באיחור - שלום חנוך באת"א, ובזמן - דבק בקרסון
שלום חנוך - 21/5 - בריכת אוניברסיטת תל אביב אני לא יודעת למה לקח לי כל כך הרבה זמן למצוא את הזמן לשבת ולכתוב על ההופעה הנהדרת של שלום חנוך בשבוע שעבר. אולי העובדה שהיא התרחשה באוניברסיטה שבשעריה נכנסתי אתמול בפעם האחרונה כסטודנטית מן המניין אתמול (א-הא! הצלחתי לדחוף את העובדה שסיימתי ללמוד כבר לפיסקה הראשונה!) השפיעה עלי איכשהו. מיקום ההופעה בהחלט היה מאפיין משמעותי של ההופעה הזו עבורי. רוב ההופעות אליהן אני הולכת, ונראה לי שאני לא היחידה, הן במועדונים למיניהם, כך שלעמוד מתחת לכיפת השמיים ולהרגיש את הבריזה תוך כדי ההאזנה למוזיקה (סאונד מצוין, אגב, כמו שרבים לפני כבר הזכירו) היה בהחלט שינוי לטובה. זה הרגיש כמעט כמו פסטיבל, במיוחד עם העשרות הרבות של חובבי מוזיקה צעירים יותר ופחות מסביבי. לאט לאט התקבצו מסביבי עוד ועוד חברים מהלימודים, וההופעה הפכה לסוג של אירוע סיום. הצירוף של הופעה, המרחב הפתוח, אווירת החופש הקרב (ששש.. אם לא מדברים על הבחינות הן לא קיימות...) והמוזיקה הנהדרת של שלום הפכו את ההופעה הזו למשהו באמת מיוחד בשבילי. לא הכרתי את כל השירים, כי זו לא מוזיקה שגדלתי עליה, אבל כשהגיע ההדרן מצאתי את עצמי משפשפת את העיניים ומסתכלת שוב ושוב בשעון, כי לא האמנתי שעברו יותר מ-20 דקות. דבק - 28/5 - קרסון, יפו את ההופעה הזו של דבק סימנתי לעצמי ביומן הרבה לפני ששמעתי על הלילה הלבן בתל אביב. אני יודעת שהיו שלשום אינספור אירועים והופעות שוות ביותר בתל אביב, ובכל זאת אני ממש ממש שמחה שהלכתי לפאב הזערורי, להקשיב לחבורה הכשרונית הזו. ההופעה התחילה באיחור רב ביותר, שהיה צפוי לאור הבלאגן הרב ברחובות, ושהיה לטובת הלהקה, כי אחרת הם היו מופיעים בפני פאב ריק למחצה. ההופעה עצמה היתה מוצלחת ביותר - התיאום ביניהם קרוב למושלם, הם גייסו אנרגיות שלא האמנתי שיש להם בשלב הזה של הלילה כשראיתי אותם יושבים לפני כן על הבר ונתנו הופעה כאילו יש מולם כמה מאות אנשים, לפחות. מבחינה מוזיקלית יש הבדל די ברור בין השירים שגדי רונן שר לאלו שבעז ריינשרייבר שר. אני לא כל כך מוצלחת בלבטא את ההבדל הזה במילים, אבל אני בכל זאת אנסה. בשירים של גדי יש הרבה יותר דגש על המלודיות ויש משהו קצת ג'אזי בלחנים. לעומת זאת, כשבעז שר זה יותר רוקיסטי, קצת יותר מחוספס. כמובן שחלק ניכר מההבדל הזה נובע מההבדל בקולות שלהם, אז יכול להיות שכל מה שכתבתי הוא בולשיט
א אגב, אחרי ההופעה ניסיתי להוציא מהם קצת מידע לגבי תאריך להופעה של 1:1, וכנראה שלא תהיה כזו בעתיד הקרוב. אז בינתיים אני ממליצה על שני האלבומים הנהדרים של דבק: דבק ונגרים. וכמובן, למי שעדין לא מכיר את 1:1, אלבום חובה - http://www.myspace.com/echadchelkeiechad.
