באותו נושא של השרשור האחרון פה - אקלום חתול חדש שהולך קשה
היי,
מצאתי באתר גרגורים את המאמר המקצועי של מרתה על צירוף חתול חדש לבית, ומאז שהבאנו את טריקו הביתה לפני שבועיים אנחנו פועלים על פי ההנחיות.
היא בחדר משלה עם ארגז חול ואוכל ומים, ולוציף לא נכנסת לשם.
אחרי שסיימה להתחבא איזה יומיים, התחלנו להעביר בינהן ריחות על גבי סמרטוטים.
טריקו אדישה לריח של לוציף (שגם ככה היה בכל מקום בחדר הסגור שבו היא נמצאת) אבל לוציף נשפה ונהמה כשהיא הריחה את טריקו.
אז האכלנו את לוציף על הסמרטוט בדברים טעימים, והיא אוכלת.
לוציף גם מריחה אותה על הרגליים שלנו ואני מניח שהריחות מתחילים להתערבב.
לוציף עדיין סקרנית ומרחרחת בריכוז את הסמרטוטים, אבל כבר כמעט לא נושפת.
אז חשפנו אותן אחרי שבוע אחת לשניה דרך חריץ דלת, ויש נהמות ונשיפות מצד לוציף, ואם לא נזהרים גם נסיונות לכפכופים הדדיים (שפצעו את שנינו כבר).
מאכילים אותן משני צידי הדלת עם חריץ של של שני סנטימטר ויש עדיין מתח ותוקפנות. זו בעיקר לוציף שמאיימת וטריקו שבתגובה מכפכפת (את החריץ בדלת וכפות ידיים אנושיות שבסביבת החריץ. הן לא נוגעות אחת בשניה).
בינתיים טריקו איבדה סבלנות והיא צועקת לצאת, אז שעה ביום סוגרים את לוציף בחדר אחר וטריקו משוטטת בבית החדש שלה.
עכשיו לשאלה - האם סבלנות והתמדה הן המפתח? או שיכול להיות שגם עוד חודש ככה הן עדיין לא יתרגלו?
למישהו יש טיפים לטכניקות יעילות?
יש משהו שאנחנו עושים לא נכון?
תודה לעוזרים!
היי,
מצאתי באתר גרגורים את המאמר המקצועי של מרתה על צירוף חתול חדש לבית, ומאז שהבאנו את טריקו הביתה לפני שבועיים אנחנו פועלים על פי ההנחיות.
היא בחדר משלה עם ארגז חול ואוכל ומים, ולוציף לא נכנסת לשם.
אחרי שסיימה להתחבא איזה יומיים, התחלנו להעביר בינהן ריחות על גבי סמרטוטים.
טריקו אדישה לריח של לוציף (שגם ככה היה בכל מקום בחדר הסגור שבו היא נמצאת) אבל לוציף נשפה ונהמה כשהיא הריחה את טריקו.
אז האכלנו את לוציף על הסמרטוט בדברים טעימים, והיא אוכלת.
לוציף גם מריחה אותה על הרגליים שלנו ואני מניח שהריחות מתחילים להתערבב.
לוציף עדיין סקרנית ומרחרחת בריכוז את הסמרטוטים, אבל כבר כמעט לא נושפת.
אז חשפנו אותן אחרי שבוע אחת לשניה דרך חריץ דלת, ויש נהמות ונשיפות מצד לוציף, ואם לא נזהרים גם נסיונות לכפכופים הדדיים (שפצעו את שנינו כבר).
מאכילים אותן משני צידי הדלת עם חריץ של של שני סנטימטר ויש עדיין מתח ותוקפנות. זו בעיקר לוציף שמאיימת וטריקו שבתגובה מכפכפת (את החריץ בדלת וכפות ידיים אנושיות שבסביבת החריץ. הן לא נוגעות אחת בשניה).
בינתיים טריקו איבדה סבלנות והיא צועקת לצאת, אז שעה ביום סוגרים את לוציף בחדר אחר וטריקו משוטטת בבית החדש שלה.
עכשיו לשאלה - האם סבלנות והתמדה הן המפתח? או שיכול להיות שגם עוד חודש ככה הן עדיין לא יתרגלו?
למישהו יש טיפים לטכניקות יעילות?
יש משהו שאנחנו עושים לא נכון?
תודה לעוזרים!
