באלט ופינק פלויד
לאחר העלמות מכפייה מהפורום לשבוע (דברים פעוטים כמו עבודה) הרגשתי צורך לפצות אז הנה : אחרי הטור האמריקאי השני ב72 (ששיאו היה ההופעה בהוליווד בול - מופיע בבוטלג קראקרס שמאוד מומלץ) הייתה לפלויד בעייה - הם עשו טורים ענקיים עם DSOTM שהיו מאוד ניסיוניים - תארו לכם לארגן את כל האפקטים והסאונד של DARK SIDE עם הטכנולוגיה של 72. אחרי שלוש הופעות (BENEFIT FOR WAR) בוומבלי וכמה טורים קצרים באירופה (בעיקר גרמניה) הם נתנו את מרבית תשומת לפרייקט גרנדיוזי שהוצע להם עי ידי הכראוגרף הצרפתי רונלד פטי (כראוגרף מוערך ומבריק ממרסי). הרעיון המקורי היה לכתוב מוסיקה וסרט ל"חיפוש אחרי הזמן האבוד" של פרוסט. גילמור התלהב מהרעיון כניסיון להרחיב את היריעה של הפלוידים. כמובן שהרעיון היה שהפלוידים יקראו את ספרו של פרוסט. רכילות זולה מספרת שגילמור התייאש אחרי כ 100 עמודים ואילו ווטרס צלח את כל הכרך הראשון (דרכו של סוואן) עד שהרים דגל לבן. לאחר דין ודברים עם פטי עברו הפלוידים מפרוסט לסיפורי אלף לילה ולילה (שחרזדה). פטי ערך ערוכות ערב משותפות לפלוידים לרקדן המהולל רודולף נורייב ולבמאי רומן פולנסקי, שמהן יצא הרבה גורנישט. הפלויד עשו את המוטל עליהם והתאמנו עם הלהקה של פטי (הפליליסט היה : One Of These Days, Careful With That Axe Eugene, Obscured By Clouds, When You're In, Echoes). לבסוף המופע עלה במרסי מה 20-26 בנובמבר (שתי הופעות ביום) בפריס הם הופיעו ב 13 וה 14 בינואר וב 3-4 בבפרואר(כבר 73). למרות התגובות הטובות הפלוידים לא אהבו את זה. גילמור מסכם - לבסוף הקטע של אנשים מקפצים עם טייטס לפינו לא נראה לנו כל כך מוצלח - לא משהו שאנחנו רוצים לעשות בטווח הארוך. תורגם תומצת ונערך מתוך מאמר ארוך יותר לציון 25 שנה ל DARK SIDE.
לאחר העלמות מכפייה מהפורום לשבוע (דברים פעוטים כמו עבודה) הרגשתי צורך לפצות אז הנה : אחרי הטור האמריקאי השני ב72 (ששיאו היה ההופעה בהוליווד בול - מופיע בבוטלג קראקרס שמאוד מומלץ) הייתה לפלויד בעייה - הם עשו טורים ענקיים עם DSOTM שהיו מאוד ניסיוניים - תארו לכם לארגן את כל האפקטים והסאונד של DARK SIDE עם הטכנולוגיה של 72. אחרי שלוש הופעות (BENEFIT FOR WAR) בוומבלי וכמה טורים קצרים באירופה (בעיקר גרמניה) הם נתנו את מרבית תשומת לפרייקט גרנדיוזי שהוצע להם עי ידי הכראוגרף הצרפתי רונלד פטי (כראוגרף מוערך ומבריק ממרסי). הרעיון המקורי היה לכתוב מוסיקה וסרט ל"חיפוש אחרי הזמן האבוד" של פרוסט. גילמור התלהב מהרעיון כניסיון להרחיב את היריעה של הפלוידים. כמובן שהרעיון היה שהפלוידים יקראו את ספרו של פרוסט. רכילות זולה מספרת שגילמור התייאש אחרי כ 100 עמודים ואילו ווטרס צלח את כל הכרך הראשון (דרכו של סוואן) עד שהרים דגל לבן. לאחר דין ודברים עם פטי עברו הפלוידים מפרוסט לסיפורי אלף לילה ולילה (שחרזדה). פטי ערך ערוכות ערב משותפות לפלוידים לרקדן המהולל רודולף נורייב ולבמאי רומן פולנסקי, שמהן יצא הרבה גורנישט. הפלויד עשו את המוטל עליהם והתאמנו עם הלהקה של פטי (הפליליסט היה : One Of These Days, Careful With That Axe Eugene, Obscured By Clouds, When You're In, Echoes). לבסוף המופע עלה במרסי מה 20-26 בנובמבר (שתי הופעות ביום) בפריס הם הופיעו ב 13 וה 14 בינואר וב 3-4 בבפרואר(כבר 73). למרות התגובות הטובות הפלוידים לא אהבו את זה. גילמור מסכם - לבסוף הקטע של אנשים מקפצים עם טייטס לפינו לא נראה לנו כל כך מוצלח - לא משהו שאנחנו רוצים לעשות בטווח הארוך. תורגם תומצת ונערך מתוך מאמר ארוך יותר לציון 25 שנה ל DARK SIDE.