בבוגוטה קיימת מערכת אוטובוסים מהירה מהמשוכללות בעולם. מהי חוויית הנסיעה בה — ומה ישראל יכולה ללמוד ממנה?

מצרף קישור לכתבה חינמית באותו נושא מה NEW YORK TIMES
How Bogotá Tried to Lead the Way for Better Bus Systems - The New York Times

אני פחות אוהב כתבות שמנסות להסיק מסקנות על סמך מקרים שונים שקשה מאוד להשוות ביניהם

המערכת בבוגוטה נבנתה על מנת לתת קישור מהיר בין פרברי העוני שקמו בצורה לא מתוכננת בסמוך לעיר כתוצאה ממלחת האזרחים הארוכה בקולומביה, פתרון האוטובוסים המהירים נבחר כי פשוט לא היה תקציב למערכת מטרו או רכבת פרברית.
ההשוואה של הצלחת המודל היא ביחס למה שהיה קודם שזאת מערכת של מיניבוסים שהופעלו על ידי אוסף של חברות שונות בדומה למוניות שירות.
עוד מצוין בכתבה איך המערכת הפכה עם הזמן לצפופה, סובלת מפשיעה והטרדות של נוסעות ותחזוקה לקויה.

יהיה מעניין אם מישהו שיש לו מנויי ל THE MARKER ירשום כאן מה התובנות שהכתב יצא איתן.
 
כתבה לא אופטימית במיוחד...

הקשר בין הכותרת למסופר בכתבה קלוש... ציפיתי לשמוע על אטרקציה אמתית, משהו כמו סיפורי קורטיבה... וקראתי על מערכת כושלת, מקרטעת ולא אמינה של עולם שני (ומטה...).
 
הכתבה בעיקר מלמדת שאין פתרונות קסם, עך אף הרצון של אנשי מקצוע ופוליטיקאים כאחד לשווק פתרונות ככאלה.

לתחבורה ציבורית המון כלים שצריכים לעבוד ביחד, וצריך להתאים את הכלי הן לאופי הציר והן לקיבולת הנדרשת ממנו. וגם צריך להשקיע בתחזוקה וחידוש כל הזמן, אחרת המערכת מידרדרת.

BRT זה כלי נהדר, ובהחלט מתאים למקומות עם גודש בזכות רכיב התשתית המועדפת שלו ולצירים עם קיבולת גבוהה ממה שהאוטובוס הממוצע יכול לשאת. אבל מה לעשות שיש צירים שזה פשוט לא מספיק, ואז חייבים לעבור לכלים עם קיבולת גבוהה יותר, רק"ל ומטרו. העניין הוא שזה אמור לבוא כהתפתחות טבעית ולא לחאר משבר אמון וכאן הפספוס העיקרי. (לא רק בבוגוטה...).
 
למעלה