א-מיניות ואבולוציה. כנסו!

[inbardaf]

א-מיניות ואבולוציה. כנסו!

הדברים שאני הולכת לרשום עכשיו אינם מדעיים ואינם מתיימרים להיות כאלה. ניתן למצוא להם נקודות משען והסברים בתורת האבולוציה של דרווין ובתיאור בריאת העולם בתנ"ך, כמו גם בתפיסה הכללית של הדתות כולן, אשר מתייחסות באופן כללי לצורך של האדם להתגבר ולהתעלות מעל היצרים והתשוקות שאיתם נולד, אך בסופו של דבר הם דעתי האישית בלבד! מתוך התבוננות וחוויות אישיות במהלך 30 שנות חיי (ועוד 2..) כמו כן למען הגילוי הנאות, אני מודה ומתוודה שגדלתי בבית דתי לאומי ועד לפני שנים ספורות חייתי חיים דתיים מלאים. (כיום הדת בשבילי היא בעיקר מעיין לידע ואמונה, לא בהכרח צווים וטקסים) ועכשיו לדברים עצמם: בשרשור שהתחיל תחת הכותרת: 'להעביר את המסר הלאה', בתגובה שלי תחת הכותרת: 'אפשר לחיות מצויין בלי זה...' (בתאריך: 18.11.08) כתבתי בסוף את המשפט הבא: "בעיני א-מיניות זה ברכה. כמו עוד רמה באבולוציה של האנושות. אתה רחוק בעוד צעד מעולם החיות..." למשפט זה היו מספר תגובות והתחיל להתפתח דיון סביב השאלה אם זה אכן רמה באבולוציה או לא. מאחר וכולנו כאן א-מיניים הייתי שמחה לשמוע את דעתכם, רצוי המנומקת ואפשר ואף רצוי, גם בהומור. ואני אתחיל. אז כמו שכבר כתבתי, אני חושבת שא-מיניות זו עוד רמה באבולוציה ואנסה להסביר למה אני חושבת כך. ע"פ תפיסת חיי ישנו תהליך אבולוציוני בעולם שחופף בשלביו את תיאור בריאת העולם. (שימו לב שהאדם נוצר לפני האישה...

) בתור מישהיא שמבלה עם בנים את רוב שעות היממה בערך מגיל 11, ושומעת (החל מגיל הבגרות) כל הזמן (אבל באמת כל הזמן!!!) אותם מדברים על דבר אחד ואחד בלבד – ניחשתם סקס! לא יכולתי שלא לחוש שיש בדברים שהם מתארים משהוא רדוד, נמוך, יצרי ובסופו של דבר חייתי (ובאופן סובייקטיבי לחלוטין גם דוחה ומגעיל!

) מכאן באה לי המחשבה שבעצם סקס הוא יצר (כמו יצרים נוספים) שמשותף לנו ולעולם החיות ומה שמבדיל אותנו מעולם החיות, הוא היכולת שלנו לשלוט ביצרים אלו. ולא סתם אנחנו אומרים לא פעם על אנשים שמתנהגים בצורה חסר שליטה, שהם מתנהגים כמו חיות. אז אם מה שמבדיל אותנו מעולם החיות הוא היכולת שלנו לשלוט ביצרנו (יהיו אשר יהיו), ניראה לי הגיוני לחשוב שאדם שנולד מראש עם יצרים מוחלשים או ללא יצרים בכלל, הוא מפותח יותר. בסופו של דבר לזה בדיוק הדתות מנסות להגיע. זה מה שמכונה להדמות למלאכים (ואגב, זו הסיבה לצום ביום כיפור. הצום ביום הזה הוא לא מתוך תענית והספד כמו שאר הצומות, אלא מתוך רצון להתדמות למלאכים ולהגיע כמה שיותר טהורים ל"משפט" לפני האל. לכן ביום הזה נמנעים מפעולות שקשורות לחיינו הארציים כמו אוכל, שתיה, מקלחת וכו') לכן אני חושבת שלהיות א-מיני זה סוג של התפתחות. ולגבי ההמשכיות – אני לא רואה סתירה, להיפך! לשם שינוי לא יהיו ילדים ללא הבחנה ולא רצויים וכל ילד וילד שיגיע לעולם הזה יגיע מתוך מחשבה והחלטה מושכלת של שני הצדדים, וייעשו מאמצים כאלה או אחרים (מי שיעשה סקס לצורך העניין או הפריות וכאלה) וכל ילד ידע שמקומו בעולם הוכן לו עוד לפני בואו. (ראה שתי בנותי המקסימות שכל אחת ואחת מהן היתה מתוכננת ומתוזמנת..) תחשבו על כל מדינות העולם השלישי ועל כמות הילדים הבלתי נתפסת שיש שם שחיים בתת-חיים וללא עתיד. תחשבו על כל הפנימיות שילדים הוצאו מבתיהם ונשלחו לשם ועל כל המשפחות שלא מתפקדות ופוגעות יום יום בילדים שלהם. הדברים האלה יהיו מאוד נדירים בעולם שבו סקס נעשה רק כשרוצים באמת ומתוך מחשבה על ילדים. נראה לי שגם מבחינה ההמשכיות של הגזע זה יתרון גדול. זה בגדול. אשמח לענות על שאלות ולהבהיר דברים וכמובן לשמוע מה אתם חושבים. אני מזכירה שאלו דעותיי האישיות בלבד! שנבנו מתוך מהלך חיי. אשמח אם תגיבו בצורה עניינית וללא תוקפנות. יש פה מקום לדעות של כ-ו-ל-ם.

 

[ויויאן טאץווד]

תודה על הצגת נושא מעמיק

קודם כל סחתיין על החיבור שאת עושה בין האבולוציה לבין תפיסה דתית. אני לא אומרת את זה בציניות, זה באמת יפה בעיני שכל אדם בונה לו את השקפת העולם שלו ולא בהכרח נסמך על תורות מוכנות וכתובות (גם אם הן נראות סותרות, על פניו). אהבתי גם את ההתייחסות להולדת ילדים כאקט אחראי ועמוק ולא סתם "כי ככה כולם עושים" ו"כי צריך". פחות אהבתי את ההיררכיה שאת עושה, ושעשו פה כמה אחרים, שא מיניות זה גבוה ומיניות זה נמוך. כמו כל תכונה מולדת, או שלא, יותר חשוב מה אתה עושה איתה. נראה לי שא מיניים זכו בפטור מההתמודדות הזאת, ולעומת זאת צריכים להתמודד עם היותם מיעוט בתוך חברה מינית ברובה. בעיקר בעידן שלנו, שהוא מיני בצורה מוגזמת. זאת באמת שאלה אם הדחף המיני, כתכונה מולדת, היא הדרך היחדיה להמשכת המין האנושי, עד כמה באמת חשוב להמשיך אותו ואיך (התייחסותך לילדים לא רצויים, הבעיות שנובעות ממנה בעולם השלישי, וגם בשני וגם בראשון). אין ספק שעולם שיהיה מורכב רק מאנשים א מיניים, יביא (אולי) להולדה יותר מתוכננת ומושכלת, וגם יפטור את העולם מכל הצרות שהמיניות שלנו גורמת (רוב הצרות בעולם). לגבי הדיכוטומיה שלך ל"חייתי ול"אנושי" (וגם ל"מלאכי" - שלא קיים בהשקת עולמי שלי), שימי לב שדווקא נושא המיניות אצל בעלי החיים הוא הרבה יותר "גבוה" מאשר אצל בני אדם. להם יש תקופות ייחום מוגדרות, לצורך הבאת צאצאים, כללים ברורים לגבי חיזור, זוגיות ואחריות הורית. כך שלפחות במובן הזה אני חושבת שהלוואי והיינו יותר חייתיים, ופחות אנושיים.

