בא לי קצת על בדיחות.....

gaia20

New member
בא לי קצת על בדיחות.....

אז קבלו כמה... הגננת הביטה בילדים מציירים במהלך שעת ציור בגן. >מדי פעם היא הסתובבה בין הילדים ובחנה את עבודותיהם. >כשהתקרבה לאחת הילדות שציירה במרץ, שאלה הגננת את הילדה מה היא מציירת. >הילדה ענתה "אני מציירת את אלוהים." הגננת עצרה וענתה "אבל לא יודעים כיצד >נראה אלוהים." הילדה, מבלי להסיט את מבטה מהציור אף לא לרגע, ענתה: "עוד >דקה ידעו." --------------------------------------------------------- כל הילדים הצטלמו לתמונה קבוצתית של הכיתה, והמורה ניסתה לשכנע אותם לרכוש >עותק מהתמונה. "רק תחשבו כמה נחמד יהיה להביט בתמונה כשתגדלו ולהגיד: >'הנה יפעת, עכשיו היא עורכת-דין.', או 'הנה מיכאל, עכשיו הוא רופא.'" ואז >קול קטן המשיך מאחור "והנה המורה. עכשיו היא מתה." ------------------------------------------------------------------ הילדים התיישבו לארוחת צהרים בבית ספר יסודי דתי. בראש השולחן עמדה קערה >עם תפוחים. >הרב אמר לתלמידים: "קחו רק תפוח אחד. אלוהים מסתכל." >בקצה השני של השולחן עמדה קערת עוגיות שוקולד. >אחד הילדים כתב פתק: "קחו כמה שאתם רוצים. אלוהים מסתכל על התפוחים." ----------------------------------------------------------------- ביז'ו, תביא בירה. המלצר מגיש לו כוס בירה, על תחתית עץ. הגרוזיני גומר את הבירה, משאיר 15 שקל, והולך. המלצר ניגש לאסוף את הכוס, ומגלה שהגרוזיני לקח את התחתית. למחרת בערב, שוב מגיע הגרוזיני ו...ביז'ו, תביא בירה. הגרוזיני גומר את הבירה, משאיר 15 שקל, והולך. המלצר ניגש לאסוף את הכוס, ושוב מגלה שהגרוזיני לקח את התחתית. למחרת בערב, שוב מגיע הגרוזיני ו...ביז'ו, תביא בירה. הפעם המלצר מגיש לו כוס בירה, ללא תחתית עץ. הגרוזיני מסתכל על הכוס, תופס את המלצר בזרועו, ושואל: ביז'ו...מה קרה אין ביסקוויט ??? ----------------------------------------------------------------- > איש אחד הולך ברחוב ורואה חנות חדשה. > חושב לעצמו מעניין מה יש בפנים, מיד כשהוא נכנס לחנות פוגש אותו בפתח מוכר > ואומר: > "שלום, תודה שבאת אלינו, מה תרצה לקנות"? > הקונה אומר: "אני צריך כפפות". > המוכר: "מצביע ואומר לו תלך בבקשה למחלקה שם". > הקונה מגיע ואומר: "שלום, אני צריך בבקשה כפפות". > המוכר: "כפפות לקיץ או לחורף"? > הקונה: "לחורף". > המוכר: "זה במחלקה ממול". > הקונה הולך למחלקה ואומר : "שלום, אני צריך כפפות". > המוכר: "כפפות עור או שלא"? > הקונה: "עור". > המוכר: "אז אתה צריך ללכת למחלקה ההיא". > הקונה לא מבין אבל עובר למחלקה הבאה. > "שלום אני צריך כפפות חורף מעור" > המוכר: "עם צמר אמיתי או סינטטי"? > הקונה: "עם צמר אמיתי, בודאי". > המוכר: "אתה צריך ללכת למחלקה שממול". > הקונה מתעצבן אבל הולך בשקט. במחלקה הבאה אומר בקול רם: "אני צריך