בא לי לבכות.

netaK

New member
בא לי לבכות.

אבל אני עושה את זה יותר מדי בזמן האחרון. בעבודה כועסים עליי כי יש לי דלקת בגיד ביד שמאל, ואני שמאלית, ואני חצי מוגבלת כרגע בבית יש חלון גדול שלא נסגר שכבר פרצו פעם דרכו ואני נורא מפחדת ולא ישנה טוב בלילות, לא נרדמת ומתעוררת מכל רעש קטנטן וכל התגובות שאני מקבלת זה "את סתם פחדנית, לא יקרה כלום דווקא בלילה שהחלון לא סגור" מאבא והאח ומאמא אני מקבלת את "את ממש פרנואידית שזה כבר לא בסדר, את צריכה לבדוק למה זה" התמידי. ואוף, בשומקום לא טוב לי.
 
מוזר

מדובר בדברים ממש קונקרטיים שבכלל לא קשורים אליך (או אל היותך פרנואידית או מה שלא יהיה) בגיד דלוק צריך לטפל (תרופות אנטי דלקטיות, סד מנוחה - אם את לא יודעת מה זה, דברי איתי במסרים ואנחה אותך מה לעשות) חלום פרוץ צריך לתקן. נקודה. ותגידי לאבא לאח ולאמא שכל פרנוייה מתחילה בגרעין אמת... לא, יותר טוב שתגידי להם שממש לא בא לך להיאנס בקרוב - או משהו כזה, העיקר שיהיה מזעזע. לפעמים אני ממש לא מבינה הורים. יאללה, שיתקנו לך את החלון כבר - מה זה העצלנות הזו?!
 
למעלה