אורניתי המדהימה
New member
בבקשה אני צריכה עזרה דחוף!
אנשים שואלים את עצמם מה זה נפגע חרדה, אההה רק 24 פצועי חרדה תודה לאל... אנשים רק לא מבינים איך לנפגע חרדה משתנים החיים בקיצוניות, אמא שלי ביום הראשון של המלחמה לקתה בחרדה באותו זמן גם אני חשבתי.. שטויות , קיבלה חמצן ממד"ה עכשיו היא בסדר... ממשיכה לתפקד רגיל טוב אז היא קצת נלחצת שהיא שומעת אזקה כמו כולנו , אז היא לא ישנה טוב בלילה גם אנחנו .... ביום שישי האחרון היא החליטה לשבור שיגרה ולצאת מהבית ממש "שבירת שיגרה"... הלכה לעשות קניות בדרך היא דמיינה רעש של אזקה מעדה ממדרגות ושברה את הרגל, טוב אז טפו טפו יש גבס אבל היא בסדר ברוך ה'. השבת עברה נחמד הוחרז על הפסקת אש תודה לאל הכל נגמר אבל מי ידע שרק עכשיו זה מתחיל אתמול כשחזרתי מהעבודה עוד אכלנו צהריים יחד... הכל היה בסדר צחקנו דיברנו נרדמתי קצת לשנ"צ מתבקש כשהתעוררתי כלום כבר לא היה אותו דבר היא התחילה לבכות בלי סוף פתאום התחילה למשוך לעצמה בשערות ולצעוק שהיא אפס.... ניסתה למצוא מפלט מהעובדה שקשה לה ללכת בגלל הגבס שהיא כבר לא מתפקדת כמו תמיד פתאום היא צורחת שהיא לא מועילה... אמא שלי , היא האישה המדהימה הזו קוראת לעצמה אפס האישה שכל הביטחון שזורם לי בורידם שייך לה ובזכותה היא אפס???? לא!!!!!!!!!!! ואז הנורא מכל קרה היא פשוט התמוטטה ועיבדה את ההקרה בשניות הראשונות חשבתי שהיא עברה התקף לב מיהרתי להזיק אמבולנס ובו זמנית ניסיתי להעיר אותו מהחלום בלהות הזה ובעצם גם להעיר את עצמי... אבל השניות עברו וכך גם הדקות והיא לא הגיבה לי ... הגיע כבר טיפול נמרץ התחילו לעשות בדיקות והיא עוד לא בהקרה בדרך לבית חולים היא פתחה את העניים לא דיברה רק באתה .... הגענו לבית חולים חדר מיון צפוף אנשים מכל עבר הכל נראה כמו חדר מלחמה מסביב עדיין המיון נמצא בתוך מקלט מסביב שלטים למרחב המוגן המון אנשים המון מיתות עוד היו צוותי צילום באוויר ואני שואלת את עצמי בליבי זה אמיתי או שזה סיוט אני מנסה בכל הכוח להתעורר וזה לא מצליח לי! כבר הבנתי שאין לאן ואמא שלי כנראה באמת כאן היא עם עניים פתוחות אבל לא מדברת ודמעות יורדות מענייה לבד... אמא שלי באפיסת כוחות מלאה אמא שלי היקרה מכולם חסרת אונים פשוט בואה .... אז עשו את כל הבדיקות הדרושות ושללו חס ושלום אירוע מוחי.... אבל אמא שלי אומנם פיזית בסר אך הרופא אומר: "היא עברה טראומה הנפש שלה כרגע במצב קשה יהיה טוב" אמא שלי מה??? כמה זמן?? מתי יהיה טוב???? היא לא מדברת היא לא מצליחה להוציא מילה מהפה היא כל הזמן רושמת לנו בדף "אזקה" למה מה עובר על האישה החזקה הזו??? ארי זה נגמר וכבר מיום שבת לא שמענו אזקה אז למה דווקה עכשיו ??? וכלום אין תשובות רק "יהיה בסדר" היום קיבלנו מכתב שחרור הרופא אמר : "כן היא אומנם עוד לא חזרה לדבר אבל זה יקרה לאט לאט הכי חשוב שפיזית היא בסדר.... פיזית... אבל מה עם הנשמה הקלועה שבתוך גופה??? מה עם העניים החסרות אונים מה עם זה שאמא שלי לא מצליחה לקרוא לי אפילו בשם איפה כל זה נכנס לתמונה ... אז אנחנו כבר ערב שלם בבית והיא מנסה באמת מנסה אבל לא מצליחה מחר יגיע פסיכולוג לבחון את המצב שלה ... ואמא שלי הדמות הכי נערצת בעניי הכוח שלי חיי ושל ששת אחיי ושל תרי עשר האחיינים שלי כולנו פרות של האישה המדהימה הזו .. כולנו נשארים עם דמעות בענייים מנסים להצחיק ללטף להרגיע ולא יודעים מה רץ בתוך המחשבות שלה ולמה זה קורה לנו דווקה עכשיו. אז כשאתם שומעים על נפגעי חרדה מסתבר שזה לא כזה פשוט כי הכל השתנה ביום אחד .... אזקה אחת בום אחד ואז מיון אחד.... עם מישהו יכול לתת לי דרך רק לעזור לה טיפה אבל ולו טיפה אני אודה לו מאוד לפכות עד שאני ישמע את צליל קולה שברגעים אלו נשמע בזכרוני כמו הצליל היפה ביותר ששמעתי מיימי....