כפפות חורף > מעור עם צמר אמיתי". > המוכר: "אתה רוצה כפפות עם גומי או סוגר"? > הקונה: "עם סוגר". > המוכר: "בסדר, תמתח בקשה את ידיך ותפרוש את האצבעות". > הקונה: "בבקשה (מותח את ידי! ו ! קדימה ופורש את אצבעותיו. > המוכר מצביע ואומר: "אתה צריך למחלקה ההיא". > הקונה: "מה אתם מסתלבטים עלי? תנו לי כפפות ואני הולך מפה". > המוכר: "אל תלחץ, אנחנו רק רוצים לתת לך בדיוק מה שאתה מחפש כך שתצא מרוצה > מקנייתך. את הכפפות אתה צריך בשביל המעיל הזה שאתה לובש"? הקונה בעצבים: "כן > !" וממשיך ללכת למחלקה הבאה. הוא מגיע למחלקה וצועק על המוכר: "אני רוצה > כפפות חורף מעור, עם צמר אמיתי וסוגר, לידיים שלי, ולמעיל שאני לובש!!!". > המוכר: "אתה רוצה סוגר כפתור, או רוכסן"? > הקונה (בגבול ההיסטריה): "כפתור". > המוכר: "תפנה למוכר ההוא". > באותו הרגע נפתחות הדלתות ולחנות נכנס גבר שמחזיק בידיים אסלה שנתלשה מהריצפה > כשבצדדיה עדיין יש חתיכות מרצפות מהריצפה, ניגש למוכר ואומר לו: "זאת האסלה > שיש לי, זה סוג המירצפות שיש לי באמבטיה, את התחת שלי הראיתי לכם כבר אתמול, > ! תנו לי סוף סוף נייר טואלט ------------------------------------------------------------------- פעם היה ילד בן 12 שהלך לאורך המדרכה וגרר מאחריו צפרדע "מגוהצת" <שנדרסה> מחוברת לחוט. הוא הגיע אל פתח הדלת של בית ששמו נודע לשמצה והקיש על הדלת. כאשר פתחה המאדאם היא ראתה את הילד הקטן ושאלה מה הוא רוצה. הוא ענה, "אני רוצה לשכב עם אחת מהנשים שבפנים. יש לי כסף ואני לא עוזב עד שתסכימי.". המאדאם חשבה לעצמה, "למה לא", ואמרה לו להיכנס. לאחר שנכנס, היא אמרה לו לבחור באחת מהבנות כראות עיניו. הוא שאלה אותה, "האם למישהי מהן יש מחלה כלשהי?", מובן מאליו שהמאדאם אמרה שלא. הוא אמר, "שמעתי שכל הגברים אומרים שהם נאלצו לקבל זריקה אחרי שעשו אהבה עם לוסי. זו הבחורה שאני רוצה.". מאחר והילד היו כה עקשן והיה לו כסף לשלם עבור השירות, המאדאם אמרו לו ללכת לחדר הראשון מימין. הוא פנה במורד המסדרון בעודו גורר את הצפרדע המעוכה מאחוריו. ‏עשר דקות לאחר מכן הוא חזר, עדיין גורר את הצפרדע, שילם למאדאם ויצא החוצה. ‏המאדאם עצרה אותו ושאלה, "למה בחרת בבחורה היחידה בכל המקום שיש לה מחלה, במקום באחת מהאחרות?", ‏הוא ענה, "ובכן, אם את חייבת לדעת, הלילה כשאחזור הביתה, ההורים ילכו למסעדה כדי לאכול וישאירו אותי בבית עם השמרטפית. ‏אחרי שהם יעזבו, השמרטפית תשכב איתי מפני שהיא אוהבת ילדים קטנים וחמודים. כך היא תידבק במחלה בה אני נדבקתי זה עתה. ‏כאשר אמא ואבא יחזרו, אבא יקח את השמרטפית הביתה. ‏בדרך הוא הוא ידפוק אותה ויקבל את המחלה. אחר-כך אבא יחזור הוא ואמא ילכו למיטה וישכבו ואמא תידבק במחלה. ‏בבוקר כשאבא ילך לעבודה, החלבן יביא את החלב ויעשה קוויקי עם אמא וידבק במחלה, והוא הבן-זונה שדרס לי את הצפרדע!".
 

