באיזו מידה אתם שומרים על אורח חיים דתי בבית?

smailie

New member
באיזו מידה אתם שומרים על אורח חיים דתי בבית?

האם אתם דתיים? בקרב משפחות חילוניות רבות, אפשר למצוא לא מעט הורים ששומרים על אווירה מסורתית ועל מנהגים מסויימים. למשל, הדלקת נרות שבת בימי שישי או אפילו סעודה משפחתית גדולה שבתחילתהּ עורכים "קידוש" עם יין ועם חלה. הילדים יכולים לאחר מכן לצאת למקומות בילוי עם חבריהם ואין כל מניעה לִצפות בערוצי הטלוויזיה. העיקר שאווירת השבּת הורגשה. אצל משפחות חילוניות עושים לבּנים מסיבת בר - מצווה עם הנחת תפילן חד - פעמית, אפילו אם לא יהיה לזה כל המשך בשנים שלאחר מכן. אילו מן המנהגים ומן המצוות אתם מקיימים במשפחה? האם אתם שומרים על אותם דברים גם מתוך רצון חינוכי מוצהר שהילדים יכירו את יהדותם?
 
עונה ../images/Emo13.gif

אני דתי מבטן ולידה. כך גם אשתי. אנחנו מנהלים אורח חיים דתי, אבל פתוח מאוד וליברלי. נתת את הדוגמא של שבת, שבעיניי יש לה משמעות גדולה מאוד. לשבת יש לי יחס מיוחד. בעיניי זה היום של המנוחה, בלי טלויזיה, בלי ריצות, בלי סידורים. פשוט מנוחה. אחת הבעיות שצצות הן, שבגלל המנוחה הזו, אני בד"כ גם לא קם לתפילת שחרית (נו נו נו אמיר... כדאי שתעשה עם זה משהו
) אני יודע שבקרוב כנעם קצת יגדל, אצטרך לעשות את המאמץ, לקום וללכת יחד איתו לביהכנ"ס. מאוד חשוב לנו שבשבת, כאשר אנחנו נשארים בבית (לאחרונה זה קורה יותר ויותר) יהיו לנו אורחים לארוחות. בד"כ, מגיעים אלינו לארוחת שישי בערב, אחות של אשתי עם בעלה, ואחות שניה (לבד או עם חלק מהילדים). בעיניי, זה כיף גדול שיש שולחן ארוך, עם הרבה אנשים ומתנהלת ארוחה כיפית. אנחנו שרים ביחד כולם "שלום עליכם" ו-"אשת חיל". לאחר מכן אני עושה קידוש (מי שרוצה שם מפית. אני אפילו לא מציע כיפה) וברכת "המוציא" על החלה (מי שרוצה נוטל ידיים.. מי שלא רוצה מתיישב ומחכה) ואחרי זה אוכלים. באופן אישי, אני מאוד פתוח (אני מקווה) ומקבל סוגים שונים של אנשים. לפני שאני מגיע להחלטה לגבי משהו אני בודק אותו. הרבה מאוד אנשים נוהגים לעשות דברים לחומרא. בקריאה פשוטה בשולחן ערוך (ספר החוקים של הדוסים
) אתה מגלה המון פעמים שהחיים הרבה יותר קלים מאשר חושבים. בכל מה שקשור בטיפול במשפחה, אין לי "שבת". אם קר מדי בחדר של הבת שלי, אני מגביר את החימום בחדר. אם קשה לה קצת לנשום, אני פשוט מדליק/מגביר את מכשיר האדים. אשמח לשמוע דעות של אנשים פה
 

gils33

New member
אני אענה גם

אני מקפיד לגדל את ילדיי באורך חיים מסורתי משהו. אשתי מדליקה נרות בשבת. עושים קידוש. ברכת מזון. אנו חוגגים כל החגים הדתיים. שומרים כשרות וגם הפרדה של בשר וחלב. אני לא הולך לבית כנסת ולא שומר שבת. חשוב לי שהילדים יבינו את המהות היהודית,אנו מדברים ע"כ המון בבית.
 

