בבקשה תענו אם יש לכם פתרון ../images/Emo107.gif
שלום לכם, אני חדשה פה. יש לי כלב ג'ק ראסל קטן, חמוד וחכם מאוד, ובן 4. קיבלתי אותו בירושה מההורים לפני שנה וחצי, כשהם עברו לגור בקנדה. הוא הכיר אותי טוב מאוד גם לפני כן, אפילו שכבר לא גרתי בבית. אצל ההורים שלי הוא היה כלב מאוד לא מחונך. הם גרו בקיבוץ, והוא היה מסתובב הרבה מחוץ לבית, בלי רצועה והשגחה. בלילות הוא היה ישן עם האחיות שלי, כי הוא צריך להרגיש חום גוף בלילה. הוא מאוד רגיש, ורועד המון, בעיקר כשקר או כשיש רעמים. העניין הוא, שמהרגע שהוא עבר לגור איתנו, בעיר, הוא התחיל להשתין בבית. אצל ההורים שלי הוא לא היה משתין בבית. אז בהתחלה הוא עבר סדרת חינוך, והתחיל לצאת עם רצועה לטיולים, ונרגע ונהיה פחות או יותר ממושמע (עד שהוא רואה כלבים אחרים, חתולים או אנשים עם שיער לבן). הוא יודע טוב מאוד שאסור לו להשתין בבית, והוא מפחד לעשות זאת, ולכן הוא משתין רק כשאנחנו לא רואים, ומחפש פינות לא גלויות (חוץ מהרגל של השולחן בסלון, שם הוא משתין קבוע). לפעמים הוא משתין בבית דקה אחרי טיול. יש לו חרדת נטישה ברורה, ובהתחלה היה לו מאוד קשה כל פעם שיצאנו מהבית, אבל זה כבר פחות גרוע. בעלי לא רצה אותו מההתחלה, אבל אני לא ויתרתי, ומטפלת בו כמעט לבד. אנחנו מסתדרים עם השיערות הלבנות בגל הבית, באוטו ועל הבגדים, מסתדרים עם זה שהוא ישן איתנו בלילה, אבל הפיפי זה בלתי נסבל! מה עושים? הוא כלב חכם מאוד, חצי בן-אדם, אבל אני כבר מתחילה להתיאש....
שלום לכם, אני חדשה פה. יש לי כלב ג'ק ראסל קטן, חמוד וחכם מאוד, ובן 4. קיבלתי אותו בירושה מההורים לפני שנה וחצי, כשהם עברו לגור בקנדה. הוא הכיר אותי טוב מאוד גם לפני כן, אפילו שכבר לא גרתי בבית. אצל ההורים שלי הוא היה כלב מאוד לא מחונך. הם גרו בקיבוץ, והוא היה מסתובב הרבה מחוץ לבית, בלי רצועה והשגחה. בלילות הוא היה ישן עם האחיות שלי, כי הוא צריך להרגיש חום גוף בלילה. הוא מאוד רגיש, ורועד המון, בעיקר כשקר או כשיש רעמים. העניין הוא, שמהרגע שהוא עבר לגור איתנו, בעיר, הוא התחיל להשתין בבית. אצל ההורים שלי הוא לא היה משתין בבית. אז בהתחלה הוא עבר סדרת חינוך, והתחיל לצאת עם רצועה לטיולים, ונרגע ונהיה פחות או יותר ממושמע (עד שהוא רואה כלבים אחרים, חתולים או אנשים עם שיער לבן). הוא יודע טוב מאוד שאסור לו להשתין בבית, והוא מפחד לעשות זאת, ולכן הוא משתין רק כשאנחנו לא רואים, ומחפש פינות לא גלויות (חוץ מהרגל של השולחן בסלון, שם הוא משתין קבוע). לפעמים הוא משתין בבית דקה אחרי טיול. יש לו חרדת נטישה ברורה, ובהתחלה היה לו מאוד קשה כל פעם שיצאנו מהבית, אבל זה כבר פחות גרוע. בעלי לא רצה אותו מההתחלה, אבל אני לא ויתרתי, ומטפלת בו כמעט לבד. אנחנו מסתדרים עם השיערות הלבנות בגל הבית, באוטו ועל הבגדים, מסתדרים עם זה שהוא ישן איתנו בלילה, אבל הפיפי זה בלתי נסבל! מה עושים? הוא כלב חכם מאוד, חצי בן-אדם, אבל אני כבר מתחילה להתיאש....