את לי עולם ומלואו.
אמא שלי. לא מצליחה לצאת מהשבר הזה, כמו כל פעם צוללת לתוכו, אחרי שנדמה כי הרעם והברקים מאחור. אך החורף שוב הגיע.בוכה את דמעות הגשם, רועמת את הרעם בתוכי והברקים מבריקים מעל ראשי-מסנוורים ומטשטשים את הדרך. אין בידי הפנס או המוט שינחוני בדרכי, נטועה כמו עץ אחר שלכת, יבש. אין בי הכוחות להצמיח שוב עלים ולהוריק.אין. דואגת,מודאגת.טרודה ומוטרדת. לא יודעת למה כל כך קשה לי, אך יודעת שהחסך הוא עצום. את חסרה לי. כל יום שעובר-השבר גדל וההד בתוכו עצום,מבלבל. החלומות שבו למלא את לילותי, אם כי אינם קלים לי. את חוזרת ומופיעה כל לילה מחדש, ואני רוצה לישון. לישון. לישון. לא יכולה להפסיק לראותך כה מציאותית. כה קיימת. ואני חולמת. חושבת כי הכאב הוא עצום משום שיש לי כל-כך הרבה להשלים לך. פערים שנפערו בחיי-בחיינו ויש בי מין צורך בלתי נשלט לספר לך הכל. לבנות את הגשר הארוך הזה ולחבר את שתינו. כרגע לא ממש מסוגלת לראות את החיים האלה בלעדייך-אמא, לא יכולה לבד. לא לבד. ושוב דמעות הגשם והרעמים שמתאפקים בתוכי ופוצעים אותי מבפנים, כי אין מי שישמע. כמה חזק יכול אדם להיות? אני-חלשה מתמיד. גופי נשבר, כמעט ואינו יכול לשאת עוד. דומה שאף לא אחד מבין זאת. כבר לא מנסה להסביר. אמא´לה,אתך לבדי.
אמא שלי. לא מצליחה לצאת מהשבר הזה, כמו כל פעם צוללת לתוכו, אחרי שנדמה כי הרעם והברקים מאחור. אך החורף שוב הגיע.בוכה את דמעות הגשם, רועמת את הרעם בתוכי והברקים מבריקים מעל ראשי-מסנוורים ומטשטשים את הדרך. אין בידי הפנס או המוט שינחוני בדרכי, נטועה כמו עץ אחר שלכת, יבש. אין בי הכוחות להצמיח שוב עלים ולהוריק.אין. דואגת,מודאגת.טרודה ומוטרדת. לא יודעת למה כל כך קשה לי, אך יודעת שהחסך הוא עצום. את חסרה לי. כל יום שעובר-השבר גדל וההד בתוכו עצום,מבלבל. החלומות שבו למלא את לילותי, אם כי אינם קלים לי. את חוזרת ומופיעה כל לילה מחדש, ואני רוצה לישון. לישון. לישון. לא יכולה להפסיק לראותך כה מציאותית. כה קיימת. ואני חולמת. חושבת כי הכאב הוא עצום משום שיש לי כל-כך הרבה להשלים לך. פערים שנפערו בחיי-בחיינו ויש בי מין צורך בלתי נשלט לספר לך הכל. לבנות את הגשר הארוך הזה ולחבר את שתינו. כרגע לא ממש מסוגלת לראות את החיים האלה בלעדייך-אמא, לא יכולה לבד. לא לבד. ושוב דמעות הגשם והרעמים שמתאפקים בתוכי ופוצעים אותי מבפנים, כי אין מי שישמע. כמה חזק יכול אדם להיות? אני-חלשה מתמיד. גופי נשבר, כמעט ואינו יכול לשאת עוד. דומה שאף לא אחד מבין זאת. כבר לא מנסה להסביר. אמא´לה,אתך לבדי.