hirshfe

New member
במינימיום האפשרי

אני לא אדם מאמין. לא מאמין באלוהים לפחות לא לפי כל אופציה שהדתות היום מציעות (וקראתי) בבית לא שומרים כשרות ולמרות שאני מאוד אוהב לאכול מצות וכאדם שמן, הפנטזיה על מצות מתחילות שניה אחרי פורים - אין לי בעיה שיהיה לחם בבית - אני מהבודדים בודדים שלא אוכלים לחם בגלל האהבה למצות. חגים אנחנו מציינים באופן סימבולי - ויותר מכבוד למסורת מאשר כל סיבה אחרת. אני אפילו די מבואס שהשנה אנחנו חוגגים אצל הורי אישתי ומאח שאחותה חזרה אחרי שנים - אנחנו נקרא את החלק השני של האגדה (וזה משהו שמאוד מרגיז אותי - ממני דורשים מיד לכבד את אמונה של אחר - אבל מה עם לכבד את אמונה שלי) באופן אישי - אני גם חושב שזה יהיה צבוע מצידי להיות לא מאמין - ולהדליק נרות, או לשמור כשרות. ברית מילה עשיתי לילדים - כי אישתי לא הייתה מכוונה לוותר (היא גם לא רצתה לקרא חומר על למה לא - כי אני חושב שיותר קל לעשות ברית שלא יודעים את כל האמת) בר מצווה - נדב ודור יחליטו לבד איזה בר מצווה הם רוצים ואיך
 

motior

Member
מעט מאד

ביום כיפור אני צם (שאר המשפחה לא) בפסח אני לא אוכל חמץ (שאר המשפחה אוכלת חמץ) בחנוכה מדליקים נרות נדמה לי שזהו
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אור החנוכיה ואורות עץ חג המולד נולדתי וגדלתי במשפחה חילונית. בעלי גדל כקתולי (גרמני). שנינו לא שייכים לשום ממסד דתי, לשום קהילה דתית. שנינו מאמינים/חשים בקיומו של אלוה, של עולם רוחני. עולם זה, לא מסומן במגן-דוד, צלב חצי סהר או כל סימון אחר. אלוהים הוא אחד. בבית אנחנו חוגגים את כל החגים היהודיים, אני משוחחת עם הילדים על משמעות החג (בהתאם לגילם). אנחנו חוגגים גם את חג המולד וחג הפסחא. אני מרגישה, שילדינו זכו באור גדול במיוחד: אור החנוכיה ואורות עץ חג המולד, המשתלבים זה בזה בהרמוניה.
 

1 2 3 אבא

New member
שאלה מקסימה

יש לי רקע בעולם הדתי, אבל היום אני ללא היסוס מגדיר את עצמי כחילוני. מה שכן - יום ו' בערב תמיד היה "ערב שבת" אצלי, גם לפני שהכרתי את אשתי ושכרתי דירה עם שותף. אז אנחנו ממשיכים בזה גם עכשיו - מדליקים נרות (גם כשאשתי היתה בחו"ל לאחרונה), מקדשים ומברכים על החלה (שאני אופה בבית!
). בשנתיים האחרונות החלטתי לעשות צעד נוסף, והתחלתי לקחת את הבן שלנו לבית-כנסת רפורמי בימי ו'. אשתי התחילה לבוא איתנו אחרי כמה זמן - זו ממש חוויה משפחתית נהדרת. בחיי היומיום שלנו, אנחנו מפרידים בין בשר לחלב, בעיקר בגלל שיש לנו חברים דתיים שאנחנו רוצים שיוכלו לאכול אצלנו. מחוץ לבית אנחנו לא שומרים בכלל, אבל לא נראה לי שהייתי מזמין לבן שלנו משהו "ממש לא כשר" (בייקון וכו'). זה נושא קצת מסובך מבחינה רגשית. אם אנשים אחרים היו מציעים לו, לעומת זאת, לא היתה לי בעיה עם זה.
 

Master Stav

New member
עונה ברגשות מעורבים

אני אטאיסט .... אבל הבית אצלנו כשר למהדרין וזאת מתוך כבוד שאני רוחש להוריה של אישתי( גרושתי בקרוב ) יש לי לכים חלבים וכלים בשרים , שני כיורים , וכל המוצרים בבית הינם כשרים . אנו חוגגים את חגי ישראל מתוך שימור המסורת ..אבל לא שומרים על שבת ושאר המיצוות ....
 

hag70

New member
כמעט כלום

לא שומרים שבת, לא כשרות, לא יום כיפור ולא כלום. מבחינתי הדלקת נרות בחנוכה זה כמו תליית גרביים בחג המולד. מה שעושים בבית זה בעיקר בשביל הילדה ושום דבר מעבר. אם זה היה תלוי בי לא הייתי עושה כלום. ואם יוצא לי אנחנו חושפים אותה לדברים אחרים (כמעט ולא יוצא, אבל פעם ביובל, אין לנו בעיה שתדליק נרות בכנסיה או מסבירים לה על חג המולד). רק שעוד לא החלטתי אם אני אתאיסט או אגנוסטיקן...
 
למעלה