למה ליצר חיכוך איפה שאין?
מלבד החלק של ההגדרה היבשה שהיא סגורה וברורה, הקהילה הא-מינית מכילה בתוכה קבוצות שונות אם כל מיני תפיסות שונות.
 
אז יש שמרגישים קשר למעבק של הלהט"ב ויש שמרגישים רק סימפטיה ויש שלא אוהבים שמקשרים בין השניים.
 
אני רק רוצה להזכיר שיש א-מיניים שהם הומו-רומנטיים ולכן יש להם קשר יותר רחב ללהט"ב ללא קשר להיותם א-מיניים (עם א-מיני יחזיק יד עם בן זוג מאותו מין, אומופוב עם סכין לא יעצור לברר עם הם א-מיניים).
 
בכל מקרה - גם עם לא מרגישים שום קשר עם הקהילה הגאה (כמוני, שמרגישה רק סימפטיה כמו לכל קהילה שהחוק במדינה מפריע לה לחיות את חייה כמו שהיא רוצה) - מצעד הגאווה הוא מקום טוב לעבוד על הניראות של הא-מיניות.
זו הסיבה שאני הלכתי למצעדים בעבר ואולי אלך בעתיד - למרות שאני לחלק מהקהילה הזו.
זו הסיבה שהגעתי להרצות בתאים של הקהילה הגאה באוניברסיטת ת"א, באוניברסיטה העיברית ופעם גם בתא בחיפה (אם כי שם לא הייתי צריכה להרצות
).
 
כל מקום שיסכים לקבל אותי ולשמוע אותי אני אגיע לשם. כי הנראות של הא-מיניות היא דבר חשוב ביותר בעיניי.
ועם הגענו, וזה לא היה פשוט, ואנשים פה עבדו קשה כדי להגיע לשם (הפעם לא אני דווקא) לזה שהלהט"ב מקבל אותנו ומוכן לעזור לניראות שלנו - מה טוב, אני אקח את זה ב2 ידים.
 
בקשר למפגש - כמו שיכולת לראות רב האנשים כאן דווקא לא רוצים להיפגש שם, אם כי זה לא קשור לזה שמכניסים אותנו תחת כנפיהם כמו שהם מוכנים לתרום לנו חדר.
 
אני חושבת שרוב הא-מיניים לא רואים ולא רוצים להיות חלק אינטרגלי נפרד מהלהט"ב ולא רוצים שהלהט"ב יוסיף אות בשבילנו.
אבל זה לא אומר שלא יכול להיות קשר ושיתוף פעולה בין הקהילות.
