בא לי לבכות

[SHEX]

בא לי לבכות../images/Emo95.gif

עד לפני כמה זמן היינו מעין חבורה כזו, אני ועוד ארבעה חברים שלי.. עם אחת מהם אני בקשר די אינטנסיבי כי אנחנו שכנים ואנחנו מדריכים ביחד ושני אלו הפכו אותנו להיות חברים ממש טובים... איכשהו יצא שהשלוה האחרים הרגישו שהחבורה הזו התפרקה ורק אני והיא נשארנו כמו שהיינו קודם עכשיו במקרה נפגשנו חמישתנו, והתחילה שיחה על כל הנושא הזה, כשבסופו של דבר כל מה שכולם אמרו זה "עופר ומעין כאלה חברים טובים שכבר לא באמת אכפת להם מאפחד אחר" וטוענים שכשנמצאים עם שנינו ביחד מרגישים לא קשורים כי אנחנו כאילו מבינים אחד את השניה בלי להסביר... ועכשיו במשך שעה וחצי ישבנו וקיבלנו שטיפת מוח על זה שאנחנו לא בסדר שלא הרגשנו שאנחנו כבר לא חברים איתם, כי אנחנו עדיין רואים אותם כחברים מאוד טובים שלנו ועל זה הם כועסים עלינו - על זה שאנחנו רואים בהם כחברים טובים שלנו.. ויצא שלא משנה מה אמרנו, זה לא היה מספיק טוב. והדרך היחידה לפתור את זה הייתה לשקר - להגיד שהם צודקים ושאנחנו צריכים לשנות דברים מסוימים (שאין לי כוח לפרט עליהם בשעה הזו) גרררר, באמת שהשיחה הזו עצבנה אותי, ועוד יותר עצבן אותי לראות כמה זה עצבן את מעין ופגע בה. שנינו יצאנו בהרגשה של מותקפים... ועכשיו רע לי

 

[יעל ניסן]

מצד אחד

באמת הותקפתם - הייתם שניים מול האחרים. מצד שני קיבלת הזדמנות לשמוע איך הקשר ביניכן נתפס. זה לא אומר שהם צודקים, אבל ככה אתן נתפסות. עכשיו צריך להחליט מה עושים עם התפיסה הזו שלהם. מוכיחים אחרת או פשוט מניחים לדברים להיות ואם יחול שינוי בתפיסה שלהם או של מי מהם בקרוב, אתם לא תגרשו אותו.

 

[SHEX]

אני בן... :X../images/Emo95.gif

ותודה

 

[יעל ניסן]

אופס

וסליחה

 

[hodayoyo]

מניסיון שלי...

כשיש קבוצה יחסית גדולה (5 אנשים זה הרבה) שמוגדרים כ"חברים הכי טובים", אתם לא באמת מצפים שהקשר בין כל שניים מהחמישייה יהיה זהה לקשר בין שניים אחרים...? בעבר היו לי גם 3 חברות טובות. היינו ארבע, אני והחברה הכי טובה שלי ועוד שתיים שהן היו חברות הכי טובות. היה ברור לכולן שעם כמה שהקשר שלי עם השתיים האחרות טוב- הקשר עם החברה הכי טובה הוא משהו אחר. לי זה נראה ברור שמבין ה4 חברים הטובים האלה יש מישהו שאיתו הקשר שונה וברמה גבוהה יותר, פשוט כי ככה זה, תמיד יהיה מישהו שאתה מתחבר אליו יותר. אם הם באו מראש בגישה של- אתם לא בסדר וזהו, לא יעזור כמה תסבירו להם, ולפי מה שאתה אומר כנראה זה ככה. תנו להם להתייבש קצת ולהרגע ותנסו שוב כשהם יהיו קצת פחות אנטי.

 

[noosh]

