בבקשה עזרה

[omri120]

בבקשה עזרה

אולי כבר קראתם בעבר את הסיפור שלי.אבל קרה אתמול משהו,שהחזיר לי שוב את הלבטים ואת המצב הרוח הדיכאוני שלי,ואני לא יודע מה לעשות. אני בן 27.אין לי כ"כ ביטחון עם בנות. כלפי חוץ,ובתחומים אחרים אני מראה שיש לי ביטחון,אבל זה איזשהי מסיכה כנראה שאני שם על הפנים שלי. למה אין לי ביטחון? בגלל 1001 סיבות.דימוי עצמי נמוך,דימוי גופני נמוך. אני נמוך מאוד (1.68),אני ממש לא שמן,אבל אני חייב לשמור כדי לא להשמין. אני לא ממש מכוער.אבל אני גם לא הכי יפה. סתם ממוצע כזה. אני נראה עדיין "ילד".ואני מניח שזו אחת הבעיות הקשות שלי. אבל,לא על זה באתי לדבר. אני מספר לכם את זה,כדי שאולי ככה תבינו כיצד הגעתי למצב שאני נמצא בו כרגע. אין לי כמעט קשרים עם בחורות. מצד אחד,אני לא כ"כ רוצה כי אין לי ממש מצב רוח לזה. מצד שני,גם אם אני אחליט שאני רוצה,אז הסיכויים שלי להשיג מישהי שאני רוצה,כמעט ולא קיימים.(אמרתי לכם כבר-נמוך.נראה כמו בן 20 ). בחורות בגילי רוצות "גבר" ולא אחד שנראה כמו "האח שלהם" . בסדר,הבנתי את זה כבר מלפני שנים. ואיכשהו אני חי עם זה. אני יודע שאני מוותר על המון דברים.אבל השלמתי עם זה כבר. אבל ,בכל אופן-לא באתי לכאן בכדי לקבל חיזוקים לגביי זה. מה שבאתי לספר הוא כזה: יש לי מישהי שאני פשוט מטורף עליה,ברמות שרק מי שקורא את ההודעה הזו,ומאוהב במישהי,יכול להבין אותי. אני פשוט לא מפסיק לחשוב עליה. היא אחת הבחורות הכי מדהימות שקיימות.(לא רק אני אומר). היא גם קצת סובלת מחוסר ביטחון או מהרגשה שיש יותר טובות ממנה,אבל ממש ממש קצת חחח (ממה שאני מצליח להבין)-אבל אני מאוהב בה. היא בת 21 אחרי צבא. הבעיה היא שאין סיכוי שיכול לקרות משהו בינה לביני. כי היא (תחזיקו חזק): בת דוד שלי. יש המשך בהודעה הבאה. תמשיכו בבקשה?

 

[omri120]

