בא לי לנשנש משהו טעים
- פותח הנושא אליאן 226
- פורסם בתאריך
שלא תגידי אחר כך שאני חופר
פעם לפני שנים רבות בארץ רחוקה מאוד, יש שיגידו אפילו ארץ שאינה בעולם שלנו,
במקום שבו העצים צומחים הפוך ושורשיהם מופנים אל על,
מעבר ליערות ואגמים, הרים ונהרות,
מעבר לכוכבים ולגלקסיות, היכן שהולכים באומץ למקומות בהם האנושות עוד לא היתה,
מעבר לעפעוף עיניים ארוך וR.E.M, היכן שהכל יכול להתגשם,
חיה לה נסיכה עם כתר. אך כיוון שהיה זה עולם הפוך בו צמחו העצים הפוכים ושורשיהם כאמור מופנים אל על,
אותה נסיכה לא חבשה את כתרה על ראשה כי אם בתוך פיה.
והיה זה כתר מרשים ומלא הוד והדר, עטור כולו יהלומים ואבנים יקרות בשלל צבעי הקשת,
כתר עדין היה ולא אותה מפלצת מגושמת שהנערות באותה מדינה רחוקה היו משתמשות בו כדי לשפר את מראן.
יום אביבי אחד יצאה הנסיכה לטייל ביער הקרוב לארמון שבו חיה, 3 השמשות עמדו במרכז הרקיע ועלי העצים ליטפו את רגליה היפות והשעירות.
אך שורשי העצים המופנים אל על לא סיפקו לנסיכה היפה את ההגנה הדרושה לה מפני השמשות הקופחות ומהר מאוד מצאה היא עצמה צמאה מאוד.
שמה היא פעמיה אל האגם הקרוב שידעה היא שמימיו הצלולים יוכלו להרוות את צמאונה ולקרר את גופה הענוג.
אך בעודה פוסעת ברכות ובזריזות שלא היתה מביישת עז הרים נזכרה היא בהזהרותיה של סבתא עליה השלום,
ומילות ההזהרה עלו ובעבעו במוחה העייף והחם "אל תתקרבי אל האגם הזה בראש חודש, הוא מלא בעגלשונים אכזריים שיאכלו את כל החיפושיות היקרות ללבך כל כך" "אל תתקרבי אל האגם הזה בראש חודש, הוא מלא בעגלשונים אכזריים שיאכלו את כל החיפושיות היקרות ללבך כל כך"...
אך מרוב עייפות וחום לא הצליחה להזכר הנסיכה אם היה זה ראש חודש או לא והחליטה לקחת את הסיכון וללכת לאגם.
שאם לא כן יבולע לה מצמא וחום ויובש.
אך ליתר ביטחון הוציאה הנסיכה היפה את החיפושיות האהובות עליה מכיסה והכניסה אותן לפיה, שלא יבואו העגלשונים האכזריים ויחטפו אותן מכיסה ויבלעוהם (מנגינה של מלתעות).
והנה היא מתקרבת אל האגם וקרקור העגלשונים עולה באוזניה, אך רוח קרירה המנשבת מן האגם משכה אותה להתקרב עוד ועוד, או שכך היא חשבה.
אך מה שלא ידעה הנסיכה התמה היה שקרקור העגלשונים כמו כישוף הוא, כישוף מתוק וערב לאוזן שמי ששומעו פעם אחת לא יכול להגמל ממנו וגורם הוא לכל לזנוח את כל חומותיהם ולזרוק את כל משמרם ולהתמסר לכל אשר העגלשונים רוצים.
זה לא נגמר אבל בחיי שכבר אין לי כוח יותר לכתוב
שורה תחתונה, העגלשונים הצליחו להפנט את הנסיכה ולאכול את החיפושיות שהסתירה בפיה ולגרום לה לנשק את המלך שלהם (זה אני אם תהית) והוא הפך לנסיך.
הסוף.
פעם לפני שנים רבות בארץ רחוקה מאוד, יש שיגידו אפילו ארץ שאינה בעולם שלנו,
במקום שבו העצים צומחים הפוך ושורשיהם מופנים אל על,
מעבר ליערות ואגמים, הרים ונהרות,
מעבר לכוכבים ולגלקסיות, היכן שהולכים באומץ למקומות בהם האנושות עוד לא היתה,
מעבר לעפעוף עיניים ארוך וR.E.M, היכן שהכל יכול להתגשם,
חיה לה נסיכה עם כתר. אך כיוון שהיה זה עולם הפוך בו צמחו העצים הפוכים ושורשיהם כאמור מופנים אל על,
אותה נסיכה לא חבשה את כתרה על ראשה כי אם בתוך פיה.
והיה זה כתר מרשים ומלא הוד והדר, עטור כולו יהלומים ואבנים יקרות בשלל צבעי הקשת,
כתר עדין היה ולא אותה מפלצת מגושמת שהנערות באותה מדינה רחוקה היו משתמשות בו כדי לשפר את מראן.
יום אביבי אחד יצאה הנסיכה לטייל ביער הקרוב לארמון שבו חיה, 3 השמשות עמדו במרכז הרקיע ועלי העצים ליטפו את רגליה היפות והשעירות.
אך שורשי העצים המופנים אל על לא סיפקו לנסיכה היפה את ההגנה הדרושה לה מפני השמשות הקופחות ומהר מאוד מצאה היא עצמה צמאה מאוד.
שמה היא פעמיה אל האגם הקרוב שידעה היא שמימיו הצלולים יוכלו להרוות את צמאונה ולקרר את גופה הענוג.
אך בעודה פוסעת ברכות ובזריזות שלא היתה מביישת עז הרים נזכרה היא בהזהרותיה של סבתא עליה השלום,
ומילות ההזהרה עלו ובעבעו במוחה העייף והחם "אל תתקרבי אל האגם הזה בראש חודש, הוא מלא בעגלשונים אכזריים שיאכלו את כל החיפושיות היקרות ללבך כל כך" "אל תתקרבי אל האגם הזה בראש חודש, הוא מלא בעגלשונים אכזריים שיאכלו את כל החיפושיות היקרות ללבך כל כך"...
אך מרוב עייפות וחום לא הצליחה להזכר הנסיכה אם היה זה ראש חודש או לא והחליטה לקחת את הסיכון וללכת לאגם.
שאם לא כן יבולע לה מצמא וחום ויובש.
אך ליתר ביטחון הוציאה הנסיכה היפה את החיפושיות האהובות עליה מכיסה והכניסה אותן לפיה, שלא יבואו העגלשונים האכזריים ויחטפו אותן מכיסה ויבלעוהם (מנגינה של מלתעות).
והנה היא מתקרבת אל האגם וקרקור העגלשונים עולה באוזניה, אך רוח קרירה המנשבת מן האגם משכה אותה להתקרב עוד ועוד, או שכך היא חשבה.
אך מה שלא ידעה הנסיכה התמה היה שקרקור העגלשונים כמו כישוף הוא, כישוף מתוק וערב לאוזן שמי ששומעו פעם אחת לא יכול להגמל ממנו וגורם הוא לכל לזנוח את כל חומותיהם ולזרוק את כל משמרם ולהתמסר לכל אשר העגלשונים רוצים.
זה לא נגמר אבל בחיי שכבר אין לי כוח יותר לכתוב
שורה תחתונה, העגלשונים הצליחו להפנט את הנסיכה ולאכול את החיפושיות שהסתירה בפיה ולגרום לה לנשק את המלך שלהם (זה אני אם תהית) והוא הפך לנסיך.
הסוף.
TrueColors10
New member
חמודים
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.