באתי לשפוך את הלב....
כתבתי הודעה פה לפני זמן מה:
בת 43, עם שני ילדים וחושבים לנסות להביא ילד שלישי.
אז ככה:
גם אני וגם בעלי היינו מאוד בעניין, כבר פנינו לרופא להתקדם...( קבענו פגישה)
אני התחלתי לדמיין לי...
ופתאום בעלי תפס רגליים קרות.
כן, אני מבינה אותו.
גם לי יש חששות.
ונכון, יש לי לנו שני אוצרות שממלאים את חיינו (ואני מודה על כך)
אבל בכל זאת,
יודעת שזו ההזדמנות האחרונה שלנו,
שלא ניתן להתעכב ולחשוב עוד בנושא.
זה צריך להיעשות עכשיו.
אתמול.
עצוב לי.
אני כל כך רוצה ולו לנסות.
ויודעת שאצטער על כך ( ורוב הסיכויים גם הוא...)
באתי לשפוך את הלב ולהתעודד.
(חשבתי על אינסוף דרכים לשכנע אותו ואף שאלתי אותו - שום דבר לא עוזר,
כרגע הוא חושש)
מקווה שלא פגעתי באף אחת
כתבתי הודעה פה לפני זמן מה:
בת 43, עם שני ילדים וחושבים לנסות להביא ילד שלישי.
אז ככה:
גם אני וגם בעלי היינו מאוד בעניין, כבר פנינו לרופא להתקדם...( קבענו פגישה)
אני התחלתי לדמיין לי...
ופתאום בעלי תפס רגליים קרות.
כן, אני מבינה אותו.
גם לי יש חששות.
ונכון, יש לי לנו שני אוצרות שממלאים את חיינו (ואני מודה על כך)
אבל בכל זאת,
יודעת שזו ההזדמנות האחרונה שלנו,
שלא ניתן להתעכב ולחשוב עוד בנושא.
זה צריך להיעשות עכשיו.
אתמול.
עצוב לי.
אני כל כך רוצה ולו לנסות.
ויודעת שאצטער על כך ( ורוב הסיכויים גם הוא...)
באתי לשפוך את הלב ולהתעודד.
(חשבתי על אינסוף דרכים לשכנע אותו ואף שאלתי אותו - שום דבר לא עוזר,
כרגע הוא חושש)
מקווה שלא פגעתי באף אחת
