rt10המקורי
New member
בבקשה עזרה
אני כותב את המכתב הזה בכמה פורומים בכדי לקבל כמה חוות דעת ,ולפני שאני מחליט מה לעשות עם עצמי. אני מיואש באופן שאתם לא מתארים לעצמכם. יכול מאוד להיות שהסיבה הזו תיראה לחלקכם טיפשית,אבל בשבילי היא כ"כ כואבת ופוגעת,שאני חושב כבר על לסיים את החיים שלי..כי קשה לי לסבול לבד ובשקט. אני לא אעשה את זה ארוך מידי,כי אני לא רוצה שתשתעממו,אבל הבעיה שלי היא קריטית. אני בן 29 ,יש לי עבודה שאני פחות או יותר אוהב (אבל בימינו עובדים בשביל כל אגורה.לא מתפנקים),סביבת העבודה שלי היא די מוגבלת. אני כבר מזמן לא גר עם ההורים (כבר שנה שלישית),אני נראה ממוצע לחלוטין..לא מכוער זה בטוח,אני ניחן להגדרה של "חמודי מאוד מאוד מאוד",ויש כאלה שאומרים שאם הייתי גבוה מספיק..הייתי בטוח דוגמן. הבעיה היא שאני נראה הרבה הרבה יותר צעיר מכפי גילי. ואין לכם מושג כמה זה גורם לי לתיסכולים.ומוריד לי את הביטחון. אני כבר שנה שלמה בקושי יוצא למקומות בילוי כי תמיד חושבים שאני איזה נער בן 18-20. זה מייאש אותי ומתסכל אותי. כמה זה משפיל שרק אני מכל הבאים למסיבה אמור להוציא תעודת זהות ולהראות שאני כמעט מתקרב לגיל 30!!!!!!!!!! אני מכיר עוד הרבה אנשים נמוכים כמוני (1.67),אבל לפחות הפנים שלהם מסגירות אותם.אז אני לא הייתי אומר שהבעיה היא רק בגובה שלי.שאגב,גורם לי גם לשנוא את עצמי. לצערי,אני לא מקריח עדיין,השיער שלי רק צומח וצומח כל הזמן כמו איזה ילד בן 16 ..אני שומר על הגוף שלי מאוד,ובנוסף לכל זה יש לי בייביפייס. אני מיואש ומתוסכל מהעובדה הזו. ביום שלישי האחרון הייתי במסיבה (אחרי המון זמן) וגם התביישתי בכניסה,וכל הדרך אני חושב האם יהיה מישהו שיפסיק לבקש ממני תעודת זהות..
יש הבדל בין להיראות צעיר בן 24 לבין להיראות עדיין כמו נער בן 18 ..שאתה כבר נושק ל 30. עם בחורות זה הדבר שהכי מתסכל אותי. בחורות במועדונים לא מייחסות אליי כל חשיבות. גם כשאני בא ומתחיל איתן (עם המבוגרות שביניהן) הן מודות שאני חתיך מאוד מאוד,אבל הן בחיים לא היו חושבות שאני עוד מעט בן 30.ופה זה נגמר. ועם בנות 18..שבשקט מבחינת המראה יכולתי להתאים להן,הרבה אומרות שאני עושה להן את זה,אבל ...ראבק..אתה בן 30 עוד מעט...איך אני יכולה לצאת עם מישהו בן 30?? אני נמצא במבוי סתום. אני כבר הפסקתי להתעניין בזוגיות.שיכנעתי את עצמי שאני אצטרך לחיות כל החיים שלי בלי זוגיות מה שמוריד לי עוד יותר את הביטחון.ומכניס אותי לדיכאונות,שאגב אף אחד לא יודע עליהם.אני נראה הבנאדם הכי מאושר בעולם,הכי צוחק בעולם,הכי עם עודף ביטחון.אוףף..כמה ביטחון יש לי,כלפי חוץ. לא היתה לי מעולם חברה כי אתם בטח יכולים להבין שבגיל 17 מתי שכולם מתחילים לצאת וכו'..אני הייתי נראה כמו בן 13. ושהייתי חייל הייתי נראה כמו בן 15 וזה לא בדיוק הפנטזיה האולטימטיבית של חיילת בצה"ל. אני לא חנון,ואני לא נראה חנון. בוא נאמר (וסליחה על הצניעות) שבמסיבות של תיכוניסטים היה לי היום הרבה הרבה הרבה יותר קל מאשר לפני 11 שנה),אבל אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. והיום בגיל 29 אני לא יכול לצאת למקומות בהם ישנם חיילים,כי חברים שלי מעדיפים תמיד לצאת למקומות בהם הכניסה היא 25+ וברור לי שבמקומות כאלה אני נטע זר.ממש כך.אני לא מראה את זה,אני מנסה להשתלב כמה שיותר,אבל זה פשוט לא זה.אני נראה לא שייך!אני כ"כ לא בן 29,אלוהים. אני בוגר,יש לי עבודה,מבחינת רגשית אין לי בעיה להרגיש בן 29,אני לא ילדותי או משהו כזה--אבל המראה שלי דופק הכל.