 

[inbardaf]

בין חיות למיניות

בעולם החיות אין "מחשבה" ולכן גם האקט המיני נעשה על פי דחפים מולדים. זה אומר שנעשים מאבקי כוח שבהם צד אחד חייב להכנע, לרוב פצוע ומדמם. וישנם צורות נוספות של עשיית מין בעולם החיות שלא היית רוצה לאמץ. והטובה ביותר היא האלמנה השחורה ונקבת הגמל שלמה שאוכלת את בן-זוגה תוך כדי הזיווג.

אם נסתכל על האנושות, פעם שני גברים שחשקו באותה בחורה הלכו ל"דו-קרב". מנהג שדומה מאוד למנהג החיות. לרוב אחד מהם היה מת! לשמחתנו, המנהג הזה פסה מהעולם. לפחות באופן רשמי... עדיין יש גברים שחושבים שאישה היא רכוש שלהם ומסוגלים להרוג אותה או גבר אחר, ש"לא עלינו" נימצא איתה כרגע במערכת זוגית. בעולם שלי יש בהחלט רוח, אחרת אני לא רואה הבדל ניכר ביננו לבין עולם החיות, ומתוך התפיסה הזו נגררת התפיסה שלי למיניות ותשוקות בכלל. ברור שמי שלא מסכים עם הבסיס יקשה לקבל את מה שמעל. אני לא חושבת שמין כמין הוא רע. להיפך. זה בדיוק מה שמאפשר לנו להביא ילדים לעולם. גם אין לי בעיה עם הנאה כהנאה לא חשוב ממה (אוכל, מין וכד'), אבל כמו שציינת, בעולמנו המיני בהגזמה, קל לראות את הצדדים השלליים שיש למין ללא שליטה ובקרה וכאשר הוא הופך למשהוא זול ולא למשהוא קדוש ומיוחד כמו שמתיחסים אליו ברוב הדתות.

 

[p019]

נקודות למחשבה מעמיקה

אני אולכת לחתוב על משהו שעדין לא גיבשתי לגביו סופית, לכן יהיו כאן בעיקר שאלות. אני לא חושבת שאנחנו יכולים להכריע כי חיות לא "חושבות" - ובמקרה הזה אני חושבת שקבוצת החיות יכולה בהחלט להחיל גם את בני האדם. גם השאלה האם אדם חושב לא ממש ברורה התשובה שלה, בעיקר כיוון שנשאלת השאלה מה זו מחשבה. הבאת כאן את הדוגמה של חיות לא שולטות בייצר שלהם. ברגע הראשון הסכמתי איתך, אבל אז עולה השאלה של רצח שמתבצע רק בעולם בני האדם. ומתאוררת השאלה מי בדיוק לא שולט בייצר שלו. כמו שאמרתי - לא הבעתי כאן דעה, רק ארבה שאלות שאני לא יודעת איך לענות אליהם או איך לשקול אותם.

 

[Berethor]

לא נכון

קודם כול חיות כן רוצחות , ועוד איך. לא שמעת על 'חוק' הג'ונגל אני רואה . דבר שני אף אחד לא אמר לך שאין 'בני אדם' שמתנהגים כמו חיות, ובין היתר גם רוצחים או אונסים בגלל סיבה יצרית/חייתית כול שהיא(בלי מחשבה, בלי שליטה או אפילו ההבנה למה צריך שליטה בכלל). דבר שלישי יש גם רצח מתוכנן, וזה רק בני אדם מסוגלים, כמו כול דבר שדורש חשיבה רחבה. לגבי זה שחיות חושבות את צודקת, אבל זאת רק חשיבה מעשית. ושוב רצח ואונס בקרב חיות זה דבר של מה בכך. 'טבעי'. לחיות אין חוק, אין מוסר, אין מצפון, אין תרבות, אין שכל מפותח. ואפשר עוד להמשיך רשימה ארוכה של מה אין. אז אם את חושבת שחיות יותר טובות מבני אדם(לא מחיות בצורת אדם) מה אני יגיד לך.. אדם חכם אחד אמר "יש לדאוג לכך שהעולם יאוכלס בבני אדם, ולא על ידי חיות בצורת אדם."

 

[p019]

אין צורך לצעוק

חיות לא רוצחות את בני מינם. והם בהחלט לא רוצחות בגלל סיבה "יצרית/חייתית" שהם לא יכולים לשלוט עליה. הם הורגים כדי לאכול, או לשמור על שיתחי מחייה. לא לדבר על כך שמה שחייתי ולא חייתי - טלוי בחברה שבה נמצאים - כך שההגדרה של "חיות בצורת אדם" תלוית תקופה (ראה ארך - שחורים בתקופת העבדות ויחס שאר האוכלוסיה אליהם).

 

[inbardaf]

ממלכת האדם

קודם כל גם חיות רוצחות. זה נכון שמקובל שבעולם החיות "רצח" הוא אך ורק אוכל - כלומר חיות הורגות רק ע"מ לאכול, אבל ישנם מקרים בהם חיות פוגעות/הורגות שלא ע"מ לאכול (כמו בקרבות על טריטוריה למשל וישנם דוגמאות נוספות) מה שכתבת על רצח בידי בני אדם הוא דוגמא לקלאסית למקרים שבהם אנחנו אומרים על אותם אנשים שהם התנהגו בצורה לא אנושית = כמו חיות. ההשוואה לחיות, בעיני, מעידה בדיוק על הציפיה שלנו מבני אדם לשלוט בעצמם ולהתעלות מעל התשוקות והיצרים ומכאן גם להיות מובדלים מעולם החיות. בתפיסת העולם שלי ישנם 4 ממלכות: דומם, צומח, חי ואדם. בני אדם בעיני הם ממלכה נוספת וניבדלת מעולם החיות. כמו שציינתי כבר, חלק מהתפיסה שלי את הא-מניות כהתפתחות נובעת מתפיסת העולם שלי שהיא קודם כל רוחנית (לא חשוב הפרטים, אלא עצם קיומו של עולם רוח). מי שלא רואה הבדל בין בני אדם לחיות, מן הסתם גם לא רואה התפתחות ולכן לא יכול להתחבר לדברים שאמרתי. כשאני מדברת על מחשבה, אני מדברת על משהוא רוחני וגבוה (גם אם המחשבה סתמית לחלוטין..) מאחר ואני לא רוצה להכנס לעומק האמונה והתפיסה שלי אני לא אפרט מעבר. שאלות זה תמיד טוב. זה שומר על ראש פתוח

