בא לי קצת לפרוק

Russet

New member
בא לי קצת לפרוק

אז השבת עברה לא רע אבל השאירה לי טעם מר בפה אמא עליה, תותחית על שכמותה, התקשרה אתמול אחרי שאבא שלי הבין שכנראה שהוא הצליח לעצבן אותי... ועל הדרך הסברתי לה מה מפריע לי באחותי באמת באמת שאין על אחותי, היא כלת עולם ואני מתה עליה אבל בשנה וחצי האחרונות יש לה מנהג מגונה ללכת לחבר שלה בכל שישי בערב ולחזור בשבת בערב- גם כשאני מגיעה להורים עשיתי לעצמי ניסוי- בחודשים האחרונים ממש ביקשתי ממנה ליד החבר שלה שתגיע מוקדם יותר כי חשוב לי לראות אותה לפני שאני נוסעת, אמרתי לה שאני נוסעת נגיד ב3 כשהתכוונתי לצאת ב6 הכל כדי לשבת לדבר איתה נורמלי. בשישי האחרון אירחנו חברות של האחות האמצעית למסיבת פיג'מות- הגדולה הבטיחה שתישאר עד שהן תלכנה לישון (מה שלא קרה,ניחא) אבל הבטיחה גם לא לבוא בשבת בערב בשבת ב14 התחלתי להתקשר והצקתי לה עד שענתה והסתבר לי שהיא בכלל לא חושבת על לחזור לראות אותי לפני שאסע ושחבר שלה לא בבית אלא נסע והיא שם רק עם ההורים שלו. חטפתי עליה עצבים כי היא לא איתו אלא לבד בבית שלו ואני מחכה לה (היא ידעה שקיבלתי בשורות ממש ממש לא טובות בשישי בערב וניסיתי לא להישבר כי אירחנו). בפועל ביקשה מאבא לבוא להחזיר אותה אבל לא דיברה איתי כל השעתיים שעוד הייתי בבית, סימסתי לה בשבת שתבין על מה הייתה הבאסה שלי והיא לא כ"כ הבינה- אתמול אחרי שיחה עם אמא התקשרתי אליה אבל לא התייחסנו למה שהיה בשבת אלא דיברנו על דברים במסביב, מה עושים איתה? היא מוציאה אותי מדעתי בחיי. אני מרגישה שלא נעים לה מהחבר לבקש שיחזיר אותה מוקדם יותר כי הוא לא באמת רוצה- רוצה שתישאר איתו יותר והוא קצת אגואיסט אבל מצד שני יוצא שלא נעים לה ממנו אבל אותי היא בקושי רואה.
 
מבינה בהחלט את התסכול שלך...

אבל את צריכה להבין שכמו שלך יש את החיים שלך, גם לה יש את החיים שלה וזה בעייתי- צריך למצוא את האמצע שיהיה נוח לשתיכן. אולי כדאי לעשות שיחה בקשר לאופי הקשר בינכם, אבל הדגש הוא על שיחה ולא מריבה, תנסו להגיע למצב שכל אחת מתאמצת למען השנייה. אולי לקבוע שיוצאים לאנשהו ביחד פעם בשבוע-שבועיים רק את והיא, אולי לקבוע ארוחת ערב כשאתם מגיעים ולבקש ממנה שתצטרף.
 
למעלה