באתי לספר לכם על השבוע שלי...
את ההודעה הזאת פרסמתי ממש עכשיו אצלי בפורום (אוסטרליה), אבל אז נזכרתי בפורום הזה, ומכוון שבילדים היא עוסקת, אני מביאה אותה גם אליכם.. טוב.. האמת היא שבאתי להוציא פה קצת קיטור , או במילים אחרת- לקטר... אז השבוע הילדים עשו לי רוטציה במחלות, כל יום אחד מהם לא הרגיש טוב, פעמיים קראו לי מהגן לאסוף אותם מוקדם, פעמייים קניתי אנטיביוטיקה, וחמישה ימים, בכל זאת, שלחתי אותם לגן מצויידים ב"פנדול" (או טיילנול או אקמול הכל תלוי מאיפה אתה בא..) אבל גולת הכותרת של השבוע המטורף הזה היתה כרגיל ביום שישי, משמע היום, רגע לפני ערב שבת ובשיא הלחץ... ומעשה שהיה כך היה: אתמול, התקשרו אלי מהגן לעבודה לאסוף את אמיר מוקדם. הוא מאוד בוכה ומתלונן על כאבי אוזניים. חשבתי נו..מה חדש (דלקות אוזניים חוזרות אצלו אחת לכמה חודשים אחרי הצטננות ונזלת) וטסתי לגן - משם לרופא, כמובן בלי תור אז חיכיתי וחיכיתי עד שקבלו אותי ואז...לבית מרקחת שם תפסתי את הרוקח האסייתי שניה לפני הסגירה, והעיקר- יש אנטיביוטיקה תודה לאל!! (אה, כן, בערב גם היו ריקודי עם, אבל זה כבר סיפור אחר..) אז כבר אתמול בערב התחלנו את האנטיביטיקה , והיום הילד הרגיש בבוקר טוב אז לקחתי אותו לגן מצוייד באנטיביוטיקה ובמשכך כאבים למקרה הצורך. הגעתי לעבודה וחשבתי ..מעניין מתי יקראו לי שוב לגן, אבל, הפלא ופלא- היום עבר בשלום והייתי עמוסת עבודה. בארבע וחצי אחה"צ עפתי לכוון הגן (טוב..לא בדיוק , היתה עצירה אחת בחלות..) ומצאתי את אמיר רגוע ושמח.. יששששש!! מגיעה הביתה, הכל פה כאוס, הילדים באמבטיה, הסירים על הגז הכל בלאגגגגןןןן ומה פתאום אני קולטת? שיטטט!! את האנטיביוטיקה השארתי בגן! אני מתקשרת בבהלה לגן - סגור אין תשובה. מתקשרת לרופא- עונה לי משיבון שהמרפאה סגורה, אז מה לעזאזל עושים עכשיו??? בשלב זה אני מתקשרת לחברה פה, אני חצי בהיסטריה... היא אומרת לי אל תדאגי, יש לי ידיד רוקח, הוא ישראלי לכי אליו הוא יעזור לך. התקשרתי, באמת ישראלי .. אני מספרת לו חצי בוכה את הסיפור ומבקשת עזרה והוא- לא, מצטער, לא יכול לעזור לך. (חטף קללה ממני בשלב הזה אני מודה.. אבל רק אני שמעתי..) ואז..החלטתי להיות ישראלית עד הסוף, נכנסתי לוייט פייג'ז וחיפשתי את המספר של הרופא בבית. ענתה לי בחורה שחשבתי שהיא אישתו כך שהתנצלתי אלף פעם על ההפרעה.. (בסוף הסתבר שזה היה בכלל המרפאה..והפקידה שם היתה רגע לפני סגירה) היא השאירה לי את המרשם בתיבת הדואר ואני טסתי לקחת אותו, ועפתי לרוקח הישראלי להביא את התרופה.. עכשיו שקט. הסיוט נגמר, ההיסטריה נרגעה. יש אנטיביוטיקה במקרר תודה לאל שיש סוף לכל סיוט כך עבר ונגמר השבוע שלי.. מקווה לאחד יותר טוב בשבוע הבא. ואיך היה השבוע שלכם? ספרו.. ספרו.... (מותר ומומלץ לשחרר קיטורים ולספר מה הרגיז אתכם השבוע..
