באדיבות הגולש itchakg להלן פסק הדין
כל הזכויות שמורות לנבו. עבודה (עבודה; סיגל דוידוב-מוטולה; 02.08.2006) - 13 עמ' רה כזה מתקיימת התכלית המצדיקה את שיתוף נציגות העובדים בהליך. התנהלות העיתון בעניינו של מר ביטון, מהווה הפרה של תקנון העבודה ופעולה בניגוד אליו, וכי ככל שהמשיבות היו מעונינות להטיל סנקציה כלשהי על מר ביטון בגין עבירת משמעת שביצע, מחויבות היו לבצע בירור משמעתי, בשיתוף נציגות העובדים, על סמך הוראות תקנון העבודה. מיני-רציו: עבודה – יחסי עובד-מעביד – מעבידים במשותף עבודה – יחסי עובד-מעביד – קיומם עבודה – שעות עבודה ומנוחה – שעות נוספות עבודה – שעות עבודה ומנוחה – אי-תחולת החוק עבודה – התפטרות – כמעשה פיטורין עבודה – התפטרות – פיצויי פיטורין עבודה – שכר מינימום – תביעה להפרשי שכר עבודה – חופשה שנתית – פדיון חופשה עבודה – שכר עבודה – תביעה להפרשי שכר תביעה של עובדת זרה שהועסקה, באמצעות דנאל (אדיר יהושוע) בע'מ (להלן: דנאל), במעונה הפרטי של נתבעת 2, לתשלום הפרשי שכר לשכר מינימום, תשלום 'שכר ראוי' בדמות שכר מינימום בתוספת 30% עבור שעות נוספות גלובליות, בנסיבות בהן לא ניתן להוכיח עבודה בשעות נוספות בפועל, פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה והבראה, ושכר עבודה לחודש 12/03. בית-הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה בחלקה ופסק כי: זהות המעסיק - ממערכת היחסים בין התובעת לנתבעת 1 עולה כי עסקינן בתבנית העסקה במשותף של 'מעבידים במשותף'. בפעילות 'משותפת' של השניים או בהתקשרות חוזית של שניים ע'מ לקבל 'עבודה' מפלוני. תוספת שעות נוספות גלובליות - תביעה זו היא מתביעות הממון המוגדרות ואין לפסוק בה לפי אומדן או לפי שכר ראוי. התובע גמול שעות נוספות חייב להוכיח שעבד שעות נוספות ואת מספרן. יחד עם זה כשעסקינן בעובדים בענף הסיעוד, המועסקים בשעות לא שגרתיות ניתן להתגבר על הקושי בויתור על הצורך להוכיח באופן פרטני ובקבלת עדות על מתכונת העבודה בכללותה. כל מקרה ייבחן לגופו, ואין דין אחד לכל עובדי הסיעוד. התובעת לא הוכיחה כי הועסקה במתכונת העבודה לה טענה. התפטרות בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים לפי החלופה השניה שבס' 11א' לחוק פיצויי פיטורים - נסיבות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו. הנטל להוכחת טענה זו מוטל על הטוען-העובד, אך התובעת לא עשתה כן. הפרשי שכר מינימום - בהתאם לתקנות הנוגעות להעסקת עובדים זרים, רשאיות היו הנתבעות לנכות משכר התובעת החזר הוצאות למגורים ודמי ביטוח רפואי, ולא כולל ניכויים בגין כלכלה שהתובעת קיבלה באופן מלא מהנתבעים. מכאן, אף אם כל צרכי התובעת סופקו ע'י הנתבעים, בהסכמתה, כתמורה מלאה לעבודתה אצלם, עדיין נותרו הם חבים לה את אותה יתרת שכר עבודה, מעבר למדור וכלכלה, שנועדה למחייתה ושאינה יכולה להיות משולמת אלא בכסף ובענייננו - 7,512 ₪. דמי חופשה והבראה - נטל הראיה