המשך

אני יכול לראות אותה פעם בחודש,פעם בחודשיים ולפעמים פעמיים בשבוע. זה נורא תלוי. שנים הלכתי בתחושה כ"כ קשה בדבר הכמיהה שלי להיות איתה. אבל ידעתי שאין סיכוי שדבר כזה יכול לקרות מכל מיני סיבות. ראבק-היא בת דוד שלי.עכשיו בטח חלקכם או שמקלל אותי,או שעושה הבעות כאלה של גועל ממני. אז,אני אתמודד עם זה. אבל,מה אני אעשה? אני לא יכול לשלוט על זה. אני מאוהב בה. כבר קרוב ל 3 שנים. מגיל 18 או 17 ,כשראיתי אותה,פשוט הרגשתי את התחושה שעליה כולם מדברים. חשוב לי לציין,שלמרות שהיא "בת דוד",אנחנו לא ממש ממש קרובים. היא לא שונאת אותי,חס וחלילה. שאנחנו כבר מתראים,אז אנחנו כן מדברים.אנחנו כן נוסעים לפעמים באוטו ביחד (אני לוקח אותה הביתה או דברים כאלה),אנחנו כן צוחקים ביחד לפעמים ,וכל מה שמתקיים בין שני אנשים שנמצאים ביחד. עם התחושה הקשה הזו הסתובבתי שנתיים בערך. כל מתי שידעתי שאני עומד לראות אותה,הייתי פשוט מאושר.ואני אחד שממש לא קל לו להיות מאושר מדברים. אבל ידעתי שאני חייב להדחיק את זה. אז הדחקתי את זה. הפסקתי להתייחס אליה. באי סי קיו,מחקתי אותה-כדי שלא נדבר בכלל. גם בחגים או באירועים התעלמתי ממנה. כאילו,שלום שלום וזהו. לפני מספר חודשים,היא אפילו שאלה אותה "עומרי,מה יש לך"? ואני אמרתי לה "כלום". ובזה נגמר העניין. בואו נאמר שהחלטתי ביני לבין עצמי,שיש עוד בחורות בעולם הזה. והקטע הזה שאני מאוהב בה,זה רק כי היא הבחורה הכי יפה שיש לי עוד איכשהו סיכוי להתחיל איתה. הרי,אם הייתי כ"כ יפה ומוצלח,שיכול להתחיל עם איזה בחורה שארצה,אז יכול להיות שהייתי יוצא לפאב או דיסקוטק או בעבודה,ופשוט מוצא מישהי שנדלקתי עליה. אבל,הבעיה היא שאני לא נדלק על אף אחת אחרת. ז"א,יש בחורות יפות שאני רואה.ברור. וכמובן יותר גדולות .ולא בנות 21. אבל,לא בדיוק משתינות לכיוון שלי.אז זה עוד יותר מתסכל אותי. מעולם לא היתה לי חברה וכולם יודעים את זה. משפחה ,חברים,ידידים,סתם אנשים שמכירים אותי שנים. אני בטוח שחלקם כבר חושבים שאני אולי לא אוהב נשים,או שאני הומו. או השד יודע מה. אבל זה לא כ"כ מזיז לי מה הם חושבים.כי אני יודע מבפנים שאני לא הומו. אני לא בתול. שכבתי ,לצערי,עם 4 נערות ליווי במשך חיי,אבל גם את זה הפסקתי. כי זה היה יותר, בכדי להרגיש את ההרגשה שכולם מדברים עליה. עשיתי את זה בגיל מאוחר ,רק בשביל השקט שלי. אז זהו ויתרתי. ואני חי את החיים שלי בצורה הזו.עם המון כאב. אבל,זה סוד שאני לא מתכוון לגלות לאף אחד אף פעם. האהבה שלי אליה,פשוט משהו שלא נשלט . אני יודע שזה לא בסדר.אבל אין לי מה לעשות. אני לא שולט על זה,חברים! אבל עכשיו בעצם מתחילה הבעיה שלי,שאני רוצה שתעזרו לי בה: שלשום כשהיינו באיזה אירוע,אני כמובן הגעתי.זה היה אירוע משפחתי. אני ראיתי כמובן גם אותה. מדהימה כזו,שהלב שלי נופל בכל רגע שאני רואה אותה.(אני לא מתבייש ממנה בקטע שאני מגמגמם לידה!! לא להגזים.בכל זאת,אני בן 27,ואני ממש לא נחשב לטיפוס הביישן. אבל אני מרגיש לידה תחושה שאני לא מסוגל לתאר. בקיצור,אחרי כמה שעות באירוע,עשיתי את צעדיי לכיוון היציאה. כי רציתי ללכת מוקדם יותר. ואז ביציאה מהאולם,בפינה כזו קלטתי את הבת דוד שלי הזו מדברת עם בת דודה האחרת שלי (היא בת 17-אבל בה אני ממש לא מאוהב.