 

[Berethor]

האלמנה השחורה

"זה אומר שנעשים מאבקי כוח שבהם צד אחד חייב להכנע, לרוב פצוע ומדמם." בחברה האנושית זה נקרא אונס. הכן זה פופולארי עצל חיות. אלמנה שחורה ונקבת גמל שלמה, זה מה שנקרא פמיניזם אמיתי! חהחה

הדוגמה של הדו-קרב פשוט לא נכונה, הדו קרב המסורתי(המוכר) התחיל בימי הבניים ונמשך עד המאה ה20. דו-קרב היה דרך ליישוב סכסוך או לסגור חשבון. עקב מריבה כלשהי. סך הכול זה דווקה חסך קורבנות, כי זה רק שני אנשים, וככה זה לא התרחב למלחמה בין משפחות או קבוצות(כמו היום ). מה גם שזה היה לרוב בין אנשים מכובדים(אצולה,אישי ציבור, קצונה וכו), אנשים רגילים היו עושים בדרך כלל מה שעושים גם היום, רוצחים. הדו-קרב על אישה(רווקה) לרוב היה דווקה באשמתה, היו לה שני מחזרים והיא לא הייתה בוחרת, ואז או שאחד מוותר או שעושים דו-קרב. "עדיין יש גברים שחושבים שאישה היא רכוש שלהם" זאת ממש לא הייתה הסיבה, ואני לא חושב שמישהו חשב פעם או חושב ככה היום(טוב חוץ מערבים). "ומסוגלים להרוג אותה או גבר אחר, ש"לא עלינו" נימצא איתה כרגע במערכת זוגית." את בדברת על בגידה ?(כי אז כמובן שהדבר מוצדק ), או על גבר שלא מוכן לקבל תעובדה שהאישה עם מישהו אחר ולא איתו. בכול אופן מדובר פה בקנאה או שנאה, ממש לא ברכושנות. ויש גם נשים שמוכנות להרוג נשים אחרות בשביל גבר.(או תגבר עצמו). צודקת אבל המין כבר מזמן הפך למשהו זול, ב'עולמנו' המיני, ליברליסטי, מופקר , ושהכול בו מותר. טוב שיש עוד אנשים שמוצאים תמקלט שלהם מכול הטומאה. וחיים חיים נורמליים כפי שהיו לפי כול השיט הזה. בתקווה שזה יחזור בעתיד. כבר אמרתי פעם שעידן המודרני הטכנולוגיה הולכת קדימה והתרבות הולכת אחורה(לתקופה פרהיסטורית).

 

[inbardaf]

האלמנה השחורה ונקבת הגמל שלמה

בהחלט פמיניזם - אני בעד!

ישנם הרבה גברים שחושבים שנשים הם רכוש ובעבר זה היה מקובל אפילו יותר. מספיק להסתכל על טקס הנישואין הדתי שהוא בעיני עצוב מאוד עם כל חיבתי וקרבתי לדת.

נטילת חירותה של אישה וקבילתה לגבר בזמן שהגבר חופשי לעשות כרצונו. (כולל ללכת לבנות אחרות כל עוד הם לא נשואות!) הגבר ממש קונה את האישה ועיקר התחייבותו כלפיה הוא לפרנס אותה. (לספק את עונתה - שאת מי זה מעניין?...

) שטר בכתובה הוא למעשה מעין שטר עסקה שבו הגבר נוקב בסכום הכסף שישלם במידה ו"יפר את החוזה" והסכום הנרשם אמור לשקף את ה"נזק שניגרם לצד השני" בעקבות הפרת החוזה. הסכום הזה קשור קשר ישיר להערכת "ערכה" של האישה ויכולתו הכספית של הגבר. (ומזונות הם בכלל לילדים....) כמו שאמרתי עצוב... עברנו את ימי הבניים שבהם נשים באמת היו תלויות בגברים על מנת לשרוד ובהסכם מעין זה היה גם משהו שיכל להגן עליהם. בימנו, יש בעיקר נשים עגונות, שחיים נהרסו בגלל כמה גברים שקשה לקרוא להם בני-אדם. (ולא מעט נשים שמרוויחות יותר מבני זוגם - כן ירבו!

) לגבי קרבות הדו-קרב - בגדול צודק. לא מעוניינת להכנס לנושא הגברים-נשים, כי זה נושא מורכב וחשוב בפני עצמו. (כולל האשמתך את הבחורה בבחירה של שני גברים לאיים אחד על חיי השני

) מה שניסיתי להגיד זה שגם בין בני אדם ישנה התנהגות שדומה לחיות. לגבי הבגידה - כוונתי היתה לעובדה שאישה עוזבת ומפתחת קשר עם משהוא אחר (דוגמא ידועה ומפורסמת היא הדוגמנית שנרצחה ע"י בן-זוגה לשעבר שאח"כ התאבד. סליחה על ששכחתי את שמה. זה לא התחום שלי - סלב...) לגבי האמירה שלך שאם זה בגידה זה בסדר:

. גם אם אישה בוגדת, זה לא סיבה להרוג אותה. זה סיבה להפרד, זה סיבה לכעוס ולהביע את זה בדרכים מתורבתות!! (אנושיות ולא חייתיות) וזה מעל הכל סיבה לעשות חשבון נפש!!!!!! בגידה לעולם לא תתרחש בין בני זוג אוהבים אמיתיים שיש ביניהם חברות ואמון במלוא מובן המילה. זה פשוט לא אפשרי! זה בדיוק דבר והפוכו. אם ישנו אמון וכנות מלאים - איך אפשר לבגוד? ואם אין - על מה תלין? מצחיק, בדיוק אתמול דברנו על זה. בדיוק אתמול משהוא העלה את השאלה למה אנשים אומרים: בגדו בי. בגדו במה? עניתי: באמון שניתן. והוא שאל: והיה כזה? עניתי: לא. אבל הם חשבו שכן... ותחשבו על זה. אבל זה כבר באמת נושא לדיון אחר...

 

[Berethor]

../images/Emo18.gifאוקיי אם כבר נכנסת לזה..