שלום חנוך - 21/5 - בריכת אוניברסיטת תל אביב אני לא יודעת למה לקח לי כל כך הרבה זמן למצוא את הזמן לשבת ולכתוב על ההופעה הנהדרת של שלום חנוך בשבוע שעבר. אולי העובדה שהיא התרחשה באוניברסיטה שבשעריה נכנסתי אתמול בפעם האחרונה כסטודנטית מן המניין אתמול (א-הא! הצלחתי לדחוף את העובדה שסיימתי ללמוד כבר לפיסקה הראשונה!) השפיעה עלי איכשהו. מיקום ההופעה בהחלט היה מאפיין משמעותי של ההופעה הזו עבורי. רוב ההופעות אליהן אני הולכת, ונראה לי שאני לא היחידה, הן במועדונים למיניהם, כך שלעמוד מתחת לכיפת השמיים ולהרגיש את הבריזה תוך כדי ההאזנה למוזיקה (סאונד מצוין, אגב, כמו שרבים לפני כבר הזכירו) היה בהחלט שינוי לטובה. זה הרגיש כמעט כמו פסטיבל, במיוחד עם העשרות הרבות של חובבי מוזיקה צעירים יותר ופחות מסביבי. לאט לאט התקבצו מסביבי עוד ועוד חברים מהלימודים, וההופעה הפכה לסוג של אירוע סיום. הצירוף של הופעה, המרחב הפתוח, אווירת החופש הקרב (ששש.. אם לא מדברים על הבחינות הן לא קיימות...) והמוזיקה הנהדרת של שלום הפכו את ההופעה הזו למשהו באמת מיוחד בשבילי. לא הכרתי את כל השירים, כי זו לא מוזיקה שגדלתי עליה, אבל כשהגיע ההדרן מצאתי את עצמי משפשפת את העיניים ומסתכלת שוב ושוב בשעון, כי לא האמנתי שעברו יותר מ-20 דקות. דבק - 28/5 - קרסון, יפו את ההופעה הזו של דבק סימנתי לעצמי ביומן הרבה לפני ששמעתי על הלילה הלבן בתל אביב. אני יודעת שהיו שלשום אינספור אירועים והופעות שוות ביותר בתל אביב, ובכל זאת אני ממש ממש שמחה שהלכתי לפאב הזערורי, להקשיב לחבורה הכשרונית הזו. ההופעה התחילה באיחור רב ביותר, שהיה צפוי לאור הבלאגן הרב ברחובות, ושהיה לטובת הלהקה, כי אחרת הם היו מופיעים בפני פאב ריק למחצה. ההופעה עצמה היתה מוצלחת ביותר - התיאום ביניהם קרוב למושלם, הם גייסו אנרגיות שלא האמנתי שיש להם בשלב הזה של הלילה כשראיתי אותם יושבים לפני כן על הבר ונתנו הופעה כאילו יש מולם כמה מאות אנשים, לפחות. מבחינה מוזיקלית יש הבדל די ברור בין השירים שגדי רונן שר לאלו שבעז ריינשרייבר שר. אני לא כל כך מוצלחת בלבטא את ההבדל הזה במילים, אבל אני בכל זאת אנסה. בשירים של גדי יש הרבה יותר דגש על המלודיות ויש משהו קצת ג'אזי בלחנים. לעומת זאת, כשבעז שר זה יותר רוקיסטי, קצת יותר מחוספס. כמובן שחלק ניכר מההבדל הזה נובע מההבדל בקולות שלהם, אז יכול להיות שכל מה שכתבתי הוא בולשיט
א אגב, אחרי ההופעה ניסיתי להוציא מהם קצת מידע לגבי תאריך להופעה של 1:1, וכנראה שלא תהיה כזו בעתיד הקרוב. אז בינתיים אני ממליצה על שני האלבומים הנהדרים של דבק: דבק ונגרים. וכמובן, למי שעדין לא מכיר את 1:1, אלבום חובה - http://www.myspace.com/echadchelkeiechad.