באיזה מובן גלים קיימים והאם אנטרופיה בפיסיקה זהה ל... ?
היי יש לי שאלה שתשמע קצת מוזרה אז אסביר אותה .
אישית אני בא מתחום של מדעי המחשב ולאחרונה לוקח קורס בפיסיקה בסיסית באוניברסיטה הפתוחה .
אני רואה בעצמי פרגמטיסט ,בעיני רוחי מידע הוא מעיין קופסא שחורה המסוגלת לקבל קלט ולהמיר אותו לפלט ספציפי .
כאשר אני בא לקבוע האם תיאוריה או מידע הוא "אמת" אני מבצע רדוקציה ומחליף את השאלה בשאלה "האם זה התאוריה שמאפשרת לי את רמת החיזוי הגבוה ביותר אל הקלטים הנכנסים הבאים?" .
לשם דוגמה, בהינתן השאלה "האם חוקי ניוטון נכונים?", הייתי מבצע רדוקציה ושואל "האם חוקי ניוטון הם התיאור שחוזה בדיוק הגבוה ביותר את הקלטים שמי שמבקש לבדוק אם התיאוריה אמיתית מחפש ?"
אם לשם דוגמה הקלטים שמחפש שואל השאלה הם הקלטים שמציינים את תנועת גרמי השמיים הריי שהתיאוריה אמיתית במידה והיא חוזה בדיוק הרב ביותר על התיאוריות האחרות (מהם היא יותר אמיתית ) את הקלטים המגיעים בנוגע למיקום גרמי השמיים .
אולם בתנאים מסוימים רמת הדיוק היא לא האילוץ היחידי ויש אילוצים נוספים כמו זמן/כוח עיבוד/ורמת וודאות .
סדר פרגמטית הוא נגזרת של היכולת לדחוס מידע על פי תבניות , לשם דוגמה שבתמונה קיים סדר גדול זה אומר שעל פי מציאת התבנית שעל בסיסה היא בנויה אני מסוגל לצמצם את גודלה למשל על ידי קידוד שמזהה תבניות ומוריד את רמת האנטרופיה לשם דוגמה קידוד הופמן ,כאשר לאי הסדר אנחנו קוראים "אנטרופיה" והוא נגזרת הישירה של היכולת של המערכת שלנו או אי היכולת לדחוס את המידע המתקבל לתבניות .
לכן עולות לי תהיות הקשורות לאופי הפיסיקה אל מול אופי המתמטיקה .
לפי מה שאני מבין ותקנו אותי אם אני טועה, לפי החוק השני של התרימודינמיקה האנטרופיה הכוללת ביקום עולה עם הזמן ומהווה קו מבדיל בן העבר לעתיד או "חץ הזמן".
השאלה שעולה לי בעקבות ההבנה הזאת היא מה המשמעות של אנטרופיה פיסיקלית והאם יש לה קשר לאנטרופיה אינפורמטיבית מתמטית?.
האם המשמעות של הגידול באנטרופיה קשור לחוסר היכולת שלנו לתאר בדיוק מידע על המערכת כמו מיקום החלקיקים ?
האם האנטרופיה הפיסיקלית קשורה לגידול באי הוודאות בנוגע למציאת מיקומו של חלקיק לדוגמה ?
באיזה מובן פרגמטי האנטרופיה הפיסיקלית קשורה לאנטרופיה המתמטית ?
עכשיו לשאלתי השנייה :
גל מוגדר כפונקציה משתנה בטווח קבוע ומחזורית
(האם אגב קיימות פונקציות פיזיקליות בטווח קבוע שאינם מחזוריות ? )
ולכן ניתן לתיאור מתמטי ע"י לדוגמה פונקציה טריגונומטרית
בניגוד לפולס שאינו מתואר על ידי פונקציה מחזורית .
עולה לי השאלה האם ההגדרה של גל נובעת משיקולים פרגטיים של דרך קלה לתאר את המציאות או משיקלו רמת החיזוי הגבוה ביותר ?
האם לשם דוגמה גלים אלקטרומגטים קיימים במציאות הפיזיקלית במובן שהם דרך החיזוי בעלת הדיוק הגבוה ביותר לחזות תנועה של פוטונים ?
או שתיאור של גלים אלקטרומגטים היא הדרך הכי קלה מבחינת משאבים וזמן לתאר תנועה של פוטונים ולמעשה אם היה לפיסיקאים כוח חישוב מספיק והם היו רוצים להשיג דיוק גבוה יותר גלים לא היו האפשרות המועדפת ?
מצטער אם אני טועה בכל מיני דברים ,אשמח לתיקונים והסברים ,שואל מסקרנות נטו .