"ישנם הרבה גברים שחושבים שנשים הם רכוש ובעבר זה היה מקובל אפילו יותר". אובכן זה לא מדוייק מה שאת אומרת, נכון שיש הרבה גברים כאלה, מה שמשותף לרובם זה שהם לא מערביים. ידוע שבמערב אפילו בתקופה הקדומה, אפילו האלילית כמו יוון העתיקה רומא ואפילו הברברים של הצפון(כגון הגאלים לפני הסיפוח שלהם לאמפריה) לא ראו בנשים בתור רכושם, ולא היו נשואים פוליגמיים(נשואיים ליותר מאישה). הדבר הזה היה נשאר ורק התחזק בחברה הנוצרית, וגם קיים כמובן בחברה החילונית של היום בארצות המערב. אין וויכוח בכלל ששיטת הנישואים והיחס לאישה ביהדות פרימיטיבי וסקסיסטי. עד לפני כ1000 שנה היו מותרים נשואיים פוליגמיים ביהדות, עד אשר רב חכם המכונה גרשום מאור הגולה(אשר התגורר בצרפת) תקן את הדבר ב"חרם דרבנו גרשום". אין לי ספק שהדבר היה חלק מההבנה מערבית ואימוץ דבר נכון שהיה קיים במערב תמיד(גם בנצרות כמובן, עד היה פוליגמיה כמו באיסלם). אבל כפי שאת רואה, למרות שפוליגמיה אסורה ביהדות עכשיו, עדיין נשאר כול היחס לאישה כאדם סוג ב'. שלא לומר שפחה. אישה 'מחוייבת' ב"מצוות עונה"(לספק את בעלה בכול זמן שירצה בלי קשר לרצונה), הגבר 'קונה' אותה בנישואין(כמו שקונים בהמה), וגם קובע כמה היא שווה(בכסף)בגט, למקרה שהוא מחליט לתגרש ממנה(ולא היא כמובן). לגבר ביהדות מותר לבגוד עם נשים רווקות(כדי למנוע מצב שהבעל יהרוג אותו, אלה מה), זה למעשה התחליף לפוליגמיה(אסור לתחתן עם מספר נשים חה?! אבל עדיין מותר לשכב אתן!חהחה!). עכשיו האישה כמובן שלו לכול דבר ורק לה אסורים כול הדברים האלה. למה ? ככה כי את אישה!(אדם סוג ב'), לפחות ככה זה ביהדות. לשם השוואה בנצרות שני הבני זוג צריכים להסכים ואין שום קניה, גם הזכויות והחובות חלים של שני בני הזוג. ככה שבהחלט אפשר לומר שבנצרות יש יחס צודק בהרבה לאישה. בכול אופן את תמיד יכולה לתנחם בעובדה שבאיסלם זה הרבה יותר גרוע מיהדות. שם האישה בכלל רק רכוש פרטי, ומכונה להולדת ילדים,פולגמיה מותרת ואין דבר כזה גבר בוגד( זה לא בגידה זה שימוש בכבש אחרת). באופן טבעי שלגבר יכולים להיות מספר נשים במקביל, האישה היא שום דבר עבורו. גם האונס מותר באיסלם, בדרך כלל הורגים תקורבן(האישה),שוכחים מזה או מחייבים אותה לנשא לאנס. הסיבה שלנשים זה אסור לבגוד בדת ולגברים מותר. א) כי אישה היא סוג ב'. ב) כי גבר לא מוכן לקבל את זה ואישה כן. בכול אופן אני תומך גדול של נישואים אזרחיים. זה קיים ברוב מדינות המערב, וצריכים להיות כאלה גם בישראל. קרדיט גדול לזוגות יהודים שטסים לקפריסין כדי לחסוך מעצמם תצרות והיחס(בעיקר לאישה) שבנישואים דתיים. לגבי עזיבה זה מאוד תלוי במקרה הספיציפי. אני לא יכול לומר שכול מי שעזבה היא בסדר, מצד שני יש לו מעט מקרים שזה כן מוצדק. כאן צריך לשפוט לפי המקרה הספיציפי והגורמים השונים. בקשר לבגידה ברור שאנחנו לא מסכימים. קודם כול זה כן סיבה, מאז ומעולם ולתמיד. מבחינתי זה גם סיבה לאישה לתנקם או לעשות צדק כראות עיניה. פשוט כי העונש על בגידה בחוק הוא בדיחה. אבל מה יש לצפות ממדינה כאשר גם העונשים על אונס, רצח וסחר בסמים הם בדיחה. סיבה לכעוס ? כעס בלי מעשה זה בדיוק כמו אמונה ללא פעולה על פיה, שנהם חסרי משמעות. להפרד ? כמובן שנפרדים, השאלה איך

. דרכים מתורבתות ? תרבות זאת דרך חיים, והשקפות עולם .לא כול הדברים שאדם עושה בחייו הם 'מתורבתיים'(על פי הגדרתיך), יש מה שנקרא דברים נחוצים. ברגע שאדם עושה דבר נחוץ זה לא הופך אותו לחיה, חיה זה רק אם הוא הופך אותו לדבר מרכזי בחייו. ובהחלט אדם תרבותי יכול להרוג, תרבותי לא שווה יפה נפש/שמואלני/פציפיסט/אחד שלא פוגע בזבוב .זה דברים שונים לגמרי(כמובן שיכול להיות גם וגם), שלא קשורים לתרבות, אלה לאנשים שיודעים שמישהו אחר יעשה תעבודה השחורה הזאת בשבילם. ויכולים ללכת עם אף מורם ולחוש 'טובים יותר' ו'לא אלימים'. לפחות עד שהבועה הזאת מתפוצצת להם בפרצוף. אדם שנבגד צריך לעשות חשבון נפש ?? מה את אומרת, זה נכון גם לגבי דברים אחרים נכון ?, כמה שקל להאשים תקורבן. זה כמו שאישה שנאנסה תחשוב, 'אוליי זה לא האנס אוליי זה בגללי, בגלל השמלה, האודם, בגלל שעברתי ליד מועדון אחרי 10 בלילה..' זה לא שאני טוען שאין מצבים שאדם עושה החלטות לא נכונות, ויכול למנע מדברים מסויימים עם הרבה שכל וקצת מזל. אבל מכאן ועד לראות תקורבן(במקרה הזה בן זוג שנבגד) בתור אשם, יש הבדל גדול. "בגידה לעולם לא תתרחש בין בני זוג אוהבים אמיתיים שיש ביניהם חברות ואמון במלוא מובן המילה." מה את אומרת, איזה אוטופיה. אז פעם הבא שבן זוג בוגד בך זה בגלל שלא היה לו מספיק מין או הבנה נכון? אם היית מקדישה יותר צומת לב זה היה נמנע(מומלץ בצורת בלש פרטי). כן ממש אידליה. קודם כול הדברים שהזכרת הם נקראים תרוצים של בוגדים. דבר שני חיים זוגיים מושלמים קיימים רק בסרטי הוליווד. אז כול פעם שיש ריב זוגי או בעל שעובד עד מאוחר, נפגש עם חבר, יש לאשתו אילה לבגוד(ולהפך) ? אמון-דווקה הבגידות הגדולות ביותר מתרחשות עם אמון מלא(מצד אחד מבני הזוג לבן וזוג השני שלא ראוי לאמון), בלי אמון מלא הבן זוג מגלה מהר מאוד שבוגדים בו, ככה שזה דבר שממש לא חסר, בנושא הזה. חברות-למה אין חברים שבוגדים ?. אהבה- אם לא אוהב/ת למה בכלל איתו מהתחלה ?, וחוץ מיזה שתעזוב לא תבגוד. ממש לא דבר בהיפוכו, שלא לדבר על אנשים שיכולים "לאהוב" שלושה אנשים במקביל. "בדיוק אתמול משהוא העלה את השאלה למה אנשים אומרים: בגדו בי. בגדו במה?" השיחה שלכם הייתה משחק מילים ונסיון לתחכם. הבגידה היא בקשר/ הסכם לא באמון.(אמון הוא שאדם לא יבגוד בדברים אלה ובבן הזוג). 'הם' חשבו שיש בגידה בקשר/ הסכם .בגידה זאת הפרת אמונים, ולא "אה נו טוב האמנתי וזה לא ככה". אם לא היה לו אמון אז 1) הוא ציפה לכך שבת זוג תבגוד בו מראש 2) לא אכפת לו הדוגמה לכך שאמון הוא לא דבר מרכזי בבגידה היא פשוטה. בבגידה במדינה או בעם, כמות האמון שנתנה לאותו אדם לא משנה, פשוט אסור לו לבגוד. בבגידה אצל בני זוג, גם כן האמון שניתן או לא ניתן לא משנה את זה שהייתה בגידה. גם בן זוג שחושד ומצפה למכה, הוא עדיין נבגד. האמון שמנוצל לרעה(על ידי הצד הבוגד) הוא רק אשליה של 'הכול בסדר', שום דבר מעבר לזה.

