמו שאני מתעצבנת מצרות אופקים של אנשים מסויימים שלא רואים מטר מעבר לקצה אפם, כך גם עודף רחבות אופקים היא בעייתית. לקרוא מאמר מקצועי המערב מין בשאינו מינו (פוליטיקה בתרבות זו דוגמא אחת בלבד) - זה מייגע, מעייף ולא הולם לדעתי. מותר למי שאוהב את מה שהוא כותב להנות - ויבושם לו. מותר לי לצפות שמאמר ענייני יתאים לכותרתו ולמטרתו.

 

[ע מ י ש]

אלמלא הסקירה איך היית יודעת

על הספר? המטרה היא כמובן שזה יעורר בך רצון לקרא את הספר