כי מלוא החופשה השנתית לה זכאית התובעת מוטלת על הנתבעות. דין דומה חל על תשלום דמי הבראה. הנתבעות ישלמו לתובעת פדיון חופשה בסך 976.60 ₪ ודמי הבראה בסך 1972.4 ₪. שכר עבודה 12/03 - התובעת קיבלה מחצית מהשכר עבור חודש זה מדנאל, שולם לה סך של 300$ במסגרת גמ'ח, ולאור הניכויים שהיו רשאיות הנתבעות לנכות משכרה, זכאית התובעת להפרשי שכר מינימום בסך 61 ₪. מיני-רציו: עבודה – ביטוח לאומי – תאונת עבודה ביטוח לאומי – ביטוח נפגעי עבודה – פגיעה בעבודה עבודה – תאונת עבודה – הגדרתה עבודה – תאונת עבודה – קביעה בדבר תאונת עבודה התובע רכב על סוס שנבהל בראותו גמל שהשתולל, הסוס החל לדהור, התובע נפל ממנו, נגרר ונחבל בחלקים שונים של גופו. תביעת התובע למשיב לפגיעה בעבודה נדחתה בטענה שמדובר בפעילות חברתית שאורגנה ומומנה ע'י ועד העובדים, והרכיבה על הסוס לא היתה בגדר פעילות נלווית לעבודה. מכאן התביעה. הדיון נסב אודות תאונה בעת פעילות נופש - כתאונת עבודה. בית-הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה ופסק כי: סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ'ה-1995 קובע כי תאונת עבודה לעובד היא תאונה המתרחשת 'תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו' של העובד 'אצל מעבידו או מטעמו'. עם זאת, פורש החוק כך שגם תאונה המתרחשת במהלך פעילות נלווית לעבודה שהעובד מבצע בעבור מעבידו, יכולה להיחשב כתאונת עבודה, בהתאם למידת הזיקה בין העבודה לבין הפעילות שנעשתה בעת קרות התאונה. במהלך השנים, התרחב תחום הפעילות הנלווית לעבודה, שעיסוק בה היה יכול להיחשב כנתון עדיין במסגרת 'תוך כדי' ו'עקב' העבודה. לאחר סקירת פסיקה נרחבת, קבע ביה'ד כי השיקולים הנלמדים מהפסיקה שהיו יכולים להטות את הכף כנגד עמדתו של התובע הם ארגון יום הגיבוש ומימונו היו של ועד העובדים; שעות הפעילות ביום הגיבוש היה לאחר שעות העבודה ומבלי שהעובדים קיבלו תמורה כספית ספציפית על שעות אלה. ואולם שיקולים נוספים הנלמדים מהפסיקה הטו את הכף לתובע: החובה להשתתף ביום הגיבוש; לסניף הבנק היה אינטרס ישיר בקיום יום הגיבוש; הפעילות ביום הגיבוש לא היתה פעילות נופש בלבד; העובדים לא נדרשו לשלם בעד הפעילות; הפעילות הספציפית שהתובע עשה בעת שנפגע היתה חלק מהפעילויות שאורגנו לעובדים במהלך יום הגיבוש. העובדה שיום הגיבוש אורגן ומומן ע'י ועד העובדים, אינה יכולה להוציא את הפעילות מהיותה בגדר 'פעילות נלווית' לעבודה. כבר נפסק כי יש חשיבות בעידוד שיתוף הפעולה בין ההנהלות לבין נציגויות העובדים. כמו כן, לא הובאו ראיות מה מקור כספו של ועד העובדים, כך שניתן להניח שחלק מהכסף הוא ממילא במימון המעביד. יום הגיבוש שנערך לעובדי סניף הבנק שהתובע עבד בו היה בגדר פעילות נלווית לעבודה. הפעילות שהתובע עסק בה בעת שנפגע היתה חלק מהפעילות המאורגנת ביום הגיבוש. פגיעתו של התובע בעת שנפל מסוס שעליו רכב היתה תאונת עבודה. על הנתבע לשלם לתובע את הגמלאות הנובעות מכך.
