בא לי לבכות

[Came In A Blink]

בא לי לבכות

הורים שלי עוברים לחו"ל.. ואני אמורה לשרת בצה"ל.. עכשיו אחרי שאמא שלי עברה ואני מבינה כמה יהיה לי קשה בלעדינ- יהיה לי קשה שבעתיים להיכנס למסגרת הצבאית, ועוד למסלול השטח שאני בחרתי. לא שאני מחפשת להשתמט - אני מחפשת - כרגע לעזוב את הארץ המגעילה הזו, ואני מצטערת אם אני פוגעת במישהו, ולחזור חזרה לחיק הוריי :/... מישהו יודע מה עליי לעשות?

 

[עדי בשמיים]

תנסי בפורום נוער בחו"ל

כאן

 

[Came In A Blink]

עדיין בא לי לבכות :/

 

[sabres 1]

קודם כל להרגע...

עברתי בדיוק את אותו הדבר לפני כמה שנים... ואת צודקת, זה מפחיד ונורא. אבל את חייבת להיות חזקה לפחות לתקופה הראשונה של הלבד בבית והטירונות וכל הדברים הלא צפויים שעוד יבואו. אבל זה לא כל כך נורא, אחרי הימים (חודשים) הראשונים. מתחילים להתרגל לעצמאות שאחר כך לא תרצי לוותר עליה. עם אמא ואבא תמיד תישארי בקשר, השיחות טלפון לא יקרות היום... בסך הכל את מתבגרת קודם, וזה לא תמיד דבר שלילי. מה גם שבמהלך השירות את יכולה לנסוע לבקר אותם, אני לדוגמא נסעתי לחגים כדי שאלו יעברו לי יותר בקלות... בכל אופן, בהצלחה ו

. ואם יש לך שאלות אשמח לעזור...

 

[Came In A Blink]

עינוי

אני לא רוצה להישאר בארץ נקודה למה לי לחיות בלי המשפחה שלי? למה לי לפחש להתפוצץ בינתיים אני עובדת - ונוסעת באטובוס הלוך חזור, גן הפעמון זה מרחק 10 דקות הליכה מהבית שלי, מזל שהחלפתי עבודה, אחרת לא הייתי כאן היום לבטח מאז שאני קטנה הלב שלי פועם כל נסיעה.. במיוחד עכשיו, גשאני גרה בירושלים למה אני צריכה לחיות חיים מסריחים כאלה? גם הזדמנות כלכלית אין לי פה? לא חיפשתי מישהו שישכנע אותי להישאר יותר מחצי שנה חשבתי שאישאר כאן אבל זה בלתי נסבל - למה לי לענות את עצמי?

 

[sabres 1]

אאוץ'

לא נעים לי לומר לך את זה אבל את ממש נשמעת כמו ילדה מפונקת. את לא רוצה לעשות צבא? היום הרבה יותר קל להשתחרר ממנו ובמיוחד לבנות. בסך הכל ניסיתי להסביר לך שזה לא כזה גרוע להישאר לבד בארץ לשירות הצבאי. אז תתני שנה וקצת מהחיים שלך למדינה, אז מה? זה כזה נורא? כזה קריטי? ואחרי השרות את יכולה לארוז את הפקלאות ולנסוע לאן שבא לך אף אחד לא יחזיק אותך בארץ.

 

[Came In A Blink]

יש דברים

ובעיקר מרגיזים - לא מעציבים שאח"כ מחניקים את גרוני כל היום וזה אחד כמוך אם היו נהרגים שלושה אנשים שאתה מכיר בפיגועים אם היית יורד מאוטובוס שאח"כ התפוצץ אם המשפחה שלך שקועה בחובות כלכליים קשים ומקבלת הזדמנויות מוחשיות ופנטסטיות בחו"ל.. אם אתה היית מלא התלהבות לשרת ולתת למדינה, אך כל מה שקיבלת היה זין והרס, אני לא יודעת איך אתה היית מתנהג אך אני? בקושי עוברת את היום כי תוקפות אותי כל הזמן חרדות געגועים ודכאונות והכל בגלל מהדינה המחורבנת הזו שאני קרעתי את התחת בשביל שיתנו לי תפקיד שטח, בשביל שיתנו לי מיונים, ולא רצו, רצו שאהיה איזה מאבחנת בצבא.. בסוף עד שהתקבלתי והכל.. נפלו עליי כמה דברים שאני .. ממש לא רוצה לבחוש בהם כרגע... אז נכון אני מפונקת אני רוצה ללכת למקום שיש לי בו הורים שאני יכולה לנסוע באוטובוס בשקט שאני יכולה להתיישב במסעדה בלי לחשב איפה פחות איפגע אם מישהו יתפוצץ שאני יכולה להרוויח שכר מינימום ובכל זאת להחזיק דירה שאני יכולה ללמוד, ורק אח"כ לשלם, אחרי שהרווחתי כסף בעזרת התואר.. וכו' וכו' וכו'..