חחחח) עליי. הם יצאו לעשן כנראה,ופיטפטו.כמו שבנות אוהבות. שתיהן אוהבות אותי,כאילו בקטע של דוד. אני יודע את זה. אז התחלתי להקשיב והמשפט הראשון ששמעתי,הבנתי שהן מדברות עליי. הבת דודה שלי אומרת לבת הדוד (זאת שאני כ"כ מאוהב בה!) : "את חושבת שהוא הומו באמת"?? והיא אומרת לה "אני חושבת שכן. מה לא נראה לך? הוא לא נראה כזה. הוא מתוק כזה. אבל תחשבי על זה...כמה שנים אנחנו מכירות אותו? אף פעם הוא לא בא עם מישהי. וגם כשהייתי אצלו בבית (אני גר בדירה שכורה והיא היתה פעם,בעבר באה לעזור לי לפעמים) לא ראיתי אף פעם מישהי אצלו וכו' וכו'." אני שמעתי את זה. והייתי בהלם מוחלט! התחלתי להרגיש כ"כ רע. לקחתי את הרגליים ולא רציתי יותר לשמוע.כי לא רציתי להכאיב לעצמי יותר. הדבר הראשון שהכי היה בא לי לעשות זה להיפגש איתה ,יום למחרת..ולספר לה את הכל. על כל הסבל שאני עובר (טוב,היא לא אשמה) בגלל העובדה שהיא לא יוצאת לי מהראש. על כל ה 3 שנים שאני בכלל לא מסתכל על בחורות אחרות.(לא שזה יעזור לי כ"כ להסתכל על בחורות אחרות.אמרתי כבר--הבחורות שאני רוצה לא מסתכלות עליי). על כל התקופות האלה שאני יושב מדוכא בבית,ולא מצליח לתפקד. בסדר,אני עובד,לומד וכל השטויות הרגילים--אבל בתוך תוכי אני סחוט ריגשית. אני פשוט רוצה אותה. היה לי רצון,אחרי ששמעתי אותה מדברת ככה -להגיד לה שאני לא הומו!!!!!! שאין סיכוי שאני כזה! והיא לא ראתה אותי אף פעם עם מישהי--כי אני רוצה רק אותה. ומאוהב בה. אבל כמובן,שהגעתי הביתה,נרגעתי קצת. הלכתי לישון,קמתי .והמשכתי את שיגרת חיי כרגיל. היום בבוקר היא שלחה לי SMS..אם אני רוצה שהיא תבוא לעזור לי בפסח בבית.(אני משלם לה. אל תחשבו שהיא מראה סימני אהבה. חחחח אני לא יודע מה לעשות,חברים. מצד אחד,אני לא רוצה לגלות לאף אחד את הסוד הזה שלי.(ואני מצטער. אני לא שולט על זה. אני מאוהב בה! 3 שנים. זה לא משהו חולף. תאמינו לי. אני גם מאוהב בה ונמשך אליה מבחינה חיצונית. ואולי זו הבעיה! אני מאוהב באישיות שלה. אבל גם ביופי המהמם והמהפנט שלה. שכל אחד מכם יחשוב על הבנאדם האולטימטיבי שלו--לזה אני מתכוון. מצד שני,אני ממש לא רוצה שדווקא היא! דווקא היא תלך בתחושה ש "אני הומו"! אני לא רוצה!!!!!!! זה כואב לי!!!!!וזה מציק לי נורא!! לא אכפת לי שההורים יחשבו,אחים,חברים,משפחה-לא אכפת לי. אני במקומם גם בטח הייתי חושד. למרות שאני ממש לא מראה סימנים כאלה. אבל מאתמול,קשה לי לחיות עם העובדה שדווקא היא בכלל חושבת ככה. מה אתם מציעים לי לעשות? להשאיר את זה ככה? אני לא רואה בעתיד הקרוב,או בשנים הקרובות בכלל מישהי שתיכנס לחיים שלי. (כך שאני אוכל להזים את השמועות האלה). אמרתי לכם: אני לא מאוהב ולא התאהבתי ככה מעולם. אז מה לעשות? חברים? ואני כ"כ מצטער שזה יצא ארוך. אבל לא רציתי שזה ייראה לכם כמו מתיחה,או סתם משהו לא רציני. אני באמת לא יכול להוציא לי אותה מהראש.אוףף המון תודה