וקצת מהניסיון שלי

למרות שאולי הוא לא ממש דומה. בכל מקרה, גם לי בתיכון הייתה חבורה - היינו חמש בנות, חברות-הכי-טובות, וזה גם היה ידוע בשכבה. משהו ברמה של "אז איפה החמישיה?" או "מה עם מועדון ארוחת הבוקר?" לא רק שהיינו חברות ממש טובות, גם הייתה לנו מחברת, שבעצם ממנה הכל התחיל. "המחברת", שהפכה כבר למושג, הייתה פשוט מחברת (בעצם, די הרבה, כי זה היה במשך שלוש שנים) שכל אחת קיבלה לשיעור אחד (חוץ משתיים היינו בכיתות נפרדות) וכתבה בה. זה התחיל מסתם התכתבויות טפשיות, והפך ליומן משותף שכזה. החבורה שלנו הייתה מגובשת, אין ספק. ערבי בנות וימי הולדת ובילויים אחה"צ ושטויות שכאלה.. אבל כמו שנאמר מעליי - 5 זה די הרבה. וכמה שלא היינו מגובשות, תמיד היו תקופות כאלה, ששתיים או שלוש היו מחוברות יותר. וזה גרם לאי-אילו סכסוכים בתוך החבורה. אז או שהיינו מבליגות ונותנות לתקופות לעבור, או שהיינו מדברות על זה. לא תוקפות, כמו שהם עשו לכם, אבל מדברות על זה. והצד השני גם היה חושב. אתם מרגישים שהותקפתם? אולי זה בא מתוך קנאה? אני זוכרת שכשהייתי בכיתה י', בין י' ל-י"א, למדתי ספרדית בת"א. יש לי גם חברות בת"א, שלפני כן לא יצא לנו ממש להפגש, וזו הייתה הזדמנות מצויינת לחזק איתן את הקשר. ובאמת, הייתי שלוש פעמים בשבוע בת"א בגלל השיעורים, וזה הגיע גם ל-5 ימים בשבוע, פשוט כדי לבלות איתן. ואז, אחרי חודש בערך, חברות שלי אמרו לי שממש התרחקתי ושהן ממש נפגעות, על גבול מקנאות. והייתי בשוק של החיים שלי, לא חשבתי שהן בכלל שמות לב, או שממש אכפת להן (טוב, אבל זה כי יש לי בעיות עם עצמי) בכל מקרה, הן לא ממש תקפו אותי, אבל זה גרם לי לחשוב, שאולי באמת לא הקדשתי גם להן מספיק זמן. ואולי גם החברים שלך מרגישים ככה אתכם. אולי התקיפה שלהם זו פשוט הדרך שלהם להגיד - "תקשיבו, אנחנו מתגעגעים". וזה לא צריך לבוא בצורה של תקיפה, אבל אתם צריכים לקרוא בין השורות ולהבין את הכוונה. אני מציעה שתחשבו על זה קצת, ופשוט תיזמו דברים עם שאר החבורה. מדי פעם מפגש פה ומפגש שם, אבל תתנו להם להרגיש שאכפת לכם, שאתם לא רק שניכם וזהו. אני בטוחה שזה ישמח אותם, וגם אתכם. (אלא אם כן אבתם בכלל לא בקטע של להיות חברםי שלהם, ואז זה כבר סיפור אחר)

 

[נסיכת אהבה]

../images/Emo201.gif כדי שיהיה לך מהר חיוך ../images/Emo13.gif

זה באמת לא נעים לקבל כזאת התקפה, אבל אני חושבת שבאיזשהו מקום אני מבינה את החבר'ה, כי הייתם חבורה והם פתאום מרגישים שאתם אולי התרחקתם מהם בגלל שהתקרבתם. אני הייתי בהחלט נפגעת מכך בעבר, אבל למדתי לאחרונה הרבה דברים על מהותה של חברות והבנתי שלפעמים לא צריך להיפגע ולהעלב אלא לחשוב שאולי יש משהו נכון במה שהם טוענים, למרות שדרכם לא הייתה נכונה- הם היו צריכים לדבר איתכם יפה ולהסביר איך הם מרגישים ולא להתקיף. אני הייתי הולכת ומדברת איתם ומנסה לסדר את העניינים, לא לבוא מתוך התקפה כמוהם, אלא בצורה רגועה ותסבירו שההתקרבות של שניכם היא לא התרחקות מהם, ושחבל לכם שהם מרגישים ככה.

 

[resputin]

הממ.