כל הזכויות שמורות לנבו. עבודה (עבודה; סיגל דוידוב-מוטולה; 02.08.2006) - 13 עמ' רה כזה מתקיימת התכלית המצדיקה את שיתוף נציגות העובדים בהליך. התנהלות העיתון בעניינו של מר ביטון, מהווה הפרה של תקנון העבודה ופעולה בניגוד אליו, וכי ככל שהמשיבות היו מעונינות להטיל סנקציה כלשהי על מר ביטון בגין עבירת משמעת שביצע, מחויבות היו לבצע בירור משמעתי, בשיתוף נציגות העובדים, על סמך הוראות תקנון העבודה. מיני-רציו: עבודה – יחסי עובד-מעביד – מעבידים במשותף עבודה – יחסי עובד-מעביד – קיומם עבודה – שעות עבודה ומנוחה – שעות נוספות עבודה – שעות עבודה ומנוחה – אי-תחולת החוק עבודה – התפטרות – כמעשה פיטורין עבודה – התפטרות – פיצויי פיטורין עבודה – שכר מינימום – תביעה להפרשי שכר עבודה – חופשה שנתית – פדיון חופשה עבודה – שכר עבודה – תביעה להפרשי שכר תביעה של עובדת זרה שהועסקה, באמצעות דנאל (אדיר יהושוע) בע'מ (להלן: דנאל), במעונה הפרטי של נתבעת 2, לתשלום הפרשי שכר לשכר מינימום, תשלום 'שכר ראוי' בדמות שכר מינימום בתוספת 30% עבור שעות נוספות גלובליות, בנסיבות בהן לא ניתן להוכיח עבודה בשעות נוספות בפועל, פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה והבראה, ושכר עבודה לחודש 12/03. בית-הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה בחלקה ופסק כי: זהות המעסיק - ממערכת היחסים בין התובעת לנתבעת 1 עולה כי עסקינן בתבנית העסקה במשותף של 'מעבידים במשותף'. בפעילות 'משותפת' של השניים או בהתקשרות חוזית של שניים ע'מ לקבל 'עבודה' מפלוני. תוספת שעות נוספות גלובליות - תביעה זו היא מתביעות הממון המוגדרות ואין לפסוק בה לפי אומדן או לפי שכר ראוי. התובע גמול שעות נוספות חייב להוכיח שעבד שעות נוספות ואת מספרן. יחד עם זה כשעסקינן בעובדים בענף הסיעוד, המועסקים בשעות לא שגרתיות ניתן להתגבר על הקושי בויתור על הצורך להוכיח באופן פרטני ובקבלת עדות על מתכונת העבודה בכללותה. כל מקרה ייבחן לגופו, ואין דין אחד לכל עובדי הסיעוד. התובעת לא הוכיחה כי הועסקה במתכונת העבודה לה טענה. התפטרות בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים לפי החלופה השניה שבס' 11א' לחוק פיצויי פיטורים - נסיבות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו. הנטל להוכחת טענה זו מוטל על הטוען-העובד, אך התובעת לא עשתה כן. הפרשי שכר מינימום - בהתאם לתקנות הנוגעות להעסקת עובדים זרים, רשאיות היו הנתבעות לנכות משכר התובעת החזר הוצאות למגורים ודמי ביטוח רפואי, ולא כולל ניכויים בגין כלכלה שהתובעת קיבלה באופן מלא מהנתבעים. מכאן, אף אם כל צרכי התובעת סופקו ע'י הנתבעים, בהסכמתה, כתמורה מלאה לעבודתה אצלם, עדיין נותרו הם חבים לה את אותה יתרת שכר עבודה, מעבר למדור וכלכלה, שנועדה למחייתה ושאינה יכולה להיות משולמת אלא בכסף ובענייננו - 7,512 ₪. דמי חופשה והבראה - נטל הראיה כי מלוא החופשה