 

[Berethor]

עוד משהו בקשר לניאוף

בדת העונש על ניאוף הוא מוות, אך עונש זה אינו מופעל בימינו. עונש המופעל בימינו הוא הכלל "אסורה לבעלה ולבועלה" - על האישה הנואפת להתגרש מבעלה, ואסור לה להינשא לזה שאתו נאפה. ככה שכמו עם חוקי תנ"ך אחרים, הדבר הזה מותר(אף צריך להיות) אבל לא עושים אותו כי לא יכולים, בגלל סלחנות או שלטון חוק שונה וכו. בעיקרון מי שהורג בן זוג שבוגד, האל לצידו. אבל הוא אם יתפס ישב על זה בכלא, ככה שלאנשים יש שלוש בחירות במצב הזה. לא להרוג, להרוג בלי לתפס, לתאבד אחרי המעשה. כול אחד ודרכו הוא

ואגב אני תומך בעונשי מוות(שקיימים גם בימנו בהרבה מדינות, כולל USA), זה נכון גם מבחינה דת וגם מבחינת צדק אמיתי. רוצחים, אנסים, סוחרי סמים, בוגדים, פדופילים, מחבלים וכו. אם את נגד הרג או פוחדת מזה זכותך, אבל זה בהחלט אנושי ולא חייתי. הימנעות העיקרית מכך היא בגלל הומניות,חולשה ופחדנות. מה גם שחיות הורגות רק על משהו מיידי, ואנשים מסיבות הרבה יותר חשובות, ואפילו בשביל להציל אחרים. החיים הם לא ערך עליון , על אחד כמה וכמה חיים של אלה שאינם ראויים לחיות.

 

[inbardaf]

על ניאוף ועונש מוות

טוב, אתה מתחיל לקשקש שטויות. יש מספיק גברים מערביים שחושבים שאישה זה רכוש וזה ממש לא משהו כ"כ עתיק וששייך רק ל"לא-מערביים". נכון שהתרבות המערבית "שדרגה" את ממעמד האישה והיחס הכללי אליה, אבל הוא רחוק מלהיות שוויוני ואנחנו עדיין חיים בחברה שיש בה יחס משפיל לאישה גם בזוגיות, גם במקומות עבודה ובכלל. אני מהנדסת אלקטרוניקה. אני עובדת כל הזמן בחברה שהיא כמעט תמיד על טהרת הגבריות בלבד. האמירות והיחס שאני נתקלת בהם יום יום הם בשבילי הוכחה למצבינו העגום. ומדובר בעלית של התרבות. גברים מערביים, מחונכים, ברובם אפילו אשכנזים, אקדמאים עובדי הייטק, מתקדמים וכו'... אני מתביישת בשם אותם גברים אפילו לחזור על האמירות האלה. חלקם נאמרים, עלק בהומור. כאילו מספרים בדיחה. (כמו: מה זה מעמד האישה? הבלטה ליד הכיור.. ) אנשים חושבים שאם הם מספרים כל היום בדיחות סקסיסטיות, מפני שזה נאמר בתור בדיחה, זה בסדר. בכל צחוק יש מן האמת. אם מספרים בדיחה פעם בהרבה זמן ונותנים את ההרגשה שזו אכן בדיחה – ניחא. (אם כי בעיני גם זה מיותר, בעיקר כי מדובר בנושא רגיש). אבל כשכל היום מספרים בדיחות כאלה ומעירים הערות כאלה, בעיני זה כבר יותר מבדיחה. זה כבר קו מחשבה. ובכל מקרה, זה משפיל ופוגע. זה לא שכל הגברים כאלה, זה שפשוט הם עדיין הרוב... ובתור מי שעברה תקיפה מינית בגיל צעיר ויותר מפעם אחת וע"י יותר מגבר אחד – אמירות כמו שלך מעלות לי את הסעיף!!!! האונס רווח בחברתנו כנראה יותר ממה שאתה חושב. ובעיני התנהלות כמו של משה קצב היא אונס לכל דבר ובכלל לא מעניין אותי בית משפט. אדם שבאופן שיטתי מתעסק עם עובדות שלו, גם אם היתה שם איזו שהיא הסכמה, זו התנהלות שמתייחסת לאישה כחפץ – כאובייקט מיני. ומכאן הדרך לחשוב שהיא רכוש שלך, קטנה מאוד. הלוואי שהייתה צודק. הלואיי שבתרבות המערבית אישה לא היתה חפץ. אבל היא כן. כי בתרבות שטופת מיניות הדרך מאובייקט מיני גרידא ועד "הרכוש לי" כשאני בזוגיות, היא פחות מקצרה. אני מכירה את "חרם דרבנו גרשום" שהתקיים רק בארצות אשכנז, והעובדה שאין פולגמיה, לא הופך אוטומטית את היחס לאישה כ-"לא רכוש". קודם יכולתי לקנות הרבה – עכשיו רק אחת. אז? אישה ממש לא מחוייבת ב"מצוות עונה". מי שמחוייב זה הבעל!!! הבעל מחוייב ב-4 דברים: כסותה (לבוש), מזונה (אוכל), עונתה (קיום יחסים כל פעם שהאישה! מעוניינת. עונתה – העונה שלה, הזמן שהיא לא נידה) ועוד משהו שאני כרגע לא זוכרת. (האישה, אגב, מחוייבת ב-10 דברים..) הסיבה שהבעל הוא שמחויב, היא מתוך ההנחה שלאישה יש פחות חשק לנושא. לכן, אם היא כבר רוצה- הבעל חייב. מצד שני, אישה שתסרב באופן שיטתי לבעלה, תוכרז כמורדת והבעל יהיה רשאי לגרש אותה ללא כתובה (יענו, לא שכבת איתי, הפרת חוזה. לכן אני לא מחויב כלפיך. לכי תחפשי ואני אלך להזד....) זכות, שכמובן אין לאישה משום סיבה שבעולם. אפילו אישה מוכה יכולה להישאר עגונה ו/או בלי מזונות. לאף אחד לא מותר לבגוד. אחת הדיברות היא: לא תבגוד. כשגבר הולך לאישה אחרת שהיא לא נשואה (רווקה או גרושה) הוא לא עושה שום דבר אסור. (ע"פ ההלכה היהודית כמובן!) נשים נשואות זה בעיה גם לגברים. "לא תחמוד את אשת רעיך" וניאוף הוא מה שאנשים מכנים היום בגידה. ע"פ ההלכה, גבר ש"בגד" בעצם לא עשה שום דבר נורא ו'בואו נעשה שלום בית'. אישה לעומת זאת, היא אישה סוטה וכמו שאמרת "אסורה על בעלה ובועלה" (ומגיע לה מוות). עצוב. עצוב מאוד שבימנו אנו, במדינתנו, הרבנות עדיין מתנהלת ככה וכופה עצמה עלינו. אני בעד נישואין אזרחיים. בעד כל דבר שוויוני שיחבר שני בני זוג בהסכם בוגר שאין בו צד חלש וחזק ואין בו תלות של אדם אחד באחר. מסכימה איתך שהנישואין הנוצריים הרבה יותר מוצלחים (אני גם מאוד אוהבת את המשפט: מי שיש לו מה לומר שיאמר עכשיו, או שישתוק לעולם. יש בזה כ"כ הרבה חוכמה.) גם ביהדות כאשר אישה נאנסת לא מענישים את האנס ואם האישה רוצה (לא מחייבים) אז היא יכולה להתחתן איתו. כשלמדנו את זה בתיכון (כיתה של בנות) הבענו גועל ושאלנו: מי תרצה? טוב, צריך לזכור שהדברים האלו נקבעו בתקופה שאישה היתה תלויה לחלוטין בעובדה שיהיה לה בן-זוג, ואישה לא-בתולה, גם אם הסיבה היא אונס – היא סחורה פגומה.

