באיזה גיל הילדים עם הצרכים המיוחדים לאימוץ בא

[שרון1818]

באיזה גיל הילדים עם הצרכים המיוחדים לאימוץ בא

מישהו אולי יודע מניסיון אישי או ששמע, באיזה גילאים מדובר בילד עם צרכים מיוחדים לאימוץ בארץ ? האם יתנו לי ילד בן 3-4 או לרוב זה ילדים יותר גדולים ? באיזה צרכים מיוחדים מדובר בדרך כלל ? ממש אשמח לשמוע מניסיון אישי של אנשים שקיבלו אימוץ בארץ של צרכים מיוחדים ואיך הם מסתדרים

 

[שם חד פעמי1]

בואי נתחיל מהתחלה

א. לא "יתנו לך ילד", את (או אתם או אתן) תעברי תהליך ארוך מאוד עם העוס"ית במהלכו היא תלמד להכיר אותך ויווצר בינכן דיון על אילו מתווים אפשריים, מה מהמתווים האפשריים מקובל עליך ומה לא. אחרי כל זה, וכשיהיה משהו קונקרטי, תציג לך העובדת הסוציאלית את המקרה ותאפשר לך להתלבט ולהחליט, וגם "לא" היא החלטה לגיטימית. בקיצור- לא "יתנו לך" שום דבר שלא תרצי.
ב. מבחינת השירות למען הילד כל ילד מעל לגיל שנתיים הוא אוטומטית אימוץ עם צרכים מיוחדים, וכך גם כל ילד עם רקע בריאותי לא ברור של ההורים (כולל חשש לשימוש בסמים/אלכוהול בהריון, גם אם אין כל עדות לפגיעה ממשית בילד).
בקיצור, הספקטרום של "צרכים מיוחדים" הוא אינסופי- בין ילד בין שנה שאימו אולי צרכה אלכוהול בהריון, לילד בין שנתיים וחודש בריא לגמרה, ועד לילדים הרבה יותר מבוגרים, או הרבה יותר מוגבלים פיזית או נפשית. אין טעם לשאול מנסיון של הורים מאחר ש-99.9% מהתשובות בכלל לא רלוונטיות אליך ועלולות סתם להטעות.

אנחנו באופן אישי הורים לילדה בריאה, שמחה ומדהימה שמסיבות בירוקרטיות בלבד אומצה לאחר גיל שנתיים ולכם בהגדרה "בעלת צרכים מיוחדים".

 

[שרון1818]

היי תודה

אני בת 46, גרושה עם ילד, יש מצב שיתנו לי לאמץ ילד בן שנתיים או שבגלל הגיל שלי שזה כבר יהיה ילד רק מגיל 4 ?

 

[דניאלה111111]

הבעיה אינה רק גילך אלא גם העובדה שאת יחידנית

למרבה הצער בשרות למען הילד יחידניות נמצאות די בסוף הרשימה מבחינת הורים הממתינים בתור לאימוץ.
אולי רק יחידנים נמצאים במקום עוד יותר אחרון.
כלומר: רק ילד שלא נמצא עבורו זוג הורים שרוצים לאמצו, יופנה ליחידנית או גרושה.
ואז: צעירות ממך תקבלנה עדיפות.
נשים ללא ילדים גם תקבלנה עדיפות.
כך שאני חוששת שהסיכוי אינו גדול, אך שווה לנסות ולשאול במשרד השרות למען הילד הקרוב לאזור מגורייך.
יתכן שבאמנה יש לך סיכוי רב יותר.
בהצלחה!

 

[אמא של עקתש]

סליחה שאני מתפרצת

נראה לי שהמקום ממנו מגיעים לאומנה שונה מהמקום ממנו מגיעים לאימוץ.
אומנה, בהגדרתה, הנה הורות משותפת. השותפות של ההורים הבילוגים באה לביטוי כמעט בכל עניין בחיי הילד (תספורת, חיסון, טיפול רגשי, ריטאלין, עניינים רפואים וכו')
בחלק מהמקרים אכן אין הורים מעורבים, אבל באותם פעמים שיש כאלו, זה הופך את האומנה למטלטלת ומורכבת מאד.
כל זאת, לפני שדברנו בכלל על כך שאומנה אינה "לתמיד". לפחות לא בהגדרתה. ולכן, נדרש מההורים הואמנים להיות מוכנים לאפשרות של פרידה בכל שלב. (אמרה אמא אומנת שלא מצליחה להעלות על דעתה אפשרות כזו...)

 

[דניאלה111111]

נכון, זה אתגר מאד שונה ואינו מתאים לכל אחד

 

[גפן ואויר]

אם אני לא טועה

אז החוק מגדיר הפרש של מקסימום 43 שנים בין מאמץ למאומץ. אני מכירה יחידנית (גרושה עם ילד) שאימצה בארץ ילד בן 3, בריא מקסים ונהדר. מניחה שזה גם תלוי ב"היצע" וספציפית בהתאמה להורה המאמץ. אם את רוצה לאמץ וזה בוער בך אז ממליצה לך להגיש את הטפסים. ממילא הדברים האלו לוקחים זמן ובשיחה עם העו"סית של השירות למען הילד תוכלי לקבל פרטים נוספים.

 

[דניאלה111111]

אני מכירה יחידנית שמחכה כבר 11 שנה וטרם אימצה

 

[גפן ואויר]

לא מכירה את הסיפור האישי שלה

אבל אפילו היחידני (גבר) שאני מכירה אימץ תוך כ-5 שנים. העו"סית שלנו אמרה שיש לה נשים וגם זוגות שמחכים הרבה זמן לילד והיא הציגה את זה כאילו יש ילדים, אבל שהם לא מוכנים להתפשר על גיל, על מצב וצרכים מיוחדים, על אימוץ שבו יש קשר עם משפחה הביולוגית וכו' ולכן הקושי למצוא להם ילד. כאמור, לא מכירה את הסיפור האישי של מי שדיברת עליה וייתכן שזה ממש לא המצב אצלה.

 

[פרח הכי יפה]

עוס"יות

אומרות הרבה שטויות, לי היא אמרה שאין סיכו שאקבל ילד בארץ, כי ליחידניות בד"כ לא נותנים וזה לא משנה מה רמתך ומסוגלות הורית.

 

[פרח הכי יפה]

נכון

זו המציאות

 

[גפן ואויר]

ייתכן ששני המקרים שאני מכירה

של יחדנית שקיבלה ילד תוך כשנה ויחידני שקיבל ילד תוך מספר שנים הם חריגים. וייתכן שלא. לנו נאמר שהיחידניות עצמה היא לא מה שפוסל מועמד/ת לאימוץ וכל מקרה לגופו.

 

[פרח הכי יפה]

הם לא

אומרים בפירוש, אבל יש רמזים, והשירות של עובדים סוציאלים בהחלט לקוי.

 

[פרח הכי יפה]

וגם

בקשרים ופרוטקציות.