אנשים שואלים את עצמם מה זה נפגע חרדה, אההה רק 24 פצועי חרדה תודה לאל... אנשים רק לא מבינים איך לנפגע חרדה משתנים החיים בקיצוניות, אמא שלי ביום הראשון של המלחמה לקתה בחרדה באותו זמן גם אני חשבתי.. שטויות , קיבלה חמצן ממד"ה עכשיו היא בסדר... ממשיכה לתפקד רגיל טוב אז היא קצת נלחצת שהיא שומעת אזקה כמו כולנו , אז היא לא ישנה טוב בלילה גם אנחנו .... ביום שישי האחרון היא החליטה לשבור שיגרה ולצאת מהבית ממש "שבירת שיגרה"... הלכה לעשות קניות בדרך היא דמיינה רעש של אזקה מעדה ממדרגות ושברה את הרגל, טוב אז טפו טפו יש גבס אבל היא בסדר ברוך ה'. השבת עברה נחמד הוחרז על הפסקת אש תודה לאל הכל נגמר אבל מי ידע שרק עכשיו זה מתחיל אתמול כשחזרתי מהעבודה עוד אכלנו צהריים יחד... הכל היה בסדר צחקנו דיברנו נרדמתי קצת לשנ"צ מתבקש כשהתעוררתי כלום כבר לא היה אותו דבר היא התחילה לבכות בלי סוף פתאום התחילה למשוך לעצמה בשערות ולצעוק שהיא אפס.... ניסתה למצוא מפלט מהעובדה שקשה לה ללכת בגלל הגבס שהיא כבר לא מתפקדת כמו תמיד פתאום היא צורחת שהיא לא מועילה... אמא שלי , היא האישה המדהימה הזו קוראת לעצמה אפס האישה שכל הביטחון שזורם לי בורידם שייך לה ובזכותה היא אפס???? לא!!!!!!!!!!! ואז הנורא מכל קרה היא פשוט התמוטטה ועיבדה את ההקרה בשניות הראשונות חשבתי שהיא עברה התקף לב מיהרתי להזיק אמבולנס ובו זמנית ניסיתי להעיר אותו מהחלום בלהות הזה ובעצם גם להעיר את עצמי... אבל השניות עברו וכך גם הדקות והיא לא הגיבה לי ... הגיע כבר טיפול נמרץ התחילו לעשות בדיקות והיא עוד לא בהקרה בדרך לבית חולים היא פתחה את העניים לא דיברה רק באתה .... הגענו לבית חולים חדר מיון צפוף אנשים מכל עבר הכל נראה כמו חדר מלחמה מסביב עדיין המיון נמצא בתוך מקלט מסביב שלטים למרחב המוגן המון אנשים המון מיתות עוד היו צוותי צילום באוויר ואני שואלת את עצמי בליבי זה אמיתי או שזה סיוט אני מנסה בכל הכוח להתעורר וזה לא מצליח לי! כבר הבנתי שאין לאן ואמא שלי כנראה באמת כאן היא עם עניים פתוחות אבל לא מדברת ודמעות יורדות מענייה לבד... אמא שלי באפיסת כוחות מלאה אמא שלי היקרה מכולם חסרת אונים פשוט בואה .... אז עשו את כל הבדיקות הדרושות ושללו חס ושלום אירוע מוחי.... אבל אמא שלי אומנם פיזית בסר אך הרופא אומר: "היא עברה טראומה הנפש שלה כרגע במצב קשה יהיה טוב" אמא שלי מה??? כמה זמן?? מתי יהיה טוב???? היא לא מדברת היא לא מצליחה להוציא מילה מהפה היא כל הזמן רושמת לנו בדף "אזקה" למה מה עובר על האישה החזקה הזו??? ארי זה נגמר וכבר מיום שבת לא שמענו אזקה אז למה דווקה עכשיו ??? וכלום אין תשובות רק "יהיה בסדר" היום קיבלנו מכתב שחרור הרופא אמר : "כן היא אומנם עוד לא חזרה לדבר אבל זה יקרה לאט לאט הכי חשוב שפיזית היא בסדר.... פיזית... אבל מה עם הנשמה הקלועה שבתוך גופה??? מה עם העניים החסרות אונים מה עם זה שאמא שלי לא מצליחה לקרוא לי אפילו בשם איפה כל זה נכנס לתמונה ... אז אנחנו כבר ערב שלם בבית והיא מנסה באמת מנסה אבל לא מצליחה מחר יגיע פסיכולוג לבחון את המצב שלה ... ואמא שלי הדמות הכי נערצת בעניי הכוח שלי חיי ושל ששת אחיי ושל תרי עשר האחיינים שלי כולנו פרות של האישה המדהימה הזו .. כולנו נשארים עם דמעות בענייים מנסים להצחיק ללטף להרגיע ולא יודעים מה רץ בתוך המחשבות שלה ולמה זה קורה לנו דווקה עכשיו. אז כשאתם שומעים על נפגעי חרדה מסתבר שזה לא כזה פשוט כי הכל השתנה ביום אחד .... אזקה אחת בום אחד ואז מיון אחד.... עם מישהו יכול לתת לי דרך רק לעזור לה טיפה אבל ולו טיפה אני אודה לו מאוד לפכות עד שאני ישמע את צליל קולה שברגעים אלו נשמע בזכרוני כמו הצליל היפה ביותר ששמעתי מיימי....