כך יוצא שיש מצב שאישה תעשה חשבון פשוט, שעדיף לה להתחתן אם מי שאנס אותה מאשר למות לבד ולהיות מנודה חברתית. עונש על עונש...

כתבת: "הסיבה שלנשים זה אסור לבגוד בדת ולגברים מותר. א) כי אישה היא סוג ב'. ב) כי גבר לא מוכן לקבל את זה ואישה כן. " לא מתאים לך לומר כ"כ הרבה שטויות. בכל זאת היה גם הגיון בדת, מעבר לעובדה שהיה מדובר בחברה פחות מפותחת משלנו. זה שהדת היא פרימיטיבית ולא מתקדמת לא אומר שאין בה חוכמה ובמיוחד לימים ההם. בעבר, לא היו בדיקות אבהות. אי-אפשר היה להוכיח בשום צורה שילד שייך דווקא לאב מסויים, אלא אם כן יודעים שהאישה הזו קיימה יחסים אך ורק אם אותו אדם. לכן, על מנת למנוע גילויי עריות של חצאי אחים ונישואין שיובילו לילדים בעלי מומים, לאישה היה חייב להיות גבר אחד וברור. כדי שכל אישה תוכל לדעת בוודאות ממי הילד שברחמה. לכן, אגב, היהדות נקבעת על פי האישה. אין שאלה מי האמא, לא תמיד בטוח מי האבא. הולכים על בטוח. לעומתה, לגבר אין את הבעיה הזו. מי האמא תמיד יודעים! זה קל... לכן גבר יכול לשאת כמה נשים ולא ההיפך. הסיבה לזה שגברים יכלו גם ללכת לכל אישה פנויה, היתה מתוך הכרות עם יצריו של הגבר והצורך המיני שלו, והעובדה שאסור לא "לשפוך זרע לריק" (כלומר: לאונן) לכן ההלכה גם מיסדה את הזנות. קראו לזה 'קדשה'. כלומר: מי שהקדישה את גופה לטובת הגברים. אלו היו נשים שלא נישאו וטבלו במקווה (פעם כל בת טבלה במקווה. לא חיכו לנישואין) ובימים שהן היו טהורות, הם היו יושבות על "פתחי הבתים". ישנו הספור בתנ"ך על אישה שהתחפשה לקדשה כדי שגבר שהיה צריך לייבם אותה ישכב איתה. (אני גרוע גרוע בשמות! – ניראה לי עלי הכהן, אבל אני לא בטוחה) כשהוא גילה שהיא בהריון הוא רצה להרוג אותה בדין סוטה (כי ברגע שאחיו נפטר הוא היה צריך לייבם אותה ולכן היה אסור לה להיות עם משהוא אחר). כדי להוכיח שהוא זה שהיה איתה, היא הראתה לו את המקל והתרמיל שהשאיר אצלה אז.. ויש גם בדיחה בנושא: יום שישי הוא היום הכי מבאס ללכת למקווה. הזמן ללכת הוא כשהגברים הולכים לבית הכנסת וצריך להספיק לחזור לפניהם הביתה והכל צריך להיעשות בלי שאף אחד ירגיש ויראה ועם כל ההגבלות של שבת. (זה רק הרקע לבדיחה כדי שמי שלא מכיר את העולם הזה יוכל להבין) מספרים, שיום שישי אחד, עומדות להן הבנות לחוצות במקווה לחזור הביתה. פתאום מגיעה משהיא ועוברת את כולן. כולן כמובן צועקות. אומרת להן הבליינית (שזו האישה במקווה שבודקת את הבנות): זו אישתו של רב הכפר. תנו לה לעבור, למען הרב, למען כל תושבי הכפר. הרוחות נרגעים עד ששוב מגיע משהיא ועוקפת את כולן. שוב צעקות. והבליינית עונה: זו הקדשה של הכפר (כלומר הזונה של הכפר) תנו לה לעבור, למען כל תושבי הכפר....

היום, כל הדברים האלו לא רלוונטים וחבל שהתורה לא יודעת לחדש את עצמה בנושא ולהתאים את עצמה לזמן הזה כמו במקרים אחרים. לגבי הגישה שלך לעונש מוות – בהודעה הבאה...

 

[inbardaf]

על נאוף ועונש מוות - המשך....

לגבי הגישה שלך לעונש מוות – אין ספק שיש ביננו תהום. בלי להיכנס כרגע לשאלת האנסים, הרוצחים ושאר העברות הקשות האחרות, שגם שם לא הייתי ממהרת להרוג (אני למשל, הייתי מסרסת כל מי שהיה נאשם בסוג של תקיפה מינית. אם הוא לא מסוגל לשלוט ביצריו, אז שלא יהיה לו. ואז הוא יוכל להיכנס לכאן לפורום ולספר שהוא א-מיני סוג א' א'!!

