gilgola555
New member
א' זה אבא- נעים להכיר
אני עו"ס מזה שנים רבות במקצועי, ובשנתיים האחרונות אני מלווה בחיי האישיים את בן זוגי בהתמודדות שלו עם גרושתו וכל הנוגע לכך עם הרשויות , המוסדות וכו'.
במאבקו לקבל התייחסות שווה מהמוסדות בדיוק כמו לגרושתו , הצטרפנו לתנועה שפועלת למען מטרה זו ואני חושבת שכדאי להכיר אותה ,שמה
א' זה אבא (יש לתנועה דף בפייסבוק )
התנועה שמה לה למטרה להביא לקידום האבות והילדים בישראל ולהביא לשינוי המדיניות החברתית לקראת השגת שוויון בין המינים במשפחה לאחר הפרידה ו/או הגירושים.
א' זה אבא, נוסדה על ידי ארגוני האבות הגרושים, אשר בוער בהם הצורך להתארגן, משום שאינם זוכים להכרה ולייצוג במוסדות הקיימים, ומוצאים עצמם מקופחים על אף היותם נושאים עיקריים בנטל הפרנסה, השמירה על בטחון המדינה ושותפים מלאים בגידול הילדים וזאת עד יום הגירושין בו הופכים להיות קורבן למערכת ולשיטה שנבנתה נגדם במשך עשרות שנים על ידי מערכת שאינה מכירה בצורך הבסיסי ביותר של ילדי הגירושים והוא לגדול גם לצד אביהם לכל הפחות בצורה שווה. התנועה שואפת לגדול ולהתפתח על מנת להשפיע פוליטית למען המשך שינוי החקיקה.
השאיפה לעזור לאבות בהליכי גירושים וללוות אותם על ידי ייעוץ משפטי ופעילות שכל מטרתה הינה לחתור למגע עם הילדים המנותקים מהם על לא כל עוול בכפם. אי אפשר עוד להתעלם מהעובדה שאבות נורמטיביים ללא כל עבר פלילי נהפכים בין לילה לעבריינים אך ורק בגלל שנפרדו/התגרשו.
לשמחת בתנועה תומכות בה גם נשים רבות , בהן גם נשים גרושות אשר מבינות את חוסר השיוון והעוול אשר נעשה לגברים ואשר השכילו להבין שמי שנפגע מכל הסיפור הם בסופו של דבר הילדים. לקבוצה שתומכת בהם קוראים "נשים למען אבהות" וכפי שכותבת בצורה כנה וכאובת ביותר מאיה אבימור גרושה ומייסדת הקבוצה:
אותי אי אפשר ללמד מהי מצוקת נשים וגידול ילדים לגמרי לבד...בסרט הזה הייתי.... ואפילו לבושתי הייתי פמיניסטית במתכונת המקובלת כיום, שזה עיוות הפמינזם החלוץ .. וכמותכן הייתי תקופת מה עיוורת לצרכי ומצוקות הצד השני...
העוול כלפי נשים תוקן על ידי יצירת עוול לגברים במיוחד כלפי האבות גרושים.
את מצוקתם של האבות אני מעונינת להציף, כי נשים מיוצגות בכל פינה ובכל המערכות......וגם מנצלות לרעה את כוחן הנשי ואת החוקים הדרקוניים שקיימים ......(בלי הכללות)
.כדי להביא את המצב לאחריות הורית משותפת חייבים להרים את האבות לאותה דרגה של חשיבות וכבוד כיאות לכל הורה באשר הוא.
אבא לא פחות חשוב בחיי הילד מאשר אמא בחייו. תשאלו ילדים במיוחד בנות שבגרו בלי אבא.....
ניכוס הילדים על ידי האמא דבר שמתקבל בציבור כדבר הכי טבעי , הנו מנהג עתיק פרימטיבי שאבד עליו הכלח ,משהו מיושן שניטמע .....היום ההורות שונה מאשר כשחיינו במערות ..........
אותם אבות שבזמן הנישואים אנחנו רואים אותם בכל מקום, עם עגלות התינוקות בפארקים על המדרכות, בסופר מרקט, עם הילדים בידיים בקופת חולים, בג'מבורי, אצל הרופא. במסדרון ומעלית.
שעושים לילד מקלחת שקמים בלילה, שמחתלים, שדואגים ומתגעגעים ומחבקים ומנשקים וכו וכו ...
אותו אבא בדיוק , הופך לאחר הגרושין למסוכן אלים ומיותר ?
מסוגל לגדל בהצלחה את הילדים שלו מנישואיו השניים, או את ילדיה, אבל לא ראוי להיות אבא לילדים המשותפים מגרושתו ? איך זה ?
שמישהו יסביר לי כאן ועכשיו.