היי יש לי שאלה שתשמע קצת מוזרה אז אסביר אותה .
אישית אני בא מתחום של מדעי המחשב ולאחרונה לוקח קורס בפיסיקה בסיסית באוניברסיטה הפתוחה .
אני רואה בעצמי פרגמטיסט ,בעיני רוחי מידע הוא מעיין קופסא שחורה המסוגלת לקבל קלט ולהמיר אותו לפלט ספציפי .
כאשר אני בא לקבוע האם תיאוריה או מידע הוא "אמת" אני מבצע רדוקציה ומחליף את השאלה בשאלה "האם זה התאוריה שמאפשרת לי את רמת החיזוי הגבוה ביותר אל הקלטים הנכנסים הבאים?" .
לשם דוגמה, בהינתן השאלה "האם חוקי ניוטון נכונים?", הייתי מבצע רדוקציה ושואל "האם חוקי ניוטון הם התיאור שחוזה בדיוק הגבוה ביותר את הקלטים שמי שמבקש לבדוק אם התיאוריה אמיתית מחפש ?"
אם לשם דוגמה הקלטים שמחפש שואל השאלה הם הקלטים שמציינים את תנועת גרמי השמיים הריי שהתיאוריה אמיתית במידה והיא חוזה בדיוק הרב ביותר על התיאוריות האחרות (מהם היא יותר אמיתית ) את הקלטים המגיעים בנוגע למיקום גרמי השמיים .
אולם בתנאים מסוימים רמת הדיוק היא לא האילוץ היחידי ויש אילוצים נוספים כמו זמן/כוח עיבוד/ורמת וודאות .
סדר פרגמטית הוא נגזרת של היכולת לדחוס מידע על פי תבניות , לשם דוגמה שבתמונה קיים סדר גדול זה אומר שעל פי מציאת התבנית שעל בסיסה היא בנויה אני מסוגל לצמצם את גודלה למשל על ידי קידוד שמזהה תבניות ומוריד את רמת האנטרופיה לשם דוגמה קידוד הופמן ,כאשר לאי הסדר אנחנו קוראים "אנטרופיה" והוא נגזרת הישירה של היכולת של המערכת שלנו או אי היכולת לדחוס את המידע המתקבל לתבניות .
לכן עולות לי תהיות הקשורות לאופי הפיסיקה אל מול אופי המתמטיקה .
לפי מה שאני מבין ותקנו אותי אם אני טועה, לפי החוק השני של התרימודינמיקה האנטרופיה הכוללת ביקום עולה עם הזמן ומהווה קו מבדיל בן העבר לעתיד או "חץ הזמן".
השאלה שעולה לי בעקבות ההבנה הזאת היא מה המשמעות של אנטרופיה פיסיקלית והאם יש לה קשר לאנטרופיה אינפורמטיבית מתמטית?.
האם המשמעות של הגידול באנטרופיה קשור לחוסר היכולת שלנו לתאר בדיוק מידע על המערכת כמו מיקום החלקיקים ?
האם האנטרופיה הפיסיקלית קשורה לגידול באי הוודאות בנוגע למציאת מיקומו של חלקיק לדוגמה ?
באיזה מובן פרגמטי האנטרופיה הפיסיקלית קשורה לאנטרופיה המתמטית ?
עכשיו לשאלתי השנייה :
גל מוגדר כפונקציה משתנה בטווח קבוע ומחזורית
(האם אגב קיימות פונקציות פיזיקליות בטווח קבוע שאינם מחזוריות ? )
ולכן ניתן לתיאור מתמטי ע"י לדוגמה פונקציה טריגונומטרית
בניגוד לפולס שאינו מתואר על ידי פונקציה מחזורית .
עולה לי השאלה האם ההגדרה של גל נובעת משיקולים פרגטיים של דרך קלה לתאר את המציאות או משיקלו רמת החיזוי הגבוה ביותר ?
האם לשם דוגמה גלים אלקטרומגטים קיימים במציאות הפיזיקלית במובן שהם דרך החיזוי בעלת הדיוק הגבוה ביותר לחזות תנועה של פוטונים ?
או שתיאור של גלים אלקטרומגטים היא הדרך הכי קלה מבחינת משאבים וזמן לתאר תנועה של פוטונים ולמעשה אם היה לפיסיקאים כוח חישוב מספיק והם היו רוצים להשיג דיוק גבוה יותר גלים לא היו האפשרות המועדפת ?
מצטער אם אני טועה בכל מיני דברים ,אשמח לתיקונים והסברים ,שואל מסקרנות נטו .