) גם ביהדות, שקיים בה עונש מוות על לא מעט דברים (אפילו על מקושש עצים בשבת..) סנהדרין ששפטה אדם למוות פעם ב-70 שנה!! נחשבת לסנהדרין קטלנית. ביהדות יש שתי 'אמירות' (צורות התיחסות) על עונש מוות: א. ההנהגה אחראית עליו. הנהגה חיובית מקרינה כלפי העם ואנשים בעם לא יגיעו למצב של חטאים כאלו. אם הם הגיעו – משהו רקוב בהנהגה (וישנם אין ספור דוגמאות ביהדות לאחריות שיש להנהגה) ב. ממש קשה לגזור גזר דין מוות ולמעשה עושים כמעט הכל כדי שזה יהיה בלתי אפשרי. למשל: עונש מוות על רצח של מישהוא, יפסק אך ורק אם היו לפחות 2 עדים (גברים

) שראו במו עיניהם את הרצח עצמו! לדוגמא (מהמקורות): אם ראית מישהוא רץ עם סכין ביד אחרי משהוא אחר, הם נכנסו למבנה ואז זה שהיה עם הסכין יצא עם סכין מגואלת בדם והשני נמצא מת במבנה, יצא זכאי! כי אתה אף פעם לא יודע מה התרחש שם באמת. והמציאות עולה על כל דמיון.. דוגמא שניה: אם אתה יודע שמישהוא הוא ממזר (כלומר: נולד לאישה נשואה ממישהוא שהוא לא בעלה) אסור לך לדבר. אסור! פשוט כי ממזר הוא עונש חברתי. הוא עונש שבא להרתיע. אם אנשים יודעים שמשהיא בגדה צריך להוקיע אותה. אם רק אתה יודע – תשתוק. מתוך דאגה לילד שנולד על לא עוול בכפו. האל לא לצידו של אף אחד שנוטל חיים. "מעשיי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" וזה עוד כשהוא עצמו הטביע אותם! האל מתיר לך לגאול דם ולהרוג במצבים כאלה ואחרים. זה לא אומר שהוא אוהב את זה. אחרת, למה ערי מקלט? יש פה עניין של חוק וסדר. של דרך לחנך ולהנחיל ערכים. על תהפוך את הדרך למטרה! וכל זה עוד לפני שהספקתי להגיד ש:מה לבגידה ולעונש מוות?

בקטע הזה אתה בעיני לא שפוי... במי היא פגעה? באגו של בן-זוגה?? בשביל אגו לא נוטלים חיים!!! מה זה השטויות האלה: "דברים נחוצים". ממתי נחוץ להרוג אישה או גבר על העובדה שהיא נמשכה/אהבה גבר אחר? ושלא תבין אותי לא נכון. אני לא בעד בגידות. אבל אני כן חושבת שכשהן מתרחשות זה הרבה פעמים על רקע של קשר לקוי. או יותר נכון, חוסר קשר בן בני הזוג. לזה התכוונתי שאנשים משלים את עצמם. אנחנו נוטים לקחת דברים כמובן מאליו ואז אנחנו לא מבינים איך זה הלך. זה לא מצדיק וכו'. ממש לא. כשלי היה רע בקשר הנשואין שלי, כהבנתי שאני מתחילה להרגיש צורך בקשר אחר ושזה עלול להוביל אותי למקומות שאני לא רוצה להיות בהם, קמתי והלכתי. אבל זה כן מקום לחשבון נפש במובן ש"איך זה שבן-הזוג שלי מרגיש צורך בקשר אחר?" ומהצד השני:"למה אני מרגישה צורך בקשר אחר?" מה לא היה בקשר שלנו. הדברים הם תמיד דו-צדדים כשמדובר בשני אנשים בוגרים. אני לא הופכת קורבן לאשם. במקרה של בגידה כשאתה מרגיש לא אשם, התובנה היא שבן-הזוג הזה לא ראוי לי ולשלוח אותו לעזאזל. כשאמרתי שבגידה לא יכולה להתרחש בין שני אנשים אוהבים בדיוק לזה התכוונתי: אם שני הצדדים אוהבים באמת, מה יש להם לחפש בחוץ?

תרשה לי לנחש שאתה לא נשוי ואין לך ילדים. "אם היא לא אוהבת שתלך" – דווקא בתור מי שעשתה את זה, אני מרגישה שיש לי את הזכות לומר לך: זה בכלל לא כזה ברור ומובן מאליו. זה צעד מאוד מאוד קשה ואני יכולה להבין כל אחת ואחד שבוחרים להישאר ואפילו לבגוד. זה עדיין לא אומר שאני חושבת שזה נכון/טוב. גירושים עם ילדים זה תיק שתמיד יהיה דפוק. כמה שההורים ייפרדו בטוב, הילידים יפגעו. אני כבר לא רוצה לדבר על אלה שלא... ואל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו! אחת התכונות שיש לאדם ואין לחיה היא הסליחה. מקווה שאתה מכיר.... לא צריך להיות פצפיסט בשביל לסלוח. זה גם לא אומר לא לעמוד על שלך ועל העובדה שפגעו בך. למרות שיש לא מעט אנשים שאני לא סולחת להם, אני חושבת שהיכולת לסלוח היא מעלה וגם היא סוג של התפתחות. גם היא מבדילה אותנו מעולם החיות. סליחה זה דבר שלא קיים בשום צורה שהיא בעולם החיות. עונש מוות – כן. אני לא אומרת שאני יפת נפש ומגישה את הלחי השניה כמו בנצרות. כשפוגעים בי, אני דואגת שהמסר יעבור. אם צריך גם בכעס וצעקות. אם יש אפשרות לתקן אני אדרוש תיקון. ואח"כ, אם אצליח להתגבר על החלק הנמוך ואגואיסטי שלי, אני גם אסלח. לסלוח לא אומר לא לדרוש תיקון. לפעמים התיקון הוא בדמות מה שאנחנו מכנים עונש. בעיני, לשלוח אדם שגנב ואין לו אפשרות להחזיר, לעבדות (כמו ביהדות) עד שישלים את חובו, הגיוני הרבה יותר מלשלוח אותו לכלא. מה מרוויח מי שנגנב לו רכוש, מזה שהגנב בכלא? שהוא לא יעשה זאת שוב? כלא זה בי"ס לגנבים... הוא רק יצא גנב משוכלל יותר. (ראה ספור חפציבה כמשל לעובדה שעונש כלא לא נותן כלום לאנשים שנפגעו באמת) וממש, אבל ממש! אין קשר בין בגידה לאונס ולנפגעות תקיפה מינית. הרקע ויחסי הכוחות הם אחרים לגמרי!!!!!!! שלא תעז אפילו להשוות. זה בכלל לא דומה. בת שנאנסת לעולם לא אשמה. 80% ממקרי האונס נעשים בכלל ע"י אדם מוכר, כך שאין קשר ללבוש ולהתנהגות של הבת. 60% מתוכם נעשים בקטינות מתחת לגיל 18! רובם מתחת לגיל 12! הפרמטר המרכזי באונס על כל צורותיו, הוא כמה קל היה לתוקף לתקוף ולדאוג לשקט. והסטטיסטיקה מוכיחה את זה. מה הקשר בכלל בין בגידה לאונס?!?! איך אפשר להשוות תהליכים בין אנשים בוגרים שיש להם אחריות על מה שמתרחש בחייהם, לבין אונס שבו תמיד יש צד חזק (לא בהכרח פיזי. כוח נובע גם ממעמד למשל) וצד חלש. תוקף וקורבן. אין מצב להדדיות כמו שיש בזוגיות שכשמה כן היא: זוג, שניים. ושניים שלוקחים חלק במה שקורה בניהם. וסתם, לסיום, החיים שלי היו כאלה מזופתים, כך שאני האחרונה שמאמינה באידיליה. אני כן מאמינה באחריות וביכולת שלנו כבוגרים ליצור ומעל הכל לסלוח...