 

[Neora Barak]

עומרי- תרשה לי להפתיע אותך..

עד כמה היא חשובה לך? עד כמה אתה מוכן להמשיך להסתובב בהרגשה הזו? עד כמה חשובה לך דעת קהל, ותגובות של המשפחה? עד כמה היית רוצה לדעת מה היא- מרגישה אליך? לך עומרי עם צו הלב שלך, דבר איתה, הלא ממילא אתה מרגיש רע, אולי תופתע? אולי תשמע ממנה שגם היא מאוהבת אבל פוחדת לחשוב על זה? מה יש לך להפסיד? אם היא מרגישה אליך אותודבר, אהבה של שנים- תנצח הכל, ואם היא לא, תדע שניסית, לא הולך, ותחפש מישי אחרת. אני מכירה לפחות 3 משפחות של בני דודים מבוגרים שהתחתנו, והם היום סבים וסבתות, והם עמדו וקבעו עובדה נגד דעת הקהל, ומאושרים מאוד מאוד, עומרי חמוד, נסה, הזמן אותה למקום כמו בית קפה, או הים, וספר לה מה אתה מרגיש, בהצלחה חמוד, אני חושבת שאתה מאוד מאוד בחור שווה !!!

 

[omri120]

ברק,אין סיכוי שהיא מאוהבת בי

היו לה כ"כ הרבה הזדמנויות להתוודות בפניי שהיא מאוהבת בי או מרגישה אליי משהו. והיא לא עשתה את זה. סתם,כל מיני "הגשות" שעשיתי לה,בכדי שאולי היא תרגיש יותר נוח . פעם שלחתי לה באיזה בוקר אחד,שאני מחכה לה שתבוא לעזור בבית. והיא בכלל לא חזרה אליי. אח"כ היא אמרה לי שהיא היתה בבית,והיו לה הרבה סידורים. (אז למה לא חזרת אליי לפחות??? כל אחד הרי יודע שבחורה שאוהבת מישהו או מרגישה אליו משהו,ישר מקפצת למשמע ה SMS. או שלפעמים היתה לה אפשרות לנסוע איתי או עם אמא שלה לאיזה מקום (שנסענו כולנו) אז היא נכנסה לאוטו של אמא שלה. ולא שלי. אם היא היתה כ"כ "רוצה אותי" ,את חושבת שהיא לא היתה מעדיפה "לשהות" איתי עוד כמה דקות?? או שלפעמים אני סתם מתחבר בלילה לאי סי,והיא רואה שאני מחובר אבל היא לא שולחת לי שום מסר.(נכון,יש לה איזה 200 איש באי סי..אבל בכל זאת) פעם אחרי שלא דיברנו איזה חודשיים היא שלחה לי "שיוו,כמה זמן לא דיברנו"? ואז התחלנו לדבר . אבל,בימים רגילים,היא לא ממש "פונה אליי".(לא שאני מחכה. באמת שלא). ותאמין לי שהיא לא ממש ביישנית! אני לא מכיר אותה ממש ממש,איך היא עם בחורים. אבל אני יודע בוודאות,שכשהיא רוצה משהו,היא משיגה. והיו עוד הרבה קטעים . היא לא שונאת אותי חס וחלילה. ואני בטוח שהיא אוהבת אותי,כמו שהיא אוהבת את סבא שלי,דודה שלי,הכלב של דודה שלי,והאחיינית של אחי. כאילו,להיות מאוהבת בי. אין סיכוי. תאמין לי. כך שלגביי זה אני בטוח. אז למה לי להפיל את עצמי לתהום בזה שאני אגלה לה?

 

[hanaaat]

אם זה ככה אז...

אתה לא היחיד שיש לו חששות. ידיד שלי היה בתול(!) עד גיל 27, ואז הוא החליט שהוא חייב חברה, יצא עם המון בחורות דרך האינטרנט, והיום הוא חי באושר עם חברתו, הוא לא הכיר אותה ברשת אבל כל הדייטים האלה נתנו לו אח"כ מספיק ביטחון כדי להתחיל אתה בחיים האמיתיים- אף פעם לא מאוחר לנסות. ולא, הוא לא נראה כ"כ טוב, וגם החברה שלו לא דוגמנית, אבל הם אוהבים אחד את השניה וזה מה שחשוב. מהתיאור שלך את עצמך - בערך חצי מדינה ככה. כל אחד סוחב איזה דימוי גוף של עצמו שמנותק לגמרי מהמציאות. וחוץ מזה בחורות בגילך כבר יודעות שיופי זה לא הכל. ד"א בגיל 21 אנחנו עדיין לא יודעות את זה, אולי 23-24. ובקשר לבת דודה- לא כ"כ משנה שהיא בת דודה, יותר משנה שהיא בת 21 (ראה למעלה). וכמו בכל אהבה נכזבת: אם זו כזו אהבה בוערת מצדך, ואתה לא רואה שום סיכוי אמיתי לזה (מכל הסיבות שבעולם), הייתי מציעה לך לנתק מגע, לא לראות אותה, לא לדבר אתה, לא לחפש אותה, לעשות הכל כדי לשכוח ממנה. להתחפף מהעיר ואפילו מהארץ לכמה זמן - לא תאמין איזה ביקוש מטורף יש לבחורים ישראלים בחו"ל. זה נראה לך עכשיו כמו הדבר הכי נורא בעולם, זה קרה לי, זה קורה להרבה (אם לא לכל אחד). יש חיים חוץ מזה, וחבל שזה יגמור לך אותם בגיל כ"כ צעיר. מקווה שעזרתי...

 

[להבה ירוקה]

ברוך הבא ../images/Emo41.gif

אין לי אפילו מילה להוסיף על העצות שכתבו לך

אז כל שנשאר לי הוא לברך על בואך. מקווה שתישאר עימנו ותנסה להבין מאיפה נולד חוסר הבטחון הכ"כ גדול (ומראה חיצוני זו לא סיבה מספקת) ואיך משנים את זה.