באדולינה - מאת גבי ניצן

[נטוויזן 2]

באדולינה - מאת גבי ניצן

אני מזמינה את כל המעוניינים להצטרף אליי לדיון על ספר זה - נהניתי מאוד לקרוא אותו כיון שבסופו של דבר מעבר להנאה מיידית , העלה בי הספר שאלות רבות שעוסקות - בנו כאנשים , ובנו כישראלים , אם מדובר במלך והמלכה - כדרך לחיות את חיינו, מתוך הראייה החיובית - שכן,הכל מגיע לי והטוב ביותר, ומההיבט הישראלי - בעצם איך משלבים את הראייה מהמזרח הרחוק שתופסת את החיים כזרם אחד גדול שיש להצטרף אליו , עם הראייה הישראלית- שבה אנחנו מאוד מעשיים,מאוד על האדמה עם מעט מאוד שמיים... אלו שאלות ללא תשובות חד-משמעיות , ולמעשה כל אחד מאיתנו יכול לענות עליהן כרצונו אבל הן חשובות כי הן עוסקות ב"אני" האישי של כל אחד מאיתנו, ובו-זמנית הן עוסקות ב"אני"הקולקטיבי - אם יש כזה. או.קיי. אני מחכה לתגובות..

 

[byron]

באד....

קראתי ונהניתי מהקריאה עצמה. הספר כתוב בשפה ממש שוטפת ועליזה. והרעיון שהוא מנסה להעביר הוא רעיון ממש יפה.... אבל הרעיון לא עובר לדעתי. הכותב מפספס משהו בזה שהמלכה יפיפיה והמלך מושלם. היה עוזר אם הם היו אנשים רגילים חיצונית. וכמובן הספר נכתב לפני שפרצו שוב מהומות כך שכשכתוב שאפילו אצלנו כבר שקט (כחלק מדרך להוכיח את הרעיון) זה ממש לא עובד.

 

[נטוויזן 2]

תגובה לBYRON - המשך באדולינה...

אני מבינה מה אתה אומר ובמידה מסויימת אתה צודק, כשמדובר על ספר שנכתב בעיברית ויוצא למציאות הישראלית הקשה, אבל תנסה לראות את הסיפור הזה ,כממטאפורה ענקית שגורמת לי ולהרבה אנשים לבדוק איך אנחנו חיים את חיינו , מתוך אילו ציפיות , האם מותר לצפות למשהו מהחיים? דווקא לאור המציאות הקשה? לדעתי הספר טוען שכן, שהחיים שלנו פה ובכל מקום בעולם הם מראה של הדרך שבה אנחנו תופסים את עצמנו , בדרך שבה אנחנו מקבלים את הפשרות של החיים - כאילו זה מחוייב המציאות , תמיד. הראייה שבה אתה מרגיש שמגיע לך הטוב ביותר - במובן החיובי של המשפט , היא ראייה קצת בעייתית בחברה צעירה כל כך כמו שלנו, שבה אנחנו מרגישים כל הזמן שאין לנו זכות לבקש את הטוב ביותר, כי הכלכלה על הפנים,כי בטחון המדינה בסכנה וכו´ וכו´, אולי אנחנו מתביישים לבקש לעצמנו שלום ושלווה , מהסיבות שפירטתי קודם? וכאן אני רואה את הדבר החשוב ביותר שלדעתי אפשר ללמוד מהספר - אין מצב שבו אנחנו צריכים לוותר על הדברים החשובים ביותר בחיינו. ואינני מדברת מתוך הגישה האגואיסטית - של "ילכו כולם ויקפצו לי", אלא במובן זה , שאנשים רבים מסתובבים ועוברים את חייהם בדרך שבה הם מוותרים על עצמם , ועל כל דבר החשוב להם , בדרך כלל באיזשהו שלב הם מתעוררים ורואים איך נגמרו להם החיים , בלי שמיצו אותם עד תומם. זהו , מחכה לתגובה!

 

[byron]

...ולינה

אומנם ניסיתי לתקופה מסוימת את הגישה הזו. אבל יש לי דפיקות אופי מסוימת ואני מאמין כבד בהתיחסות לסביבה. אני חי באמונה העמוקה שאם תעשה משהו טוב לסובבים אותך החיים הם מעגל וזה בסוף יחזור אליך. אני ממש לא חושב שאפשר להתנתקר ממה שקורה לאחרים. אבל בהחלט אימצתי את הסיסמה של מדינת באדולינה"עדיף להיות עשיר ובריא..." וכן אני מסכים שאם אני לא אאמין בצרות הן לא יתעניינו בי. אני לא חושב שלא מגיע לי הטוב ביותר, אבל אולי בישראל אנשים בתוכם מרגישים שייכות וחושבים שלכולם מגיע הטוב.