50 אחוז מתלונות על אלימות כלפי גברים הן תלונות שוא של נשים כלפי גברים ואבות .....בושה למין הנשי ולחוקי המדינה שמגבים עבירה פלילית , זה לא קורה להיפך. אלא במקרים בודדים.
איך אבא שהיה בנישואיו אבא סביר, אבא טוב אולי פחות ואולי יותר, פתאום נהיה אבא לא ראוי שצריך לעבור תסקירים ?
למה אמא לא ניבחנת באמהותה ?
למה לא מפקפקים באמהותה ?
איך קרה שאותו אבא נורמטיבי וסביר הפך פתאום
למוקצה, לכספומט,
הסדרי ראייה כמו לאסירים ?
חדרי קשר כמו לפדופילים ?
לכולנו בנים ונכדים ,אחים וחברים ...האם זה העתיד שאתן מכינות להם. ?..הרי
גרושין זה דבר מקובל שכל אחד שני יגיע אליו........
איזו תדמית אתן מייצרות בנפש של הילד מהאבא שלו ?
הוא רואה את עצמו עמוק פנימה כמו שאבא שלו
ניראה כלפי חוץ,
הילד עובר תהליך של פיקפוק בעצמו כי אם אבא שלו כזה "חרא" אז מה הוא. ?
ענין של תדמית עצמית פנימית שהוא מפתח.
ענין של תהליך ערעור הבטחון העצמי שלו ו
האמון כלפי בנות/בני המין השני.....
כל אלה תהליכים פנימיים שהאמא לא תמיד ערה להם במיוחד כשהיא מלאת מישקעים וכעסים והאשמות כלפי האקס שלה.. מלאה בעצמה.......
, כשהאבא אורח בחיי הילדים שלו , לפעמים אורח לא רצוי - זה קרע בנפש של הילד. גם אם לא רואים וכלפי חוץ וניראה לעין שהוא דבק באמו עמה הוא חי ובה תלוי...(התלות הזו מצב זמני - אל תשלו עצמכן(...
שום דבר טוב לא יוצא מזה שדוחקים את האבא ה צידה, כשהוא הופך סוג ז',
ספורט לאומי של נשים הוא להאשים את האקס והאבא התחלואים והקשיים מבלי לראות את הצד שלו ואת המצוקות שלו, כל מה שהוא אומר ועושה לא מתקבל טוב......
מי רואה את זכותו וכמיהתו שלו געגועיו לילד שלו שהורחק ממנו.......
לדעתי הפרטית, בשום מקרה אין להתנות את הקשר בין שום הורה לילדיו ואם יש בעיה של דמי מזונות, להאבק עליהם בניפרד שלא על חשבון הצורך של הילד באבא נוכח, ולא אבא על תנאי.
אז יש כאלה מבין האבות שמוותרים ויש כאלה שנאבקים.
הוויתור לא מוצדק אבל בהחלט מובן. צריך להיות מתאבד או מזוכיסט כדי לעבור את שבעת מדורי הגהינום בעודך בחיים.
אני עם אלה שנאבקים ורוצים את הקשר עם הילדים שלהם ובמקביל מבינה את האבות שפרשו שברחו על נפשם .....
למה לעבור את כל ההשפלות ,
כל הגהינום של דמי מזונות מעבר ליכולת, את המעצרים את הסדרי הראייה שנועדו לאסירים.
את המפגשים עם הילד לפי השרביט של האמא - עם הילדים שמוסתים על ידה -
כי יש הדואגות בדרכים שונות גלויות וניסתרות שהילד יזכור מי כאן החשוב ביותר בשבילו.......
וזה לא האבא ,הוא רק ניספח.
( מזל שלא כל הנשים האמהות מסוג זה ) -
מה הפלא שרוחם של האבות, שהם הבנים שלנו , נישברת וזה מתבטא אצל הגברים והאבות בצורות שונות, לפעמים מאד לא סמפטיות ולא מובנות......
אבל היסטריה של אמא שעומדת לאבד את הילד שלה, הציפורניים הנישלפות שלה , ההסתה שלה מתקבלים באהדה הזדהות והבנה......למה ?
.ושוב כל מה שאני אומרת הוא בלי הכללות - יש בכל צד ובכל מצב כאלה וכאלה
אבל התמונה הגדולה מראה שהנורמה היא מה שתארתי לעיל
וכדי שתהיה אחריות הורית משותפת צריך לפעמים אפליה מתקנת.....וקצת חמלה לצד שאף אחד לא מייצג.
תנו לאבהות את הכבוד, תנו לאבא את מקומו , תנו לו לחבק את הילד שלו בדרכו, והוא יוריד לכן את הכוכבים ...
למה שהעול לא יתחלק שווה בשווה - זו המהות האמיתית של המאבק הפמיניסטי לשיחרור האישה ולשיוויון בכל הגזרות...
