comfortably נאם
New member
את, מהעבודה של אשתי
תמיד הסתובבת במשרד של אשתי, "היי מה נשמע?!" חיוכים ושיחות חולין.
כשהייתי בא לבקר בימי חופש שלי, יושב אצלה לכמה רגעים, היית נכנסת, מביאה ניירות, פקסים, שואלת שאלות לגבי לקוחות שהתקשרו.
עוד מישהי מהמשרד שלה.
ואז נכנסת אליי למשרד בבוקר.
צריכה עו"ד.
משהו שקשור לאבא שלך שרופאים לא טיפלו בו נכון. רשלנות רפואית.
ופתאום ראיתי אותך אחרת. לא כ"המזכירה ההיא מהעבודה של אשתי", אלא כאשה, עם סיפור, עם חצאית, עם רגליים שלא נגמרות, וחזה שופע, ושפתיים בשרניות.
וחייכת אליי.
ולרגע ידך נגעה בשלי.
וכולי הצטמררתי.
השערות הקטנות בגב סמרו.
כבר מגיל 17 כשהכרתי את אשתי לא הרגשתי את החום הזה שבוער פתאום בגוף. את הסומק בלחיים. הבלבול והיובש בפה.
פתאום לא ממש הקשבתי.
מאד לא מקצועי מצידי.
רק דמיינתי את הידיים שלי חופנים את עיגולי הבשר שניבטו אליי מבד חולצתך כה עגולים ורכים למראה.
פתאום יכולתי רק לדמיין את לשוני פוערת את ירכייך וחוקרת בך לעומק.
פתאום שכחתי מאשתי.
רק את היית שם, עם שיער בלונדיני גולש, חולצה מכופתרת פתוחה וסקסיות שנשפכת כמו ממפלי הניאגרה אל אגם ההשתוקקות שלי.
איך ימים משתנים פתאום.
בשנייה.
תמיד הסתובבת במשרד של אשתי, "היי מה נשמע?!" חיוכים ושיחות חולין.
כשהייתי בא לבקר בימי חופש שלי, יושב אצלה לכמה רגעים, היית נכנסת, מביאה ניירות, פקסים, שואלת שאלות לגבי לקוחות שהתקשרו.
עוד מישהי מהמשרד שלה.
ואז נכנסת אליי למשרד בבוקר.
צריכה עו"ד.
משהו שקשור לאבא שלך שרופאים לא טיפלו בו נכון. רשלנות רפואית.
ופתאום ראיתי אותך אחרת. לא כ"המזכירה ההיא מהעבודה של אשתי", אלא כאשה, עם סיפור, עם חצאית, עם רגליים שלא נגמרות, וחזה שופע, ושפתיים בשרניות.
וחייכת אליי.
ולרגע ידך נגעה בשלי.
וכולי הצטמררתי.
השערות הקטנות בגב סמרו.
כבר מגיל 17 כשהכרתי את אשתי לא הרגשתי את החום הזה שבוער פתאום בגוף. את הסומק בלחיים. הבלבול והיובש בפה.
פתאום לא ממש הקשבתי.
מאד לא מקצועי מצידי.
רק דמיינתי את הידיים שלי חופנים את עיגולי הבשר שניבטו אליי מבד חולצתך כה עגולים ורכים למראה.
פתאום יכולתי רק לדמיין את לשוני פוערת את ירכייך וחוקרת בך לעומק.
פתאום שכחתי מאשתי.
רק את היית שם, עם שיער בלונדיני גולש, חולצה מכופתרת פתוחה וסקסיות שנשפכת כמו ממפלי הניאגרה אל אגם ההשתוקקות שלי.
איך ימים משתנים פתאום.
בשנייה.