בקיצור,אני מתהלך בתחושה עמוקה של ייאוש. אני יודע שהתאבדות זה לא צעד נכון,אבל יש סף מסויים,שגם בחור נורמאלי,לא יכול יותר---ואלוהים,אני כ"כ קרוב לזה. אני אשמח לקרוא כמה תגובות,מאוד אמיתיות ולא מתחנפות למצב העגום והכ"כ מייאש שלי. ובבקשה מאוד מאוד מאוד: אל תכתבו לי שהרבה היו מתים להתחלף איתך ,כי בגיל 40 אתה תיראה כמו בן 25!. בגיל 40 אני רוצה להיות כבר עם משפחה,עם ילדים,לא לצאת למסיבות ולצוד בחורות.זה פתאטי בעיניי. ותחשבו על השילוב הקטלני שלי--גם 1.67 וגם נראה כמו בן 18. זה לא כמו דודי בלסר שגם נראה ילד (יש לו בייביפייס) אבל הוא לפחות גבוה-וידוע שהוא הפנטזיה של רוב (לא אמרתי כל) ,הבחורות בארץ. אל תדאגו--ממש לא הייתי רוצה להיות דודי בלסר. יש לי פנים לא פחות יפות ממנו. אני יודע שלבד אני לא יכול להתגבר על המצוקה הנוראה שלי-ואני מפחד לעשות שטויות. תודה,המיואש.
אני כותב את המכתב הזה בכמה פורומים בכדי לקבל כמה חוות דעת ,ולפני שאני מחליט מה לעשות עם עצמי. אני מיואש באופן שאתם לא מתארים לעצמכם. יכול מאוד להיות שהסיבה הזו תיראה לחלקכם טיפשית,אבל בשבילי היא כ"כ כואבת ופוגעת,שאני חושב כבר על לסיים את החיים שלי..כי קשה לי לסבול לבד ובשקט. אני לא אעשה את זה ארוך מידי,כי אני לא רוצה שתשתעממו,אבל הבעיה שלי היא קריטית. אני בן 29 ,יש לי עבודה שאני פחות או יותר אוהב (אבל בימינו עובדים בשביל כל אגורה.לא מתפנקים),סביבת העבודה שלי היא די מוגבלת. אני כבר מזמן לא גר עם ההורים (כבר שנה שלישית),אני נראה ממוצע לחלוטין..לא מכוער זה בטוח,אני ניחן להגדרה של "חמודי מאוד מאוד מאוד",ויש כאלה שאומרים שאם הייתי גבוה מספיק..הייתי בטוח דוגמן. הבעיה היא שאני נראה הרבה הרבה יותר צעיר מכפי גילי. ואין לכם מושג כמה זה גורם לי לתיסכולים.ומוריד לי את הביטחון. אני כבר שנה שלמה בקושי יוצא למקומות בילוי כי תמיד חושבים שאני איזה נער בן 18-20. זה מייאש אותי ומתסכל אותי. כמה זה משפיל שרק אני מכל הבאים למסיבה אמור להוציא תעודת זהות ולהראות שאני כמעט מתקרב לגיל 30!!!!!!!!!! אני מכיר עוד הרבה אנשים נמוכים כמוני (1.67),אבל לפחות הפנים שלהם מסגירות אותם.אז אני לא הייתי אומר שהבעיה היא רק בגובה שלי.שאגב,גורם לי גם לשנוא את עצמי. לצערי,אני לא מקריח עדיין,השיער שלי רק צומח וצומח כל הזמן כמו איזה ילד בן 16 ..אני שומר על הגוף שלי מאוד,ובנוסף לכל זה יש לי בייביפייס. אני מיואש ומתוסכל מהעובדה הזו. ביום שלישי האחרון הייתי במסיבה (אחרי המון זמן) וגם התביישתי בכניסה,וכל הדרך אני חושב האם יהיה מישהו שיפסיק לבקש ממני תעודת זהות..