אני עו"ס מזה שנים רבות במקצועי, ובשנתיים האחרונות אני מלווה בחיי האישיים את בן זוגי בהתמודדות שלו עם גרושתו וכל הנוגע לכך עם הרשויות , המוסדות וכו'.
במאבקו לקבל התייחסות שווה מהמוסדות בדיוק כמו לגרושתו , הצטרפנו לתנועה שפועלת למען מטרה זו ואני חושבת שכדאי להכיר אותה ,שמה
א' זה אבא (יש לתנועה דף בפייסבוק )
התנועה שמה לה למטרה להביא לקידום האבות והילדים בישראל ולהביא לשינוי המדיניות החברתית לקראת השגת שוויון בין המינים במשפחה לאחר הפרידה ו/או הגירושים.
א' זה אבא, נוסדה על ידי ארגוני האבות הגרושים, אשר בוער בהם הצורך להתארגן, משום שאינם זוכים להכרה ולייצוג במוסדות הקיימים, ומוצאים עצמם מקופחים על אף היותם נושאים עיקריים בנטל הפרנסה, השמירה על בטחון המדינה ושותפים מלאים בגידול הילדים וזאת עד יום הגירושין בו הופכים להיות קורבן למערכת ולשיטה שנבנתה נגדם במשך עשרות שנים על ידי מערכת שאינה מכירה בצורך הבסיסי ביותר של ילדי הגירושים והוא לגדול גם לצד אביהם לכל הפחות בצורה שווה. התנועה שואפת לגדול ולהתפתח על מנת להשפיע פוליטית למען המשך שינוי החקיקה.
השאיפה לעזור לאבות בהליכי גירושים וללוות אותם על ידי ייעוץ משפטי ופעילות שכל מטרתה הינה לחתור למגע עם הילדים המנותקים מהם על לא כל עוול בכפם. אי אפשר עוד להתעלם מהעובדה שאבות נורמטיביים ללא כל עבר פלילי נהפכים בין לילה לעבריינים אך ורק בגלל שנפרדו/התגרשו.
לשמחת בתנועה תומכות בה גם נשים רבות , בהן גם נשים גרושות אשר מבינות את חוסר השיוון והעוול אשר נעשה לגברים ואשר השכילו להבין שמי שנפגע מכל הסיפור הם בסופו של דבר הילדים. לקבוצה שתומכת בהם קוראים "נשים למען אבהות" וכפי שכותבת בצורה כנה וכאובת ביותר מאיה אבימור גרושה ומייסדת הקבוצה:
אותי אי אפשר ללמד מהי מצוקת נשים וגידול ילדים לגמרי לבד...בסרט הזה הייתי.... ואפילו לבושתי הייתי פמיניסטית במתכונת המקובלת כיום, שזה עיוות הפמינזם החלוץ .. וכמותכן הייתי תקופת מה עיוורת לצרכי ומצוקות הצד השני...
העוול כלפי נשים תוקן על ידי יצירת עוול לגברים במיוחד כלפי האבות גרושים.
את מצוקתם של האבות אני מעונינת להציף, כי נשים מיוצגות בכל פינה ובכל המערכות......וגם מנצלות לרעה את כוחן הנשי ואת החוקים הדרקוניים שקיימים ......(בלי הכללות)
.כדי להביא את המצב לאחריות הורית משותפת חייבים להרים את האבות לאותה דרגה של חשיבות וכבוד כיאות לכל הורה באשר הוא.
אבא לא פחות חשוב בחיי הילד מאשר אמא בחייו. תשאלו ילדים במיוחד בנות שבגרו בלי אבא.....
ניכוס הילדים על ידי האמא דבר שמתקבל בציבור כדבר הכי טבעי , הנו מנהג עתיק פרימטיבי שאבד עליו הכלח ,משהו מיושן שניטמע .....היום ההורות שונה מאשר כשחיינו במערות ..........
אותם אבות שבזמן הנישואים אנחנו רואים אותם בכל מקום, עם עגלות התינוקות בפארקים על המדרכות, בסופר מרקט, עם הילדים בידיים בקופת חולים, בג'מבורי, אצל הרופא. במסדרון ומעלית.
שעושים לילד מקלחת שקמים בלילה, שמחתלים, שדואגים ומתגעגעים ומחבקים ומנשקים וכו וכו ...
אותו אבא בדיוק , הופך לאחר הגרושין למסוכן אלים ומיותר ?
מסוגל לגדל בהצלחה את הילדים שלו מנישואיו השניים, או את ילדיה, אבל לא ראוי להיות אבא לילדים המשותפים מגרושתו ? איך זה ?
שמישהו יסביר לי כאן ועכשיו.
