בא לי למות

[lonely3]

בא לי למות ../images/Emo4.gif

החרדה הזאת הורסת לי את החיים נמאס לצי כברררררררר מהבוקר אני על דופק של יותר מ-100 בע

 

[lonely3]

לי*

 

[יעל גאלי דואני]

חרדה

מה קרה? ממה החרדה הגדולה היום? האם קרה אירוע מיוחד? אולי המצב השתפר עד עכשו... אם לא אולי כדאי לנסות כמה תרגילי הרפיה, כמו לנשום נשימות עמוקות לתוך הבטן במשך 5 דקות (להכניס אויר ולנפח איתו את הבטן, ולהוציא את האויר מהבטן בנשיפה דרך הפה - לאט לאט) או תרגילי הרפיה אחרים אם אתה מכיר. חשוב לזכור כי גם החרדה הכי גדולה בסופו של דבר תפסק, פשוט כי הגוף לא יכול להמשיך ככה. אז אפשר להתנחם בכך שמה שלא תעשה - בסוף זה יגמר. ובכל מקרה נשמח אם תשתף אותנו ממה התחילה החרדה - אם אתה יודע... ואיך אתה מרגיש עכשו... לילה טוב

 

[lonely3]

חרדה חברתית.

ביום שרשמתי את זה,היה לי שיעור אנגלית בשעה ראשונה וזה הרס לי את כל היום. היא רצתה שנתחיל לדבר בעל פה, התחלתי לראות מטושטש,הלב שלי דפק במהירותתתת,הייתי חיוורת נהייתי עייפה. אפילו המורה אמרה שהייתי חיוורת ובכל זאת רצתה שאדבר אבל לא הייתי מסוגלת אפילו להגיד: לא. עמדו לי דמעות בעיניים והיה לי קשה לדבר. היא אמרה לי אז בשיעור הבא? עשיתי כן עם הראש כי לא יכלתי לדבר. אין אני לא מסוגלת לעבור את זהההההה אני לא יודעת מה לעשות בא לי למות כל כךךךךךךךך

 

[יעל גאלי דואני]

חרדה חברתית

את מתאר תחוייה של חרדה חברתית מאוד לא נעימה... קודם כל אני מקווה שהיום את מרגישה כבר יותר טוב יותר קל, ואולי מנקודה כזו- יותר רגועה, אפשר לנסות לחשוב על פתרונות לשיעור הבא, או למצבים דומים. האם יש דברים שעוזרים לך להרגע במצבים כאלו, מה כ"כ מאיים בסיטואציה של לדבר בשיעור, מה יכול לקרות? מה יקרה אם תטעי? האם ניסית להמתודד עם העניין בצורה כזו? לעשות הרפיה לפני השיעור, לתכנן איך אפשר בכל זאת להתמודד עם הדבר הלא מאוד נעים הזה? ספרי לנו איך היה השיעור הבא...

 

[lonely3]

תאמת לא היה מאז שיעור

כי היה בגרות אז שיעור הבא זה רק שבוע הבא. אני לא יודעת מה לעשות אני לא מתכוונת לדבר בשום פנים ואופן לא!!! לא יקרה כלום אם אני אטעה, אני מודעת לכך שהכל בראש ובתכלס זה חרטה אבל זאת החרדה והיא יושבת ומציקה לי בלי הפסקה. אין פתרונות.

 

[יעל גאלי דואני]

אין פתרונות???

תראי, אני מבינה שהמצב מעורר בך הרבה חרדה והרבה לחץ. אבל אולי כדאי דווקא משום שאת יודעת שזה בעיקר בראש, כן לנסות ולהתמודד עם העניין, אפילו בקטן. למשל, לדבר עם המורה ולהסביר לה את הענייין ואז להחליט שאת מדברת בשיעור רק משפט אחד, שהתאמנת עליו מראש, או איזושהיא צורה מדורגת אחרת, שאת תחליטי עליה (לבד או עם המורה). ואז אולי בפעם הבאה 2 משפטים וכן הלאה.... אני לא חושבת שלדבר בשיעור אנגלית זה הדבר הכי חשוב בעולם, אבל אם את בורחת מהתמודדות עם החרדה את רק מחזקת אותה ומקבעת אותה, ויש סכנה שהיא תתרחב ותתפשט למקומות נוספים. לכן, אני ממליצה לך כן להתמודד ולחפש פתרונות. יש פתרונות!!! אם את מעוניינת אנחנו יכולים לנסות לחשוב ביחד על פתרונות, אולי למשתתפים אחרים בפרום יש רעיונות טובים שהם השתמשו בהם... ותמיד אפשר לפנות גם ליעוץ מקצועי - שקלת את זה?

 

[lonely3]

דיברתי איתה כבר

היא לא הסכימה לי לא לדבר או לדבר מעט. שקלתי ללכת לטיפול אבל מה זה יעשה עכשיו? המצב הוא עכשיו וטיפול לוקח זמן רב. וברור שהכי טוב להתמודד,אני לא אגיד שאני לא מסוגלת כי כל פעם מזלזלים בי שאני אומרת את זה אז לא יודעת מה להגיד...

 

[יעל גאלי דואני]

התמודדות

קודם כל, פה בפורום מותר להגיד כל מה שמרגישים ורוצים (כל עוד זה לא פוגע במישהו אחר). אז זה בדיוק המקום להעלות את החששות והספקות שלך לגבי ההתמודדות מול החרדה. גם שאר המשתתפים נצאים פה כי קשה להם, ואני לא חושבת שמישהו יזלזל בקושי שלך. לפעמים מעצם העובדה שאנחנו מדברים על מה קשה בהתמודדות, אנחנו בעצמנו מוצאים פתרונות נוספים, או שקל לנו יותר להתמודד, ולפעמים גם לאחרים קל יותר לעזור, ולהציע פתרונות שמתאימים לנו יותר טוב. לגבי טיפול - אני חושבת שגם אם זה לא יעזור לשיעור אנגלית הקרוב, עדיף טפל מאשר לטמון את הראש בחול עד למקרה הבא. אם בכל מקרה אין לך פיתרון לשיעור הבא, אז לפחות יהיה לך פתרון לאח"כ. יש כמובן כל מיני שיטות טיפול ואף אחת מהם לא פותרת את הבעיה בקסם - בן רגע. אבל, לפעמים אפשר לעזור יותר מהר ממה שחושבים, גם ע"י תרופה וגם ע"י טיפול בשיטה קוגניטיבית- התנהגותית. בכל מקרה כדאי לטפל בבעיה לפני שהיא תפגע בך יותר אני אשמח אם תשתפי אותנו עוד ותספרי לנו מה את מתכוונת לעשות... לילה טוב יעל