 

[נטוויזן 2]

תגובה לBYRON באדולינה..

התגובה שלך מראה לי שכל אחד מאיתנו תופס באופן שונה דברים שונים, כיוון שאני בהחלט מאמינה בהתייחסות לסביבה ובתחושת שייכות, אבל אלו דברים שבאים מתוכנו - צרכים שאנחנו רוצים למלא , ולא איזה חוק עליון שיש למלא אחריו. כלומר מבחינתי - הצורך להיות שייך, לתת לאנשים אחרים, הוא צורך ככל צורך אחר - להרגיש טוב עם עצמי, לחיות טוב, זה הכל חלק מהעניין- אם יש לך צורך לתת לאחרים- נהדר, אז תמלא אותו , אין פה ממש סתירה! וזה היופי שבעניין - אמרתי מהתחלה - לעשות את הטוב בעינינו אבל מתוך הגישה האגואיסטית אלא מהגישה שאנחנו כל כך הרבה פעמים מנסים לעשות טוב לסובבים אותנו אבל בעצם בתהליך אנחנו פוגעים בהם , ופה הבעיה- הבילבול הניצחי כמעט בין מה טוב לי ומה טוב לאדם אחר. אני חושבת שהרבה דברים שטובים לי כמו-מחמאה, חיזוקים למיניהם, או אדם שמחייך אליי על הבוקר ואומר לי בוקר טוב, הם לא הדברים שאנשים אחרים תמיד רוצים. האמירה - תחשוב קצת על מישהו אחר - נתפסת בטעות כדרך לעזור ,ובעצם הרבה פעמים אנחנו לוקחים כמובן מאליו מה אותו בן-אדם רוצה - איזו עזרה הוא רוצה. אנחנו שונים ומיוחדים כולנו , כשלכל אחד מאיתנו הצרכים האישיים שלו שאינם דומים תמיד לצרכים של מישהו אחר, וכדי שהסביבה תדע מה לתת ואיך לעזור צריך פשוט להגיד . אבל הרבה אנשים מצפים לקריאת מחשבות - שנדע מראש מה הם רוצים, ואחרי הרבה פעמים שבהם ניסיתי לעזור וניסיתי לתת , אני חושבת שהנקודה החשובה זה פשוט ליידע את הסביבה , ובזאת כוונתי - באדולינה. כמו שאני רוצה שאנשים אחרים יהיו יותר ספציפיים לגבי מה הם רוצים לקבל ממני , אני מצפה מעצמי להגיד ולהיות ברורה לגבי מה אני רוצה מאנשים אחרים. נקודה אישית קטנה - למשל ביום ההולדת שלי אני מבקשת תמיד מכולם - לברך אותי ביום הזה , כי הוא מיוחד לי, החברות הקרובות גם נותנות מתנה, אבל מרוב האנשים - בעבודה , בלימודים , אני פשוט מצפה לברכה - כי זה יום מיוחד בשבילי . זהו... נקבל בברכה עוד תגובה..ביי

 

[byron]

הנילודב (הפוך)

יש לי בעיה עם המסר של הספר. משתי סיבות הראשונה המסר עצמו. לדעתי מלך יש רק אחד, מלך מומלך ולא הופך למלך. ההתרכזות בעצמי מאוד מפריעה לי. אומנם את צודקת לעזור לאחרים יכול להגמר בבעיה יותר גדולה (הדרך לגיהנום...), אבל לא צריך להתעלם מהסביבה כי אתה עשוי להפוך לבעיה בעצמך. והשניה. הסופר טוחן בראש עם המסר. קואלו באלכימאי עושה את זה יפה דרך סיפור מלא ולא אפיזודות שחוזרות על מסר אחד.

 

[*GormE*]

חרא ספר.

קשה לי למצוא את הסיבה למה כל כך לא אהבתי אותו, אבל אני חושבת שזה מפני שהספר מזכיר לי את ספרי המתנה הנדושים הללו, שמכילים אימרות טפשיות שאמורות לעשות את חיינו טובים יותר רק עם כיסוי עלילתי קלוש שלא מצדיק את הקריאה.

 

[נטוויזן 2]

באדולינה - עדיין מככבת.

