בבקשה עזרו לי.

בבקשה עזרו לי.

אז ככה.. לפני כשנה וחצי, נפטר אחי החייל באופן פתאומי הוא היה בן 20 ספורטאי מצטיין התמוטט במהלך משחק כדורגל ונפטר לאחר שבוע ללא הכרה. סיבת המוות לא ידועה כי כל הבדיקות לפני ואחרי הראו בחור בריא לחלוטין. מכיוון שלא עשינו נתיחה, הרופאים סגרו בסיבת המוות שזה או מוחי או לבבי.. ועכשיו לעניין....... יש לי אח נוסף שיהיה בריא, חייל שהיום בדיוק בגיל של רועי ז"ל, גם כן חייל.. נקרא לו ב' לשם העניין לפני כשבוע הוא התלונן על כאב בחזה. הלך לרופא הצבאי שערך א.ק.ג בדיקת לב, הכל היה תקין. בכל אופן, לאחר יום יומיים הוא החל להתלונן על סחרחורות.. הוא מתנהג כמהופנט ומבוהל וסגור בעצמו. כל הבדיקות שלו תקינות, ההורים נמצאים בפאניקה, לקחו לרופאים פרטיים שלא מוצאים כלום! ועכשיו לשאלתי ב, (האח החי..) לאחר מות רועי, התנהג דיי מוזר.. הוא לא התעניין במה קרה בדיוק, מה נמצא, יצא מייד אחרי השבעה לדסקוטקים ולא היה מוכן להגיע לבית העלמין מאז הלוויה. הם היו יותר חברים מאשר אחים לפני המקרה, הם חלקו חדר אחד 20 שנה התלבשו יחד וכו' והדבר היה מאוד תמוה.. ישבתי וחשבתי ופתאום קיבלתי מעין "הארה" נראה לי שהילד סוף סוף הפנים את העניין.. והוא בהלם או משהו כזה.. רצתי שוב לבי"ח והחלטתי לחקור.. בכל אופן, הילד הזה שבכלל לא היה מוכן לדבר על המקרה עד היום אמר לי שהלחצים שהיו לו בחזה הכניסו אותו למחשבות ופחדים.. שהוא פוחד למות כמו רועי.. כל הנסיונות שלי לשכנע אותו (וגם את עצמי למען האמת..) לא ממש עזרו.. כי אם נחשוב על זה, זה באמת מפחיד.. הרי כזה בחור בריא וכך קרה אז מי מחוסן..? בכל אופן האם מישהו כאן נתקל בכזה מצב של הדחקה שהתפרצה פתאום?? האם זה יכול להיות שכל התסמינים האלה של סחרחורות וכאבים בכל מקום יכולים להיות תופעה נפשית בכלל??? באופן מוזר לאחר שיחתנו הוא הרגיש קצת יותר טוב לאחר שכבר לאחר שבוע שכל הנסיונות להקל במצבו כשלו.. אני לא רוצה ללחוץ מדיי כדי לא להזיק יותר. הצעתי לו לדבר עם מישהו שמבין קצת והוא מסרב בתוקף. אני נמצאת בחרדה רצינית ולא ישנה כבר שבוע בגלל זה.. לא מתאים לי לאבד עוד אח לא פיזית ולא נפשית אנא עזרו אם יש לכם ידע אעו הצעה או אפילו סיפור דומה. בתודה מראש אחות אוהבת ומודאגת..
 

לב אם

New member
דיקלה יקרה

אין ספק שאת צודקת. האח הקטן שהיה כל כך קרוב לרועי, הדחיק גם את האבל, וגם את החששות הטבעיים שלו לגבי עצמו.ועכשיו, כשהוא באותו גיל, הכל מתפרץ. אני לא יכולה כרגע להביא לך דוגמא ספציפית, אבל זה דבר מאד נפוץ, כאשר פחדים שסגרנו אותם "בקופסא" מתפרצים פתאום בעוצמות מאד חזקות. למזלו, יש לו אחות אוהבת, שאתה הוא מרגיש נוח לדבר והדבר הראשון שבאמת יכול לעזור לו זה לפתוח את הדברים, לדבר עליהם, ללבן את הפחדים, לתת לאבל הכבד על אחיו/חברו להתבטא. אם כרגע הוא לא מרגיש בנוח לעזרה מקצועית, חשוב שתשאירי לו את הפתח להמשיך ולדבר אתך - בלי ללחוץ, זה טבעי שתפתחי בשיחה על איך שאת מרגישה, כמה חסר לך האח. תספרי לו על הפחדים שלך, שאולי הבעיה שהיתה לרועי הינה גנטית ועלולה לקרות גם לך או לו - כשאת תיפתחי לפניו, הוא יוכל גם כן להפתח לפניך עוד יותר, והדבר גם לא יתפרש כלחץ. את יכולה לנסות להפנות אותו לגורמי תמיכה ברשת (האתר של סהר) או טלפוני. אבל חשוב גם להפנות אותו לבדיקה רצינית יותר מהבחינה הגופנית - ואני מניחה שעם הרקע המשפחתי שלו הרופאים ישתפו פעולה. ישנן בדיקות מעבר לאק"ג כגון הדמיה של הלב - חשוב שיעבור את הבדיקות, על מנת לשלול את הסיבה הפיזית, או במידה שהיא אכן קיימת לדעת איך להתנהג בהתאם. והמלצה אחרונה: חסימות ופחדים יכולים לגרום לתופעות מהן סובל אחיך, ואחת הדרכים הטובות ביותר שיכולה לעזור לו היא הדרך של רפואה משלימה. מאחלת לך ולאחיך רפואה שלמה ושנה של הבראה והתחדשות. ואנחנו כאן כדי לסייע ככל שידרש.
 

לב אם

New member
דקלה

נשמח אם תעדכני אותנו. ואולי נוכל לסייע אם יהיה קושי נוסף בדרך, או צורך בעצה טובה.
 

0 אור 0

New member
אם זה אפשרי מבחינת הצבא

מאד כדאי לשלב טיפול ברפואה משלימה: תנועה (כמו יוגה או צ'י קונג) או טיפול של מגע (כמו שאיצו או רפלקסולוגיה). טיפול כזה עוזר לשחרר ולנקות דברים שלפסיכולוג לוקח הרבה זמן להגיע אליהם מילולית.
 
למעלה