באין משפחה

ענתי44

New member
באין משפחה

אני בהחלט מעריכה מוקירה ואף מעריצה את משפחתי המורחבת. אבל המצב הוא שאני משפחה חד אדם+ אמא. אתמול חוויתי את אחד מהימים הקשים. הרגשתי כל כך לבד. כל כך יתומה.ולמרות שאני משופעת בידידים טובים אף אחד מהם לא היה זמין. זה התחיל שלשום בלילה. חלמתי שמתקשרים מבית חולים ואומרים לי להזעיק את כל המשפחה כי זה עניין של שעות.התעוררתי בבכי ולא היה שם אף נפש חיה שאוכל לבכות על כתפה ולקבל חיבוק.על הבוקר קיבלתי טלפון מבית חולים וכל כך נבהלתי שהרגשתי שהנשימה נעצרת לי. היתה זו המזכירה של מחלקת עצבים מבית חולים בלינסון. בקשר לפנייה שלי אליהם. ( אמא מטופלת שם בנורולוגיה ובמרפאת זכרון). כשהגעתי לקפלן וראיתי את אמא ( שמצבה היה מצוין והיא שוחררה הביתה) כאילו האצבע של הילד ההולנדי התעייפה להחזיק בחור הסכר וגל של בכי שטף וטילטל אותי. בכיתי בקול. בלי הפסקה.ואמא הביטה בי, ליבה יצא אליי והיא לא ידעה מה לעשות. ( אמא א' שלפני האלצהיימר היתה פורסת ידיה ומפנה לי מקום בחיקה החם). אמא מאוששת, לבינתיים. לא מפסיקה לדבר ולרגש אותנו. ואני מודה לאלוהים על רגעי החסד האלו אבל אלוהים! אני מרגישה כל כך לבד. אמא ואבא שלי כל כך חסרים לי. רק רציתי לשתף.
 

קורנית

New member
ענתי

חיבוק. רוצה להתקשר אלי? אני לא גרה כלכך רחוק ממך, אולי נוכל לעזור קצת זו לזו... אפ תרצי, אז מסר. גם אצלנו לא קל, בלשון המעטה. מכל ביקור אצל אמא אני יוצאת מרוסקת. תחזיקי מעמד
 
כולנו המשפחה שלך

ענתי , עכשיו אני מבינה מה שכתבת לי הבוקר. אכן היה לך לילה קשה. אבל כמו שאת מעודדת את כולנו בשפה העשירה והפיוטית שלך , אנו כאן כולנו רוצים להיות איתך. את נותנת לנו את הכח להמשיך. את נותנת את הלגיטימציה גם להשבר לפעמים , לקטר , לכעוס על כל העולם , אך לא להרים ידיים. למרות המשפחה שלי, גם אני מרגישה המון פעמים את הלבד בלילה. לא מצליחה לישון כראוי כבר כמה חודשים. עוד מזל שאין לי גם חלומות , כי מספיק לי רק לחשוב על העתיד וכבר הדכאון מגיע. ברוב המקרים נטל הטיפול נופל על קרוב משפחה אחד שהוא הדומיננטי והוא המנווט ולכן גם מרגיש בודד ולפעמים מתוסכל. ענתי , אני כאן תמיד בשבילך. יש לך את הטלפון ואני זמינה(רק לא בשבת) והלוואי שיכולתי פיזית לבוא ולחבק את שתיכן. לילה טוב ושקט ושאמא תמשיך להפתיע לטובה כל יום. זכרי , את לא לבד!!! טובה
 

zs1957

New member
ענתי כולנו המשפחה שלך

היי ענתי, גם אם אנחנו לא לידך את יודעת שאנחנו דוגים ואוהבים אותך. כולנו המשפחה שלך. מה שלום אמא? אני מקווה שהיא תתאושש במהרה. חיבוק גדול ממני. אני נוסעת מחר לאילת אז לא אכתוב בפורום עד יום ראשון 10.9.06 יש לך את הטלפון שלי ואת יכולה להתקשר אם את צריכה משהו. אשמח לעזור תמיד. כל טוב, זהבה שחם
 
אויש ענתי....

אין לך חברות? חברים? מישהו/י שיחזיק לך את היד ויחבק כשצריך???? ביננו, זה הרבה יותר חשוב מאחים או משפחה, אנו 7 אחים ואחיות ובהחלט מצאתי את עצמי, לא אחת, במקום שלך. להפך, יש יותר מריבות ביננו והיו גם כיסוחים הדדיים ביננו. אני לא בטוחה שיש נוסחה מנצחת, אבל אני יודעת שחברים טובים תמיד טובים יותר מהכל. ואם לא, תמיד אנו כאן בשבילך, לא?
 

ענתי44

New member
תודה לכולכם../images/Emo24.gif

אפס שתיים. דווקא חשבתי שאני עשירה בחברים. כל אחד מהם קיבל ממני תמיד אהבה ותמיד הייתי שם בשבילו ברגעים קשים. והנה יוצא כשאני טובעת שכולם נשארו בקו החוף.איש איש מסיבותיו.מי שכן היה שם עבורי זה אחותי גיסי והאחיינים שלי ומישהו קסום במיוחד, שאני הכי אוהבת בעולם ( ולו הייתי בגיל אחר הייתי חוזרת בתשובה ומתחתנת איתו) כל השאר לא היו שם.ולכן הרגשתי בדידות תהומית, שהרי מה הכאב הגדול של ליאורלילי שולה או ידידים שהבן זוג שלהם, האדם האהוב עימו התחתנו והביאו ילדים נעלם למחלת האלצהיימר ואין מי שיחבק ויעודד כמו לחלק מאיתנו בעלי המשפחות שבן הזוג או הילדים מנחמים. ולי אין משפחה משלי, בלי קשר לאמא ועכשיו אני משלמת את המחיר. אכן כולכם כאן ידידיי וחבריי הטובים, ואין לכם מושג עד כמה מעודד ומנחם אותי לקרוא את דבריכם.תודה.
 
יקירתי

יכטלה להגיד לך מעצמי שגם לי הרבה פעמים אנשים מתנדפים ברגע משבר שזהו בעצם המבחן האמיתי של החברות. רק הקיץ התנדפה לה חברה שלי מזה שנים רבות כשהייתי כ"כ זקוקה לה כשאימי היתה בבי"ח (האבסורד הוא שאבא שלה גם היה חולה במחלה הארורה כך שהיא מכולם אמורה יותר להבין ולהיות רגישה, אבל לא...) והחלטתי לנתק איתה את הקשר, שזה לא מתאים לי יותר להיות רק בשבילה ושכשאני צריכה אותה היא לא תהייה שם, פשוט לא בא בחשבון, את תעשי את שיקול הדעת שלך ותבדקי עם עצמך אם את רוצה לנפות מישהו מחייך, אם בכלל. אבל מכירה היטב את התחושה. אנשים לא יודעים איך לבלוע את הכובד שאנו סוחבות, זה נתקע להם בגרון ולא יורד בבית הבליעה, אני מניחה שלא מתוך חוסר אכפתיות אנשים התנדפו אלא מזה שהם לא יודעים איך להכיל את זה. שוב, יש אנשים שאפשר לסלוח להם על חוסר ההכלה, ויש אנשים שלא. שיהיה לילה טוב האניבי
 
למעלה