זה לא מספיק מורחב אבל אולי זה יעזור
הנה מה שמצאתי ככה מהר.. בתקופת העלייה השלישית היו לציונות ולישוב בארץ כמה הישגים: 1) נוצרו הארגוניים המדיניים של התנועה הציונית, לקראת הקמת המדינה: הסתדרות הציונית, המוסדות הלאומים של הישוב, ו"ההגנה" כגוף צבאי, ה"הסתדרות" כזרוע מבצעת של הפעילות הכלכלית-חברתית-תרבותית. 2) נוצרו הכלים ההתיישבותיים שילוו את התנועה הציונית בעתיד (מושבים, קבוצות, וקיבוצים). 3) מתוך פעילות זו עלתה מנהיגות ציונית צעירה כמו דוד בן גוריון ברל כצנלסון, יצחק בן צבי ואחרים. הישגי העלייה הרביעית ואופייה הייתה זו העלייה ההמונית הראשונה בתולדות העם היהודי במסגרתה עלו 70,000. מרבית העולים היו בני המעמד הבינוני (פועלים או בעלי הון של לפחות 500 ליש"ט), חלקם הביאו הון גדול שהושקע בכלכלה הארץ ישראלית. עיקר ההתפתחויות היו בערים, בעיקר בת"א (שהגיעה לשיא פריחתה) וחיפה. הצמיחה הכלכלית באה לידי ביטוי בענף הבניה, התעשייה (בית חרושת "לוז'יה" – מפעל לטכסטיל, "שמן", נשר – מפעל למלט, "פרומין" לדברי מאפה ועוד). הוקמו מפעלי תשתית חשובים: מפעל האשלג בסדום, חברת "מקורות" ותחנת הכוח בנהריים. בחקלאות – מקצת העולים פנו להתיישבות חקלאית, מושבות חדשות הוקמו ע"י יחידים וחברות שרכשו אדמות מכספם הפרטי. רוב המושבות החדשות הוקמו בשרון, הרצליה, רמתיים, מגדיאל ורעננה ועוד. אנשי העלייה הרביעית פיתחו את ענף ההדרים, שלפרותיו היה ביקוש באירופה. בראשית ימי העלייה הרביעית היו בישוב 11 אלף דונם הדרים, לקראת סיומה בשנת 1929, היו בידי היהודים בארץ 46 אלף דונם.