לא ברור לי מהתגובה אם אמנם קראת את כל הספר , אבל אני מבינה על מה את מדברת כיוון שגם אני לאחר קריאה אחת , התפתיתי להכניס אותו לנישת המתנות, אבל לאחר קריאה שניה , שמתי לב שמה שמכעיס אותי במידה מסויימת, היא העובדה שהספר לא מתאר דרמה כואבת, או סיפור כואב על אנשים, אלא דווקא סיפור שמח. ואולי...רק אולי - קצת קשה לנו להתרגל לספרים כאלה במציאות הקשה שלנו, ובחיים - שהם לא תמיד כל כך פשוטים. השלב שבו נהניתי מהספר היה השלב שבו השלמתי עם הטענה שמועלית בספר , שאנחנו בסך-הכל יכולים להיות הרבה יותר מאושרים ושמחים בחיים שלנו, אבל זה תלוי רק בנו - וזו אמת שקשה לקבל אותה. מחכה לתגובה...

 

[GPZiv]

שאלה בקשר ל../images/Emo63.gif "באדולינה".

קיבלתי המלצה חמה בקשר לספר ורציתי לשאול שאלה די טיפשית משהו. האם הוא כתוב בשפה קלה והאם הוא קל להבנה או ששפתו גבוהה? ודרך אגב, בן כמה עמודים הוא בערך? תודה מראש, GPZiv, עב"מ מפורום אופנועים!

 

[נטוויזן 2]

המלצה חמה- באדולינה

לעב"מ שלום! סיפרו של גבי ניצן -באדולינה, הוא קל לקריאה , אני לא זוכרת כמה עמודים יש בו אבל הוא קצר יחסית , ובאופן כללי אפשר לתאר אותו כאגדה פוסט-מודרנית... קריאה נעימה!

 

[GPZiv]

../images/Emo51.gif

 

[GPZiv]

שאלה בקשר ל../images/Emo63.gif "באדולינה".

קיבלתי המלצה חמה בקשר לספר ורציתי לשאול שאלה די טיפשית משהו. האם הוא כתוב בשפה קלה והאם הוא קל להבנה או ששפתו גבוהה? ודרך אגב, בן כמה עמודים הוא בערך? תודה מראש, GPZiv, עב"מ מפורום אופנועים!

 

[GPZiv]

מה קורה?

לאף אחד אין דעה בנושא?

 

[hemdat1]

מתעקשת - חרא ספר

גם אני לא אהבתי את הספר וזה בפירוש לא כי הוא שמח. תקראי את (אולי קראת) מסע בין לילה לבוקר של ראפיק שאמי.. ספר מלא אופטימיות ושמחה , אושר התלוי בנו וביוזמתינו .... אני שונאת ספרים שיש להם מסר קצר ומובן מאליו שמנסים להלביש להם עלילה אדיוטית להחריד ומורחים את זה על ספר שלם.... נשמע קצת תוקפני אה ? אבל זה אחד הספרים הבודדים שלא הצלחתי לקרוא יותר מכמה עמודים.... שטחי רדוד ומאכזב.

 

[נטוויזן 2]

תגובה ל-HEMDAT 1 -המשך באדולינה

לצערי הרב לא קראתי את הספר שהמלצת עליו (ברגעים אלה ממש אני יוצאת לחיפוש) אבל , יתכן שבאדולינה הוא ספר של מצב רוח מסויים, שמתאים לרגע, ויתכן שלי באופן אישי הוא מאוד מתאים כרגע ולכן אני ממליצה עליו בחום. אבל הנקודה של המעבר בספר הזה, מבחינתי נוגעת לנו בנקודת החיבור בין ישראל ותורות המזרח. גם אם הוא לא כתוב בצורה מאוד מורכבת , וגם אם העלילה איננה מפותחת בצורה מדהימה , כוחו עומד דווקא במסר ה"פשוט", ב"אגדה" של מלך ומלכה שמצד אחד מזכירה לנו חשיבה ילדותית ונאיבית, ומצד שני מתחברת לחיינו היום. דרך אגב - השאלות הכי פשוטות , האמיתות הכי בנאליות , הן אלה שאנחנו מתקשים לענות עליהן - מי אני? מאיפה באתי? ולאן אני הולך? ואני חושבת שהספר בדרכו האופטימית מתמודד עם השאלות האלו. ואסיים בהמלצה חדשה-ישנה - תעתועים של ריצ´ארד באך, פועל בכמה מובנים בצורה דומה לבאדולינה.