א.ה.ב

[Pure SilenCe]

א.ה.ב

כבר שבועיים שאני מסתובבת ומחלקת אייקונים של לבבות, חיבוקים, נשיקות. הייתי במספר מסיבות וגם שם חיבקתי בלי הפסקה. הייתי במפגש פורום ראשון. גם שם האמוציונליות שבי געשה. שורש א.ה.ב - השתמשתי בכל הוריאציות לשורש זה בשבועיים האחרונים. ולא אומרת שזה לא היה אמיתי. הכי כן שיכול להיות. האמנתי למילותיי. בדרך כלל אני מאוד לבבית, אולי לא מביעה זאת כלפי חוץ, אבל כן. והפעם יותר מתמיד. וגם מביעה זאת יותר מהרגיל. אז מה מפריע לי? אני צפה בביצת גועל כבר שבועיים. וכלפי חוץ אני כל כך שונה.. מביעה אהבה אינסופית לכל האומה. איך זה ייתכן?

 

[liti]

שולחת לך ../images/Emo24.gif

מקווה שהתקופה הרעה תעבור מהר. אני מאמינה שהמילים החמות שאת מעניקה לסביבה מחזקות אותך.

 

[Pure SilenCe]

לא יודעת.. אבל תודה .. מנסה..

 

[faith2]

א.ה.ב

לפעמים כל כך קל לנו להיכנס לתוך בועה. להגיד לעולם שאנחנו שמחים, לחלק לכולם חיבוקים ונשיקות, אבל מבפנים אנחנו כמו מתים. אני כל כך מבינה את ההרגשה שלך, הלוואי היו לי היום מילות חמות לתת לך, אבל לצערי אני כל כך מבינה אותך, וכל כך כואבת את כאבך. הדרך הכי טובה היא קצת להתנתק מהסביבה, ואולי הפעם- לתת לעצמך את אותן חיבוקים נשיקות ואת א.ה.ב רק לעצמך

תני לעצמך כמה ימים של רגיעה, אהבה...תתנקי מכל הרגשות הכואבים ואולי בעוד כמה ימים תרגישי הרבה יותר טוב, שבמקום לתת לאחרים תתני קצת לעצמך. מכל הלב אני מאחלת לך רק אושר, שמחה וטוב

 

[Pure SilenCe]

אין א.ה.ב לעצמי...

לא עכשיו. לא יודעת אם בקרוב..

 

[sh53]

אולי היו צריכים אותך,צריכים חיזוקים

צריכים אהבה, צריכים יחס וחום - וזה גזל ממך כבר יותר מדיי כוחות? אולי זה היה כבר יותר מדיי בתקופה קצרה מדיי? אולי לקחו ולקחו ולקחו כוחות ממך עד שלא יכולת לעמוד בזה? קחי

כדי להחזיר לך קצת מהכוחות שנלקחו ממך

 

[Pure SilenCe]

אני חושבת שאת צודקת..

יותר מידי ארועים שאבו ממני את טיפת הכוח האחרונה. ואז אירע אחד שהותיר אותי פעורת פה.. והפיל.. ולא יודעת איך להתמודד איתו..

 

[2_be]

......

את נותנת כל כך הרבה הרבה חיבוקים ואהבה הרבה כוח המון תקווה אבל לתת כוחות ואהבה לאחרים זו גם דרך להעביר את המוקד מעצמינו גם דרך של התמודדות עוד דרך להתעלמות והדחקה של הגועל שיש בסביבתנו... אז כן הניסיון מלמד שזה אכן יתכן...

אוהבת

מקווה שהתקופה הרעה תעבור

 

[Pure SilenCe]

כמו שהגבתי לך באייסי..

הנתינה היא חלק בלתי נפרד מהטיפול העצמי. ולעיתים אני באובר נתינה.. וזה לא תורם לי.. ואין לי מושג למה אנ עושה זאת. את מי לעזאזל אני מנסה לרצות?

 

[אסתר 1984]

לא ממש רוצה להתערב,

אבל הייתי מוכרחה להגיב. אני חושבת שלפעמים אנחנו נותנים לאחרים כי אנחנו מפחדים לגלות שהעולם לא יתמוטט בלעדינו. מפחדים לגלות שאנחנו חסרי משמעות. לפעמים פשוט אין לנו אמון בעצמנו. ואנחנו לא חסרי משמעות. לכל אדם יש ערך עצום גם כשהוא לעצמו. וזה נכון שהעולם לא יתמוטט בלעדי, אבל הוא יהיה הרבה יותר יפה אם אני אהיה פה

. ואני בטוחה שזה נכון גם לגבייך, ולגבי כל אחד אחר. ולפעמים, כשנותנים יותר מדי בלי להאמין בעצמנו - המצברים פשוט נגמרים... זה מה שקרה לי. גיליתי פתאום שאני לא יכולה יותר לתת

. (בסופו של דבר זה הוביל אותי לתקופה הכי מאושרת בחיים שלי

, אבל בכל זאת רצוי להיזהר מזה.) לפעמים כדאי לקחת פסק זמן, למצוא בעצמנו קצת משמעות, ואז להמשיך. כדי שיהיה ממה לתת. מקווה שעזרתי קצת, שולחת לך

וגם

-