50 אחוז מתלונות על אלימות כלפי גברים הן תלונות שוא של נשים כלפי גברים ואבות .....בושה למין הנשי ולחוקי המדינה שמגבים עבירה פלילית , זה לא קורה להיפך. אלא במקרים בודדים.
איך אבא שהיה בנישואיו אבא סביר, אבא טוב אולי פחות ואולי יותר, פתאום נהיה אבא לא ראוי שצריך לעבור תסקירים ?
למה אמא לא ניבחנת באמהותה ?
למה לא מפקפקים באמהותה ?
איך קרה שאותו אבא נורמטיבי וסביר הפך פתאום
למוקצה, לכספומט,
הסדרי ראייה כמו לאסירים ?
חדרי קשר כמו לפדופילים ?
לכולנו בנים ונכדים ,אחים וחברים ...האם זה העתיד שאתן מכינות להם. ?..הרי
גרושין זה דבר מקובל שכל אחד שני יגיע אליו........
איזו תדמית אתן מייצרות בנפש של הילד מהאבא שלו ?
הוא רואה את עצמו עמוק פנימה כמו שאבא שלו
ניראה כלפי חוץ,
הילד עובר תהליך של פיקפוק בעצמו כי אם אבא שלו כזה "חרא" אז מה הוא. ?
ענין של תדמית עצמית פנימית שהוא מפתח.
ענין של תהליך ערעור הבטחון העצמי שלו ו
האמון כלפי בנות/בני המין השני.....
כל אלה תהליכים פנימיים שהאמא לא תמיד ערה להם במיוחד כשהיא מלאת מישקעים וכעסים והאשמות כלפי האקס שלה.. מלאה בעצמה.......
, כשהאבא אורח בחיי הילדים שלו , לפעמים אורח לא רצוי - זה קרע בנפש של הילד. גם אם לא רואים וכלפי חוץ וניראה לעין שהוא דבק באמו עמה הוא חי ובה תלוי...(התלות הזו מצב זמני - אל תשלו עצמכן(...
שום דבר טוב לא יוצא מזה שדוחקים את האבא ה צידה, כשהוא הופך סוג ז',
ספורט לאומי של נשים הוא להאשים את האקס והאבא התחלואים והקשיים מבלי לראות את הצד שלו ואת המצוקות שלו, כל מה שהוא אומר ועושה לא מתקבל טוב......
מי רואה את זכותו וכמיהתו שלו געגועיו לילד שלו שהורחק ממנו.......
לדעתי הפרטית, בשום מקרה אין להתנות את הקשר בין שום הורה לילדיו ואם יש בעיה של דמי מזונות, להאבק עליהם בניפרד שלא על חשבון הצורך של הילד באבא נוכח, ולא אבא על תנאי.
אז יש כאלה מבין האבות שמוותרים ויש כאלה שנאבקים.
הוויתור לא מוצדק אבל בהחלט מובן. צריך להיות מתאבד או מזוכיסט כדי לעבור את שבעת מדורי הגהינום בעודך בחיים.
אני עם אלה שנאבקים ורוצים את הקשר עם הילדים שלהם ובמקביל מבינה את האבות שפרשו שברחו על נפשם .....
למה לעבור את כל ההשפלות ,
כל הגהינום של דמי מזונות מעבר ליכולת, את המעצרים את הסדרי הראייה שנועדו לאסירים.
את המפגשים עם הילד לפי השרביט של האמא - עם הילדים שמוסתים על ידה -
כי יש הדואגות בדרכים שונות גלויות וניסתרות שהילד יזכור מי כאן החשוב ביותר בשבילו.......
וזה לא האבא ,הוא רק ניספח.
( מזל שלא כל הנשים האמהות מסוג זה ) -
מה הפלא שרוחם של האבות, שהם הבנים שלנו , נישברת וזה מתבטא אצל הגברים והאבות בצורות שונות, לפעמים מאד לא סמפטיות ולא מובנות......
אבל היסטריה של אמא שעומדת לאבד את הילד שלה, הציפורניים הנישלפות שלה , ההסתה שלה מתקבלים באהדה הזדהות והבנה......למה ?
.ושוב כל מה שאני אומרת הוא בלי הכללות - יש בכל צד ובכל מצב כאלה וכאלה
אבל התמונה הגדולה מראה שהנורמה היא מה שתארתי לעיל
וכדי שתהיה אחריות הורית משותפת צריך לפעמים אפליה מתקנת.....וקצת חמלה לצד שאף אחד לא מייצג.
תנו לאבהות את הכבוד, תנו לאבא את מקומו , תנו לו לחבק את הילד שלו בדרכו, והוא יוריד לכן את הכוכבים ...
למה שהעול לא יתחלק שווה בשווה - זו המהות האמיתית של המאבק הפמיניסטי לשיחרור האישה ולשיוויון בכל הגזרות...