 

[Berethor]

נראה לי שלא הבנת אותה כראוי

איפה בדבריה ראית שהיא אמרה שהולדת ילדים אצל א-מיניים זה לא סתם "כי ככה כולם עושים" ו"כי צריך". ואיך זה קשור בכלל לא-מיניות ? דברים האלה נקראים לחץ חברתי, ואלה שעומדים בזה הם שוב אנשים ברמה גבוהה. הכוונה שלה בקשר לילדים הייתה שלא עושים אותם כתוצאה של יצר ומשהו שלא מתוך החלטה אמיתית. ההיררכיה היא נכונה, משהו שגם מיניים מספיק חכמים יסכימו איתו. ברור שחשוב מה שאדם עושה איתה, אבל דיברו כאן על הא-מיניות עצמה, ברור שגם אדם מיני יכול לשלוט על עצמו , אבל קשה לו , ככה שזה בעיה. בדיוק כמו שאמרת "זכו לפתור" וזה בדיוק מה שהופך זאת לכול כך טוב ורצוי, השלב הבא. אומרים "איזה הוא גיבור, הכובש את יצרו", אבל לזה שאין יצר הפוטנציאל שלו הרבה יותר גבוה. שאין לך משהו רע לא בוכים על זה. צריכים לתמודד עם חברה בעלת מיניות מוגזמת(חברה מופקרת) ? לצערנו הכן כך הדבר, אבל תאמיני לי שלא מעט מיניים גם סובלים מכך. חוץ מיזה לתמודד עם רוע במקום לומר למה גם אני לא יכול להיות כמו כולם, זאת שוב הדרגה הגבוה. הדוגמה הכי טובה לכך שהרוב זה לא פקטור לצדק היא בסיפור של נוח. מי שהמבין תמוסר פה יבושם לו. "זאת באמת שאלה אם הדחף המיני, כתכונה מולדת, היא הדרך היחידה להמשכת המין האנושי" התשובה היא חד משמעית לא. איזה חברה מכירה שהדחף המיני הוא המניעה להמשך הדור ?. חברה עם הפקרות ברחובות וללא אמצעי מניעה?! דור של ממזרים, ממש הטבע בהתגלמותו. סדום ועמורה. אין חברה ולא הייתה חברה מתורבתת בעולם שהדחף המיני היה המניע להקמת משפחה והמשך הדור. לאדם א-מיני אפילו קל יותר לחיות בחברה מתורבתת, כי הוא גם לא צריך את זה בכלל, החלטה באה מכול השיקולים שצריך, לא דחפים חסרי שליטה. יפתור לעולם תצרות בהחלט, אבל למען הכנות הצרות האלה ממש לא נובעות רק ממיניות, אלה גם מחברה מופקרת וחסרת רסן, שסוגדת למיניות ויצרים חייתים של עצמה. האחריות מתחילה מלמעלה למטה. אם לא ברור לך מה זה "מלאכי"- זה משהו מעל לאנושי. חייתי זה מה שמתחת. אבל אם בכול זאת את חושבת שחיות זה מה שעדיף, את תמיד יכולה לעבור לגור בג'ונגל .. "שימי לב שדווקא נושא המיניות אצל בעלי החיים הוא הרבה יותר "גבוה" " מה את אומרת, אורגיות, הזכר החזק לוקח את כול הנקבות והזדווגות עם כול טיפוס רק כדי להביא צאצאים בגלל תקופות ייחום מוגדרות, מה שאצל אנשים נקרא דחפים,לחץ חברתי וחוסר בחירה טוטלי. זה שדברנו כאן על כך שהמשך הדור היא אחת הסיבות העיקריות במין(במקור), זה לא אומר שאנשים נואשים להבאת ילדים, רק לשם כך צריכים בן זוג, ומתכוונים להשריץ צאצאים כול תקופה מסויימת. מה גם שזה רק חלק אחד של החיות, החלק השני אין שום תקופה, רק יצרים(הלידה שם זה בררת מחדל). ארנבים חתולים וכלבים וכו הם דוגמה טובה . מה שציינת לא גבוה זה נמוך. גם הוצאת דברים מהקשרם. ושוב אם יש לך משיכה לחייתיות..מה אני כבר יכול להגיד לך, את יכולה לחיות כמו חיה..

 

[inbardaf]

../images/Emo45.gif צדיקים מלאכתם נעשת בידי אחרים...

בגדול, מסכימה עם כל מילה. אתה גם יודע לפרט ולתת דוגמאות. בלי להעליב - רק קצת פחות תוקפנות... לא כל מה שניראה לך ברור ומובן מאליו, צודק ונכון, ניראה כך גם לאחרים. קצת נשימה, סובלנות וסבלנות זה גם אנושי...

 

[AL212]

מתחבר לגישה

וגם בהחלט רואה א-מיניות כחלק מאבולוציה רוחנית. אצלי התרחשו שינויים ברורים במיניות בעקבות תרגולים רוחניים.

 

[A M S T A F1]

בחורה שאומרת שאינה אוהבת מין מדליקה אותי יותר

כי היא מהווה עבורי אתגר אילו בואי ואוכיח לך את טעמו הטוב של המין זה כאילו שאת תקחי הומו ותגידי לו בוא ותראה איזה מין ניפלא הבנות יכולות להציע שאתה תיגמל מההומואיות שלך

 

[Berethor]

כול אחד והסטיות שלו

לא קשה לנחש שגם לסביות מדליקות אותך. אוליי תשמור את משחקי האיגו שלך לעצמך, ותתרחק מהפרום הזה ? מה אתה אומר. הרי אף אחת שנמצאת כאן לא צריכה שתוכיח לה כלום, אנשים פה סגורים עם א-מיניותם כפי שהיא. גם לא ברור לי מה גורם לחשוב שאתה כזה מציעה, אליל הסקס בא וילמד את כולן את הנאות החיים, או שמה זה דווקה בגלל שאין עם מה להשוואת (לדעתך) ?. חוץ מיזה כמה עוד הדבר הזה 'ידליק' אותך ? מה שנקרא לרצות מה שלא ניתן להסיג, אם תשיג תוכל לסמן V ולזרוק, אם לא אז תתייאש ותמשיך לאקסטרים הבא. אין הגמלות לא מ'ההומואיות' ולא מא-מיניות. קבל את זה כמו שזה, ותרגיע תדלקה(יצרים מיניים שלך). באמת שאין לך מה לחפש פה.

 

[inbardaf]

../images/Emo45.gif