) לסיום בנימה אופטימית שתהיה לכולנו שבת שלום
גפן
את ההודעה הזאת פרסמתי ממש עכשיו אצלי בפורום (אוסטרליה), אבל אז נזכרתי בפורום הזה, ומכוון שבילדים היא עוסקת, אני מביאה אותה גם אליכם.. טוב.. האמת היא שבאתי להוציא פה קצת קיטור , או במילים אחרת- לקטר... אז השבוע הילדים עשו לי רוטציה במחלות, כל יום אחד מהם לא הרגיש טוב, פעמיים קראו לי מהגן לאסוף אותם מוקדם, פעמייים קניתי אנטיביוטיקה, וחמישה ימים, בכל זאת, שלחתי אותם לגן מצויידים ב"פנדול" (או טיילנול או אקמול הכל תלוי מאיפה אתה בא..) אבל גולת הכותרת של השבוע המטורף הזה היתה כרגיל ביום שישי, משמע היום, רגע לפני ערב שבת ובשיא הלחץ... ומעשה שהיה כך היה: אתמול, התקשרו אלי מהגן לעבודה לאסוף את אמיר מוקדם. הוא מאוד בוכה ומתלונן על כאבי אוזניים. חשבתי נו..מה חדש (דלקות אוזניים חוזרות אצלו אחת לכמה חודשים אחרי הצטננות ונזלת) וטסתי לגן - משם לרופא, כמובן בלי תור אז חיכיתי וחיכיתי עד שקבלו אותי ואז...לבית מרקחת שם תפסתי את הרוקח האסייתי שניה לפני הסגירה, והעיקר- יש אנטיביוטיקה תודה לאל!! (אה, כן, בערב גם היו ריקודי עם, אבל זה כבר סיפור אחר..) אז כבר אתמול בערב התחלנו את האנטיביטיקה , והיום הילד הרגיש בבוקר טוב אז לקחתי אותו לגן מצוייד באנטיביוטיקה ובמשכך כאבים למקרה הצורך. הגעתי לעבודה וחשבתי ..מעניין מתי יקראו לי שוב לגן, אבל, הפלא ופלא- היום עבר בשלום והייתי עמוסת עבודה. בארבע וחצי אחה"צ עפתי לכוון הגן (טוב..לא בדיוק , היתה עצירה אחת בחלות..) ומצאתי את אמיר רגוע ושמח.. יששששש!! מגיעה הביתה, הכל פה כאוס, הילדים באמבטיה, הסירים על הגז הכל בלאגגגגןןןן ומה פתאום אני קולטת? שיטטט!! את האנטיביוטיקה השארתי בגן! אני מתקשרת בבהלה לגן - סגור אין תשובה. מתקשרת לרופא- עונה לי משיבון שהמרפאה סגורה, אז מה לעזאזל עושים עכשיו??? בשלב זה אני מתקשרת לחברה פה, אני חצי בהיסטריה... היא אומרת לי אל תדאגי, יש לי ידיד רוקח, הוא ישראלי לכי אליו הוא יעזור לך. התקשרתי, באמת ישראלי .. אני מספרת לו חצי בוכה את הסיפור ומבקשת עזרה והוא- לא, מצטער, לא יכול לעזור לך. (חטף קללה ממני בשלב הזה אני מודה.. אבל רק אני שמעתי..) ואז..החלטתי להיות ישראלית עד הסוף, נכנסתי לוייט פייג'ז וחיפשתי את המספר של הרופא בבית. ענתה לי בחורה שחשבתי שהיא אישתו כך שהתנצלתי אלף פעם על ההפרעה.. (בסוף הסתבר שזה היה בכלל המרפאה..והפקידה שם היתה רגע לפני סגירה) היא השאירה לי את המרשם בתיבת הדואר ואני טסתי לקחת אותו, ועפתי לרוקח הישראלי להביא את התרופה.. עכשיו שקט. הסיוט נגמר, ההיסטריה נרגעה. יש אנטיביוטיקה במקרר תודה לאל שיש סוף לכל סיוט כך עבר ונגמר השבוע שלי.. מקווה לאחד יותר טוב בשבוע הבא. ואיך היה השבוע שלכם? ספרו.. ספרו.... (מותר ומומלץ לשחרר קיטורים ולספר מה הרגיז אתכם השבוע..
