באסה :/

  • פותח הנושא abs7
  • פורסם בתאריך

abs7

New member
באסה :/

אוקי... שגיתי, טעיתי, מודה !!! אבא שלי הייתי אומרת דיי עירב אותי בעולם שלא הייתי אמורה להיות בו. מסיפורים על עצמו ועד לרכלויות של מבוגרים (מה זאת עשתה ומה היא פה ומה היא שם). עכשיו, אמא שלי היא בנאדם שאני לא יכולה להסתיר ממנו כלום... פשוט חונכתי וקשה לי להסתיר ממנה דברים ואוטמטית סיפרתי (מודה בטעות...). לאחר שהוא הלבין פנים בצורה מאוד חמורה הייתי אומרת של חברה של אמא (יש לציין שאת את זה הוא לא אסר לספר) אמי החליטה שהנושאים האלה לא אמורים לעניין אותי וסיפרה לו את כל מה שסיפר לי ללא ידעתי לאבי ואסרה ממנו לדבר איתי על הנושאים האלה. הוא התקשר אלי וצרח כמו מטורף... לא זעף או כעס כמו שאבא נורמאלי עושה צרח עד כדי בהלה... בנוסף, בלי שום קשר, היא אסרה עליו לדבר איתי בגלל הצרחות והצעקות שלו כלפי (שזה נכון) והמליצה לי לא לדבר איתו. אני לא מסוגלת לדבר עם אבא שלי (גם אם אני רוצה משהו עוצר בעדי) אחרי שהוא צעק עלי בצורה זו ועוד שזו לא פעם ראשונה שהוא צורח ככה ומדרדר אותי למצבי רוח ירודים ומאמא שלי אני מאוכזבת אבל אני לא יכולה שלא לדבר... הקיצר אני במצברוח ירוד וסתם רציתי לפרוק... החיים בזבל... מאמא התאכזבתי ואת אבא?! איבדתי :/
 

abs7

New member
הייתי נורא מבולבלת שרשמתי את זה בעצמי אז ככה

הוא צעק עלי כי סיפרתי לאמא שלי את כל הדברים שהוא סיפר לי... רכילויות ושמועות מגעילות על הסביבה שכללו גם את חברות של אמא שלי. אמא שלי סיפרה לו שסיפרתי ואז הוא צרח עלי כמו מטורף... בנוסף היא ביקשה ממנו "לטובתי" (אני לא יודעת עד כמה זה לטובתי) לנתק איתי תקשר לביינתים.
 
כדאי להשלים וליישר הדורים

מכל הלב, כדאי להשלים עם שני ההורים, ולהגיע ולהבנה, כמה שיותר מהר יותר טוב, לפני שהריב הזה יצבור עוד ועוד כעסים, כמו כדור שלג שמתגלגל ואי אפשר לעצור אותו. שבי עם אימא, שבי עם אבא, אם אי אפשר לשבת ולשוחח בשקט, תכתבי מכתב, תגידי שאת מצטערת, שאת תשדלי שזה לא יקרה שוב, ותמשיכו את החיים הלאה בטוב. מאחלת לך בהצלחה מכל הלב!
 

moonie1

New member
כולם פה עשו משהו לא נכון

אבא שלך לא אמור לערב אותך ולספר לך סיפורים/ רכילות, את לא היית צריכה לספר לאמא שלך דברים שאבא שלך אמר ואמא שלך לא הייתה צריכה לדפוק אותך ולגלות לאבא שלך. אני חושבת שאת צריכה לגשת לאמא, להודיע לה שמה שהיא עשתה לא היה בסדר, אפילו אם היא חשבה שזה יהיה לטובתך. כי זה שם אותך בקו האש בסופו של דבר. היא הייתה צריכה לעשות את השיקול של מה טוב בשבילך בין מה עוד יותר טוב בשבילך. זה מובן שאבא שלך יכעס. האם האופן שבו הוא הוציא את הכעס היה נכון ופרופורציונלי? אם הוא באמת היא באטרף כמו שאת מספרת- אז ממש לא! אז אחרי שאת מלבנת עניינים עם אמא, גשי אליו תאמרי לו שאת מצטערת אם הוא הרגיש שבגדת באמון שלו, אבל את לא חושבת שהוא היה צריך לערב אותך בדברים האלו- או בקיצור, את צריכה להבהיר להורים שלך שאת לא רוצה להיות באמצע, כל שיקול שהם חושבים שהוא לטובתך אבל הוא שם אותך באמצע בסופו של יום, הוא רע, רע, רע! ואל תדאגי, את אבא לא איבדת לעת עתה- את לא זוכרת כשהיינו קטנים אחרי שההורים היו צועקים עלינו, הם היו מבהירים לנו שהם עדיין אוהבים אותנו? תאמיני או לא, זה תקף גם עכשיו
תהיי חזקה, כולנו הינו בסיטואציה הזו באופן כזה או אחר ומבינים את הקושי ואת הלחץ.
 
אמונה צודקת

כדאי לומר להורים באופן לא פוגע, שגם הם צריכים להפעיל שיקול דעת, רצוי שהם יכוונו אותך, ולא יפתחו בריב.
 

abs7

New member
תודה ;)

תודה לכולכם על העצות... אני איישם אותם :]
 
למעלה