ItsikH
Member
באדיבות לאה פילובסקי
סיכום ביקורו של אחי התאום, מרקו פנטאני, בישראל, ב-13 בינואר, 1999 */ לאה פילובסקי
הִיא הִתְקַשְּׁתָה מְעַט לְהָבִין מַה רָצִיתִי מִמֶנָה בְּהִתְחַשֵּׁב בְּאוֹצַר הַמִּלִּים
הַמּוּגְבָּל שֶׁלָה: צַ'או פִּיקוֹלוֹ בַּמְבִּינוֹ
אֲבָל הִסְתַּדַּרְנוּ. שָׁמַעתִי הַכֹּל, כָּךְ סִפַּרְתִּי לָהּ, בְּשִׂיחָה שֶׁלֹא אָמוּר הָיִיתִי לִשְׁמוֹעַ כְּשֶׁהָיִינוּ
בְּנֵי חֲמֵש עֶשְׂרֵה. נוֹלַדְנוּ בְּצ'זנה בִּשְׁלוֹשָׁה עָשר בְּיָנוּאַר, ו' בִּשְׁבָט, אַף כִּי בְּצ'זנה לְאִישׁ
לֹא הָיָה אִכְפַּת מו' בִּשְׁבָט. נָבִיא עִוֵּר חָמַק לַחֲדַר הַלֵּידָה לִפְנֵי שֶׁהֵגַחְנוּ לָאֲוִיר הַעוֹלָם. בֵּן
וּבַת, הִכְרִיז. הַבֵּן יַפְלִיא לְדַוֵּש בְּמַעֲלֶה הֶהָרִים, אֲבָל הַבַּת – הוֹ, הַבַּת, הַבַּת.
הַהוֹרִים לֹא רָצוּ לִשְׁמוֹעַ. צִירֵי הַלֵּידָה הֵחֵלוּ.
לְמַרְבֶּה הַמָּזָל בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר נִפְטְרָה תִּינוֹקֶת בְּבֵית חוֹלִים יִשְׂרְאֵלִי
בְּמַהֲלַך נִיתּוּחַ קֵיסָרִי. תַקָּלָה לֹא נְעִימָה. מְאֹד, מְאֹד לֹא נְעִימָה, וְהִנֵּה נִמְצְאָה הַדֶּרֶך
לִפְתּוֹר אוֹתָה, אֲבָל אֲחוֹתִי, אָמַרְתִּי, אִי אֶפְשָׁר
לְהִתְחַמֵּק מִנְּבוּאוֹת שֶׁל עִוְּרִים, זֹאת
יָדְעוּ הַכֹּל לִפְנֵי דִּבְרֵי יְמֵי צ'זנה, יָדְעוּ זֹאת מִזְמַן. אֵין לִי כּוֹחַ עוֹד
יֵשׁ לִי מַסְלוּלִים לְהַקִּיף, הָרִים לְטַפֵּס עַלֵיהֶם, אֲבָל לֹא לִזְמַן רַב. הַדִּיכָּאוֹן אוֹרֵב. הַסַּם
יַהֲרוֹג אוֹתִי יוֹם אֶחָד. מַרְקוֹ, הִיא אָמְרָה לִי, כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ, יֵשׁ רוֹכְבִים
יוֹתֵר מִמְךָ, אַך אֵין רוֹכֵב כָּמוֹךָ.
סיכום ביקורו של אחי התאום, מרקו פנטאני, בישראל, ב-13 בינואר, 1999 */ לאה פילובסקי
הִיא הִתְקַשְּׁתָה מְעַט לְהָבִין מַה רָצִיתִי מִמֶנָה בְּהִתְחַשֵּׁב בְּאוֹצַר הַמִּלִּים
הַמּוּגְבָּל שֶׁלָה: צַ'או פִּיקוֹלוֹ בַּמְבִּינוֹ
אֲבָל הִסְתַּדַּרְנוּ. שָׁמַעתִי הַכֹּל, כָּךְ סִפַּרְתִּי לָהּ, בְּשִׂיחָה שֶׁלֹא אָמוּר הָיִיתִי לִשְׁמוֹעַ כְּשֶׁהָיִינוּ
בְּנֵי חֲמֵש עֶשְׂרֵה. נוֹלַדְנוּ בְּצ'זנה בִּשְׁלוֹשָׁה עָשר בְּיָנוּאַר, ו' בִּשְׁבָט, אַף כִּי בְּצ'זנה לְאִישׁ
לֹא הָיָה אִכְפַּת מו' בִּשְׁבָט. נָבִיא עִוֵּר חָמַק לַחֲדַר הַלֵּידָה לִפְנֵי שֶׁהֵגַחְנוּ לָאֲוִיר הַעוֹלָם. בֵּן
וּבַת, הִכְרִיז. הַבֵּן יַפְלִיא לְדַוֵּש בְּמַעֲלֶה הֶהָרִים, אֲבָל הַבַּת – הוֹ, הַבַּת, הַבַּת.
הַהוֹרִים לֹא רָצוּ לִשְׁמוֹעַ. צִירֵי הַלֵּידָה הֵחֵלוּ.
לְמַרְבֶּה הַמָּזָל בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר נִפְטְרָה תִּינוֹקֶת בְּבֵית חוֹלִים יִשְׂרְאֵלִי
בְּמַהֲלַך נִיתּוּחַ קֵיסָרִי. תַקָּלָה לֹא נְעִימָה. מְאֹד, מְאֹד לֹא נְעִימָה, וְהִנֵּה נִמְצְאָה הַדֶּרֶך
לִפְתּוֹר אוֹתָה, אֲבָל אֲחוֹתִי, אָמַרְתִּי, אִי אֶפְשָׁר
לְהִתְחַמֵּק מִנְּבוּאוֹת שֶׁל עִוְּרִים, זֹאת
יָדְעוּ הַכֹּל לִפְנֵי דִּבְרֵי יְמֵי צ'זנה, יָדְעוּ זֹאת מִזְמַן. אֵין לִי כּוֹחַ עוֹד
יֵשׁ לִי מַסְלוּלִים לְהַקִּיף, הָרִים לְטַפֵּס עַלֵיהֶם, אֲבָל לֹא לִזְמַן רַב. הַדִּיכָּאוֹן אוֹרֵב. הַסַּם
יַהֲרוֹג אוֹתִי יוֹם אֶחָד. מַרְקוֹ, הִיא אָמְרָה לִי, כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ, יֵשׁ רוֹכְבִים
יוֹתֵר מִמְךָ, אַך אֵין רוֹכֵב כָּמוֹךָ.