השנתית לה זכאית התובעת מוטלת על הנתבעות. דין דומה חל על תשלום דמי הבראה. הנתבעות ישלמו לתובעת פדיון חופשה בסך 976.60 ₪ ודמי הבראה בסך 1972.4 ₪. שכר עבודה 12/03 - התובעת קיבלה מחצית מהשכר עבור חודש זה מדנאל, שולם לה סך של 300$ במסגרת גמ'ח, ולאור הניכויים שהיו רשאיות הנתבעות לנכות משכרה, זכאית התובעת להפרשי שכר מינימום בסך 61 ₪. מיני-רציו: עבודה – ביטוח לאומי – תאונת עבודה ביטוח לאומי – ביטוח נפגעי עבודה – פגיעה בעבודה עבודה – תאונת עבודה – הגדרתה עבודה – תאונת עבודה – קביעה בדבר תאונת עבודה התובע רכב על סוס שנבהל בראותו גמל שהשתולל, הסוס החל לדהור, התובע נפל ממנו, נגרר ונחבל בחלקים שונים של גופו. תביעת התובע למשיב לפגיעה בעבודה נדחתה בטענה שמדובר בפעילות חברתית שאורגנה ומומנה ע'י ועד העובדים, והרכיבה על הסוס לא היתה בגדר פעילות נלווית לעבודה. מכאן התביעה. הדיון נסב אודות תאונה בעת פעילות נופש - כתאונת עבודה. בית-הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה ופסק כי: סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ'ה-1995 קובע כי תאונת עבודה לעובד היא תאונה המתרחשת 'תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו' של העובד 'אצל מעבידו או מטעמו'. עם זאת, פורש החוק כך שגם תאונה המתרחשת במהלך פעילות נלווית לעבודה שהעובד מבצע בעבור מעבידו, יכולה להיחשב כתאונת עבודה, בהתאם למידת הזיקה בין העבודה לבין הפעילות שנעשתה בעת קרות התאונה. במהלך השנים, התרחב תחום הפעילות הנלווית לעבודה, שעיסוק בה היה יכול להיחשב כנתון עדיין במסגרת 'תוך כדי' ו'עקב' העבודה. לאחר סקירת פסיקה נרחבת, קבע ביה'ד כי השיקולים הנלמדים מהפסיקה שהיו יכולים להטות את הכף כנגד עמדתו של התובע הם ארגון יום הגיבוש ומימונו היו של ועד העובדים; שעות הפעילות ביום הגיבוש היה לאחר שעות העבודה ומבלי שהעובדים קיבלו תמורה כספית ספציפית על שעות אלה. ואולם שיקולים נוספים הנלמדים מהפסיקה הטו את הכף לתובע: החובה להשתתף ביום הגיבוש; לסניף הבנק היה אינטרס ישיר בקיום יום הגיבוש; הפעילות ביום הגיבוש לא היתה פעילות נופש בלבד; העובדים לא נדרשו לשלם בעד הפעילות; הפעילות הספציפית שהתובע עשה בעת שנפגע היתה חלק מהפעילויות שאורגנו לעובדים במהלך יום הגיבוש. העובדה שיום הגיבוש אורגן ומומן ע'י ועד העובדים, אינה יכולה להוציא את הפעילות מהיותה בגדר 'פעילות נלווית' לעבודה. כבר נפסק כי יש חשיבות בעידוד שיתוף הפעולה בין ההנהלות לבין נציגויות העובדים. כמו כן, לא הובאו ראיות מה מקור כספו של ועד העובדים, כך שניתן להניח שחלק מהכסף הוא ממילא במימון המעביד. יום הגיבוש שנערך לעובדי סניף הבנק שהתובע עבד בו היה בגדר פעילות נלווית לעבודה. הפעילות שהתובע עסק בה בעת שנפגע היתה חלק מהפעילות המאורגנת ביום הגיבוש. פגיעתו של התובע בעת שנפל מסוס שעליו רכב היתה תאונת עבודה. על הנתבע לשלם לתובע את הגמלאות הנובעות מכך.