אני חושב שכל אקט ה"חבורות" הזה מועד לפורענות. לרובנו, או חלקנו - כולל אני - הייתה "קבוצה" שכזו בתיכון, היינו 12-13 איש 'בגדול' ועוד כשבעה קרובים מאוד; החל מהעובדה שכולנו היינו באותה הכיתה, עד ללבלות כל אחה"צ יחד וכמובן סופ"שים. כפי שצויין כאן ע"י כמה אנשים, זה הגיוני שבקבוצה כ"כ גדולה, למרות שכולם קרובים, תמיד יהיו כמה שיותר קרובים - לא כי האחרים פחות טובים, אלא כי הם פשוט מתאימים יותר מבחינת אישיות אחד לשני, או שמשהו סודי שבחרת לספר ל-X הפך לסיפור מתגלגל ועכשיו יותר נוח לך לדבר איתו מאשר להתחיל מההתחלה עם Y. דברים כאלה יכולים מאוד לפגוע באנשים - כי הרי כולם מחשיבים את כולם ל'חברים הכי טובים' - ומצד שני, אנשים צריכים להגיע להבנה שזה שכולם קבוצה נורא קרובה, עם כל הכבוד והערכה, לא כולם צריכים לבלות עם כולם 100% מהזמן שלהם. למה הדברים האלה מועדים לפורענות, בייחוד בתקופת התיכון, אתה שואל? כי בתיכון לאט לאט אתה מגבש את ה"אני" העצמי שלך, עם פעילויות שלאו דווקא קשורות בחבורה, מתחילים להכיר ולצאת עם אנשים ואף למצוא בן\בת זוג והמון פעילויות שנכתבו כאן שאומנם לא במכוון אבל תופסות זמן ויכול להיווצר כזה "ריחוק", או להפך, קרבה לאדם מסויים כי הוא חלק מאותם פעילויות ולכן חלוקת הזמן בחציו גדולה יותר משל היתר. יש לי חברה מאוד טובה, טל, שכמו שאתה תיארת - אנחנו לא צריכים לדבר בשביל להבין אחד את השני. מספיקה הרמת גבה, מבט או סתם תנועה לא רצונית בשביל להבין מה השני חושב ומרגיש וזה לא משהו שהיה עם יתר האנשים אבל לא אמר שום דבר על הקשר שלי ושלהם, אלא אמר משהו על הקשר שלה ושלי - שני דברים מופרדים לחלוטין. הייתם צריכים לומר להם שאין סיבה שהם יכעסו עליכם וששום דבר לא קרה\השתנה\התפרק ומצד שני, במקום מסויים, "לזרוק זין" (במרכאות כי עדיין אתם חברים שלהם וחושבים שמה שהם אומרים זה חשוב) על להיות מותקפים ולנסות להשתנות. גם אם אתם Out numbered אסור לכם להיות Out Ganged, אין סיבה שתשנו משהו בעצמכם בשביל שהיתר לא יעקמו את האף אם אתם לא מרגישים שאתם עושים משהו שהוא לא בסדר. בגדול? ריבים כאלה הם מה שמשמידים 'חבורות' באמת, אלה וריבים 'תוך קבוצתיים' שמכריחים אנשים לתפוס צדדים ומניח אותם במקומות לא נעימים, זה למה אני אומר שקבוצות כאלה מועדות לפורענות. אם חשוב לך מכל אותם האנשים, תסביר להם מה המצב ואל תפחד גם לצעוק אם יש צורך. ממתי חברות שלך עם X נמדדת לפי חברות שלך עם Y? חברות היא חברות, תמיד יהיו ups and downs צריך פשוט לדעת מה המקום של כל אדם.

 

[יעל ניסן]

מסכימה

עם הקטע של החבורות. אישית, אני חושבת שיש משהו שמאוד מרדד יחסים כשצריך להתפזר לקבוצה ולדאוג שתשומת הלב תהייה שווה בשווה. הרי בחיים זה לא ככה. יש אנשים שיותר קרובים ויש שפחות, יש משפחה, יש בני זוג אינטימיים, קולגות בעבודה יש... יש כלמיני. לכל הכלמיני הללו צריך להקדיש זמן ואי אפשר לכולם אותו הדבר ובאותה רמת חשיבות. יש משהו מלאכותי בחבורה כזו במיוחד כשמתבגרים ומתווספים לכל אחד מהחבורה באופן אישי יחסים חדשים לרשימה. מצד שני - אני מכירה חבורות של מבוגרים, חבר'ה אם תרצו, ששנים נפגשים ביחד. אבל כדי שחבורה כזו תמשיך הם היו צריכים לעבור אי אילו שינויים. למשל - שבן או בת הזוג האינטימיים ישתלבו בחבורה. למשל - להיפגש במועדים מסויימים ולדברים מסויימים וביתר הזמן להמשיך את החיים...כלומר, לשמור על שני מסלולים נפרדים: מסלול חבר'ה (כמו בסלולארי

) ומסלול קשרים שמזמנים החיים. והכי חשוב להבין שיש כלמיני קשרים במשך החיים והעניינים הם דינאמיים. פעם אפשר להרגיש קרובים יותר ל-X ופעם ל-Y בלי לפגוע במרקם ובדינמיקה של החבורה.

 

[resputin]

אבל ההבדל ב"חבר'ה",

בניגוד לקבוצות של בני נוער, הוא הזמן הפנוי וכמות הפגישות. בחיים הבוגרים יש עבודה, יש בן\בת זוג, יש ילדים... לא חסרות תעסוקות, בניגוד לבני נוער שזמן פנוי לא חסר לרוב. גם הכימיה ב"חבר'ה" שונה, כי מדובר בסופו של דבר באנשים מבוגרים, לרוב נשואים או עם חברות, כך שברור מה "הפרשי המעמדות" באחידות הקשרים לאורך החבר'ה.

 

[יעל ניסן]

ברור

הדוגמה הובאה מבחינת יכולת המעבר בין מה שיהיה כשהיו ילדים לאחר כך אם אין את הגמישות הזו להכיל שינויים, החבורה מתפרקת.

 

[De-Panther]

הזכרת לי את התוכנית../images/Emo23.gif../images/Emo185.gif

שהייתה לא מזמן לעדי אשכנזי היה שם איזשהו פרק על "חבר'ה" "ומכירים את זה שבחבר'ה תמיד יהיה איזשהו איש קטן עם שפם בשם צ'יקו?? לכל חבר'ה יש את הצ'יקו שלהם"