gaia20

New member
ואחרון....../images/Emo8.gif

בעולם התחרותי של היום, כל מי שמחפש משרה חדשה חייב להציג רזומה מרשים במיוחד. קורות חיים עשירים ומעוררי סקרנות יכולים להשיג לך את המשרה הנחפצת. אבל מה לעשות שרובנו בטלנים, וחוץ מלשכב בבית וללחוץ על השלט לא עשינו הרבה בשנים האחרונות. מאחר שברזומה אסור לשקר, מצבנו על הפנים. אבל אל ייאוש! מדריך זה יראה לך מיד איך כל פעולה, ולו השטותית ביותר, עשויה להיות שורה מרשימה ברזומה שלך. בחיים: הייתי שליח על וספה בפיצה. ברזומה: שימשתי ראש מחלקת היסעים במפעל מזון מרכזי בגוש דן. בחיים: הייתי מובטל. ברזומה: הי! יתי ממונה על בדיקת השירות ללקוח באגף התעסוקה. בחיים: הייתי שיכור חסר תקנה. ברזומה: ערכתי מחקר על ההשפעות ההרסניות של חומרים אלכוהוליים על הכבד. בחיים: הלכתי כל בוקר לים. ברזומה: שימשתי שגריר ישראל בחוף הילטון. בחיים: ישבתי בבית כלא בעוון נהיגה במהירות מופרזת בשיכרות. ברזומה: הייתי שותף במאמץ המשטרתי במאבק בתאונות הדרכים. בחיים ניסיתי לעבור שוב ושוב את בחינת הבגרות בלשון. ברזומה: הייתי בין מגבשי ומגישי הדוח לצמצום בחינות הבגרות לשר החינוך. בחיים: הייתי זונה בתשלום. ברזומה: פיקחתי אישית על אגף ההכנסות של כמה מהגופים הבולטים במשק. בחיים: הייתה לי נזלת נוראית ולא הפסקתי להשתעל. ברזומה: הייתי בין האחראים לקידום ולעידוד צריכת נייר הטואלט בארץ. בחיים: תפסו אותי משתין לתוך הכינרת. ברזומה: פעלתי להעלאת מפלס הכינרת בשנים מעוטות משקעים. בחיים: הפסדתי את כל הוני במשחקי קלפים ומזלות. ברזומה: הייתי מעורב בלגליזציה של שוק ההימורים בארץ. בחיים: עשיתי ניתוח להגדלת חזה שנכשל. ברזומה: פעלתי רבות להרחבת הה! תעניינות בפעילות הנשים בארץ. בחיים: ניסיתי להתאבד ללא הצלחה. ברזומה: סייעתי בהורדת שיעור המתאבדים בקרב בני נוער לא מועסקים. בחיים: קניתי חוברות כחולות ועשיתי ביד כמו מטורף. ברזומה: עסקתי אינטנסיבית בחקר ההפריה המלאכותית. בחיים: חייתי על חשבון אמא ואבא, עד שהם נפטרו והורישו את כל הונם לכלב. ברזומה: סעדתי זוג קשישים שהקדישו את חייהם לטיפול בחיית הבית. בחיים: הייתי מוליכה כלבים של אנשים אחרים לעשות קקי בגינה. ברזומה: הייתי ממקימי ומפקחי המערכת להגברת הדישון של הגינות והמדרכות הציבוריות בתל אביב. בחיים: הייתי באוברדרפט. ברזומה: הייתי בין מגבשי בתכנית לפעילות כלכלית בתנאי משק קשים. בחיים: גנבתי תיקים מזקנות ברחוב אלנבי. ברזומה: סייעתי רבות בתחום של תקיפת קשישים בתל אביב. בחיים: בהיתי בשעון בחוסר מעש. ברזומה: הייתי מבין המפקחים על המעבר התקין משעון קיץ לשעון חורף. בחיים: סתם שכבתי על הגב וראיתי איך הימים עוברים להם לאט לאט. ברזומה: עסקתי בהיערכות לקראת המילניום
 

champ

New member
../images/Emo6.gif ידעתי שזה מוכר לי מאיפושהו..

קבלי עוד אחת-פרט היסטורי חשוב: רובנו כותבים את הספרה 7 עם קו חוצה באמצעיתה, כיום הדבר כמעט ולא קיים בגלל ריבוי השימוש במחשבים ובדפוס, אך המקור למסורת זו הוא בן אלפי שנים, ובעל רקע היסטורי חשוב בתולדות עם ישראל. להלן סיפור הספרה 7: כשירד משה בפעם השניה מהר סיני ובידו הלוחות עם עשרת הדברות, עמד בפני העם וקרא אותן בקול, בהגיע לדיבר השביעי קרא: "לא תחמוד אשת רעך" מיד קם קול צעקה גדולה בעם: "תמחוק את זה, לא רוצים, תמחוק את 7, תמחוק את 7".
 

קאריני21

New member
אההה..... ../images/Emo6.gif

מתחשקתה לשים משהו מצחיק .... 'סדר ... גם קאריני מתחשקתה לשים מצחיקים....'סדר? 'סדר!!
 
למעלה