יופי ששאלת...
כי לדעתי זה הולך להיות אחד הדיונים היותר מעניינים. אני מצטרפת לדעתו של כוכב ה שחר, שמדובר בסיפור אלגורי, ואוסיף, שלדעתי הסיפור מבטא את התפתחות התודעה. לא מנקודת ראות אתיאיסטית (שהרי האתיאיזם שולל את קיום האלוהים) אלא מנקודת ראות דתית אוניברסלית דווקא. האלוהים - היא והוא, למען הנוחות אכתוב בלשון זכר המקובלת - לא ברא רובוטים והוא אינו זקוק לעדר מתרפסים שיעשו רק את רצונו. אלוהים ברא את המין האנושי בצלמו, עם ניצוץ אלוהי ובחירה חופשית, על מנת שיתפתחו תוך טעיה ולמידה, ילמדו, ויארחו לו לחברה. יאפשרו לאלוהים עצמו להתפתח ולהשתנות. אלוהים ברא גם את הנחש (רוח הספק) וגם את עץ הדעת טוב ורע (החשיבה הבינארית שיוצרת שני מסלולי קיום מקבילים, ואשר מרחיקה את האדם מ"היותו"). המודל הקודם (מסומל על ידי אדם וחווה) חי בגן עדן, משום שהיה מאושר בקיומו החייתי ושום מחשבות מורכבות לא העיבו על אושרו. למודל האנושי הנוכחי, שכבר אכל מעץ הדעת, יש אפשרות "לדעת" המתנגשת באפשרותו "להיות". זהו מודל בינארי, אשר יצר את המחשב בצלמו ובדמותו. יש זרם אין זרם. פלוס מינוס. המודל הזה מסוגל לחשוב רק במונחים של "כן" ו"לא", "צודק" ו"מוטעה", "גן עדן" ו"גיהנום" "אמת" ו"שקר", "אור" ו-"חושך" וכן הלאה. חשיבה של שתי אונות המוח - הימנית והשמאלית, שלכל אחת מהן תפיסה משלה. אני מניחה שיתווסף לתודעה הקולקטיבית מימד שלישי, ניטראלי, אשר יוכל לפשר בין התפיסות הבינאריות הסותרות לכאורה ויאפשר לראות את ההקשר, כלומר את התמונה הרחבה, הרב-ממדית. בהקשר מסויים דבר יהיה נכון, ובהקשר אחר יהיה מוטעה. תלוי באיזה רמה ובאיזה סולם. כבר כיום אנשים רבים מסוגלים להכיל את הרעיון ששתי גישות יכולות להיות "נכונות", כל אחת בהקשרה ובמקביל. התודעה המתהווה החדשה תאפשר לאדם להתחבר מחדש להקשר שלו, אבל ברמה מודעת, בניגוד לרמה החייתית. כלומר, אם לא נתפוצץ כולנו עוד קודם בגלל מערכת הסתירות הלא מפושרות שהמין האנושי מייצר כיום ללא הרף לקראת סוף קיומו של המודל הנוכחי. אבל אני מניחה שאלוהים לא שם את כל הביצים בסל אחד, ויש עוד כמה פלנטות, שמשות וכוכבים ביקום, ועליהן חיים אינטליגנטיים בדרגות שונות של התפתחות, חוץ מהפלנטה הקטנה שלנו. לדעתי מחזורים כאלה של התפתחות היו קיימים כאן מזה עידנים. הפלנטה היא מין רחם שתומך בהתפתחות מחזורית זו עד שהיא כשרה להשתחרר מכאן לחיי נצח ביקום.
