באתי כדי להישאר

[פרודה או לא להיות]

באתי כדי להישאר

אני מתה מפחד.
כל כך רוצה שהפעם ההריון הצעיר מאוד הזה יישאר.
איך ? איך מתמודדים עם הריון לאחר הפלה ? איך לא נותנים לפחד להשתלט ? איך לא מדחיקים את זה או מתנתקים מזה ?
איך עושים את זה בלי כדורים (ניסיתי, לא בשבילי) אבל בלי חרדות ??
כל כך רוצה עוד אחת/ד. רק עוד אחד/ת וזהו. בבית ילדה מהממת בת 4 ואני אוטוטו בת ארבעים.
4 הריונות, שניים הסתיימו בהפלה, לידת חי אחת ועכשיו זה.
לא רוצה לספר לאף אחד, בקושי ביני לבין עצמי אני מצליחה להתמודד.

 

[JB217]

מבינה אותך

גם אני מלאה פחדים וחששות יש ימים שזה מציף אותי ברמה שאני לא מסוגלת לנשום. בקושי מצליחה להגיד את זה בקול או להתחבר לזה בתור משהו אמיתי. הפעם החלטנו גם לא לספר לאף אחד עד הלידה אפילו אם יתאפשר (גרים בחול אז זה יותר פשוט). אני שנה כבר מתאמנת/מטופלת אצל מישהי מקסימה שעזרה לי מאוד אחרי ההפלה, לאורך הניסיונות ועכשיו עם גילוי ההריון והלחצים והחששות לאור ההיסטוריה. אני לא לוקחת תרופות ומרגישה שהיא מצליחה לכוון וללמד אותי להרגע ולקבל את המצב. אני בתחילת הדרך ולכן יודעת שזה ייקח זמן אבל כמו כל התהליכים שעברתי איתה והיא הצליחה לאזן אותי מאמינה ומקווה שגם הפעם.
אם תרצי וזה משהו שיכול לעניין אותך אני יכולה לשאול אותה אם היא פנויה או יכולה להמליץ על מישהו/י...
אני חושבת שכל מי שמצאה את עצמה פה בקב' מרגישה משהו דומה וגם זה מקום בטוח וטוב לשתף ולהתייעץ. אגב למאמנת שלי הגעתי אחרי שהמליצו לי לחפש עזרה בפורום אובדן ואני עד היום מודה על כך. זה הדבר הטוב ביותר שעשיתי עבורי אי פעם.

 

[איןאריותכאלה]

ברוכה הבאה

מאחלת לך מכל לבי שההריון הצעיר הזה יגדל ויתפח ויגיע אל סיומו הטוב.
איך עושים את זה בלי חרדה? לזה אין לי תשובה. אני עושה את זה עם חרדה. עכשיו, בשליש השלישי, אחרי שכל הבדיקות חזרו תקינות, ואני מרגישה תנועות על בסיס קבוע - החרדה איומה פחות ויש לי מרחב פנימי גדול יותר. אבל להגיד שהיא אינה קיימת אני לא יכולה.