The KiNG of Sorrow
New member
בבקשה תעזרו לי!!
אני התחלתי דיאטה בתחילת השבוע. הדיאטה שלי לא ממש מוגדרת. כל דבר שאני אוכל אני רושם, ומחשב קלוריות. לפעמים אני אוכל 600 קלוריות ביום, לפעמים 800...העיקר שאני אוכל פחות מ-1000 קלוריות ביום, על זה למעשה מתבססת הדיאטה שלי. אני אוכל אך ורק לחם קל, 2 ארוחות ביום בלבד. אני לא אוכל ארוחת בוקר, בארוחת צהריים אני אוכל 2 סנדוויצ'ים עם משהו (4 פרוסות לחם קל) ובערב בד"כ מדובר ב-4 פרוסות לחם קל עם משהו שונה בפנים (גבינה צהובה,ביצה קשה וכו'). הבעיה היא שאני מרגיש שהגוף שלי לא מתרגל, אני כל הזמן חושב על אוכל ורוצה לאכול. אני לא יודע אם מדובר ברעב או באובססיה פסיכולוגית שנהייתה לי. בעיה מאוד רצינית שלי היא שאני כל הזמן מרגיש שאני חייב מתוק אחרי האוכל, אני פשוט לא יכול להיגמל מההרגל המטופש של לאכול איזה שוקולד קטן אחרי האוכל. חוצמזה שאני כל הזמן חושב על לחמניות ופיתות, פיצות ובורגר והמחשבות האלה עושות אותי רעב כל הזמן. בעיה נוספת שמאוד מציקה לי היא שכל דבר הכי הכי קטן שאני מכניס לפה, הבטן שלי מתנפחת אחרי זה. אני מסוגל לא לאכול יום שלם, ואז בביס הראשון של הלחם ישר הבטן שלי מתנפחת ונשארת נפוחה כל היום. חשוב לציין שאני לא אדם שמן, אני 167 ושוקל 60 ק"ג (בן 20). בשבועות האחרונים התחלתי לאכול בכמויות עצומות ובלי שובע וכתוצאה מכך עליתי ל 64 ק"ג ולכן התחלתי את הדיאטה כמעין שמירה על המשקל כדי שלא אאבד פרופורציות, כי התחילה לצאת לי כרס. האם הרעב שלי הוא פסיכולוגי? האם הדיאטה שלי מסוכנת ועליי להפסיק? (אני לא מגביל את עצמי ממוצרי מזון מסויימים, מלבד כמובן פיתות ובצקים למיניהם. אני אוכל הכל רק בכמויות מעטות ממה שהורגלתי עד כה) והאם יש פתרון לבעית הבטן המתנפחת?
אני התחלתי דיאטה בתחילת השבוע. הדיאטה שלי לא ממש מוגדרת. כל דבר שאני אוכל אני רושם, ומחשב קלוריות. לפעמים אני אוכל 600 קלוריות ביום, לפעמים 800...העיקר שאני אוכל פחות מ-1000 קלוריות ביום, על זה למעשה מתבססת הדיאטה שלי. אני אוכל אך ורק לחם קל, 2 ארוחות ביום בלבד. אני לא אוכל ארוחת בוקר, בארוחת צהריים אני אוכל 2 סנדוויצ'ים עם משהו (4 פרוסות לחם קל) ובערב בד"כ מדובר ב-4 פרוסות לחם קל עם משהו שונה בפנים (גבינה צהובה,ביצה קשה וכו'). הבעיה היא שאני מרגיש שהגוף שלי לא מתרגל, אני כל הזמן חושב על אוכל ורוצה לאכול. אני לא יודע אם מדובר ברעב או באובססיה פסיכולוגית שנהייתה לי. בעיה מאוד רצינית שלי היא שאני כל הזמן מרגיש שאני חייב מתוק אחרי האוכל, אני פשוט לא יכול להיגמל מההרגל המטופש של לאכול איזה שוקולד קטן אחרי האוכל. חוצמזה שאני כל הזמן חושב על לחמניות ופיתות, פיצות ובורגר והמחשבות האלה עושות אותי רעב כל הזמן. בעיה נוספת שמאוד מציקה לי היא שכל דבר הכי הכי קטן שאני מכניס לפה, הבטן שלי מתנפחת אחרי זה. אני מסוגל לא לאכול יום שלם, ואז בביס הראשון של הלחם ישר הבטן שלי מתנפחת ונשארת נפוחה כל היום. חשוב לציין שאני לא אדם שמן, אני 167 ושוקל 60 ק"ג (בן 20). בשבועות האחרונים התחלתי לאכול בכמויות עצומות ובלי שובע וכתוצאה מכך עליתי ל 64 ק"ג ולכן התחלתי את הדיאטה כמעין שמירה על המשקל כדי שלא אאבד פרופורציות, כי התחילה לצאת לי כרס. האם הרעב שלי הוא פסיכולוגי? האם הדיאטה שלי מסוכנת ועליי להפסיק? (אני לא מגביל את עצמי ממוצרי מזון מסויימים, מלבד כמובן פיתות ובצקים למיניהם. אני אוכל הכל רק בכמויות מעטות ממה שהורגלתי עד כה) והאם יש פתרון לבעית הבטן המתנפחת?
