בבקשה תעשרו לי דחוף!

[justme17]

בבקשה תעשרו לי דחוף!

אמממ... טוב אז ככה למי שלא כלכך מכיר את הסיפור שלי לפני כמה ימים החלטתי שאני מתחיל "לצאת מהארון" בזה שאני מספר על כך לחברים קרובים, מתחיל ליצור קשר עם בנים ש"בקטע" וכו´... עכשיו השאלה היא כזאת... אני הולך כבר איזה חודשיים לפסיכולוג בכלל לגבי הגירושים של הוריי אממ.. האם לספר לו על היציאה שלי מהארון? או שאולי לחכות קצת? תודה רבה

 

[TwelveEyes]

תלוי...

אם הוא פסיכולוג טוב שבאמת רוצה לעזור לך, לא יזיק לחלוק איתו את זה. אולי הוא אפילו יוכל לתת לך כמה עצות בקשר למה ואיך לעשות, ואיך לבשר את זה לחברים שלך.. בסה"כ עצה של אדם שטרח ולמד והוציא תואר בפסיכולוגיה שווה יותר מעצות שנגיד, אנחנו ניתן אם אתה לא מרגיש ממש שאתה בוטח בו, מצד שני.. אולי עדיף שלא תחלוק איתו את זה. אה, וכדאי שתדגיש שזה לא קשור לגירושים של ההורים שלך. סתם, ליתר בטחון -דנה (שבניגוד לאנשים אחרים עונה על טופיקים שאחרים מפרסמים! *רמז רמז..*)

 

[justme17]

תודה חמודה...אממ כנסי

הקטע הוא שהוא פסיכולוג מצויייין ממש מצויין עזר לי בהרבה דברים עם ההורים שלי בזכותו לאמא שלי לא איכפת לדוגמא שאני לובש גינסים בגזרה נמוכה נמוכה ומתרחבים (של בנות מן הסתם) וכאלה... הבעיה היא שפשוט לא נעים לי ממנו... כאילו אנחנו ביחסים טובים... כאילו הוא כמו חבר...

 

[resputin]

אסור לך לא להיות בנוח לידו!

הרי התפקיד שלו, הוא לעזור לך ובעצם לסייע בפתירת בעיות. הוא מוסמך, אתה אומר שהוא נחמד- ואתם בקשר טוב. רק חשוב לציין את השאלה הבאה, אם אתה לא רוצה לספר להורים שלך, יש לך בטחון מלא בו, שהוא לא יאמר להם? עצוב עצוב, יש גם פסיכולוגים שעושים את זה.

 

[justme17]

הקטע הוא..

שמבחינתי זה שאני דו מיני זאת לא בעיה אני לא מרגיש צורך לדבר איתו על זה שיפתור בעיות... לא צריך עצות טוב לי עם זה ויש לי מספיק חברים שעוזרים לי מבחינת שאלות... כמוכם פשוט לא יודע אני חושב שבתור הפסיכולוג שלי הוא צריך לדעת שאני עובר שינוי שכזה בחיים שלי לא?

 

[TwelveEyes]

אבל...

הבנתי שהוא אמור לעזור לך בקשר לגירושין של ההורים שלך, לא? אז אתה אמור לספר לו רק על אירועים שקשורים לזה, ויציאה מהארון לא ממש נכנסת לקטגוריה.. אבל כמו שאמרתי, אם אתה מרגיש שאתה יכול לסמוך עליו, לך על זה. אם אתה עדיין מתלבט - אל.

 

[justme17]

כנכון אבל עדיין...

הוא לא פסיכולוג לענייני גירושין! הוא הפסיכולוג שלי הוא עוזר לי לעבוד תקופה קשה בחיים שלי... מותר לי לדבר איתו על מה שבא לי ומפריע לי... הוא לא מוגדר רק לגבי הגירושים! זה יהיה טוב לספר לו לא? כחלק מתהליך היציאה מהארון... השאלה היא... איך?!?!

 

[TwelveEyes]

מה ז"א איך...

"היי, צ´מע, הגעתי למסקנה שאני נמשך לבנים, ואני לא יכול לשמור את זה בבטן יותר. מה אתה אומר?"

 

[לא מצאתי שם אחר]

תלוי..

אם אתה חושב ומרגיש שהוא לא כמו אלה שמספרים הכל להורים, אני חושב שאם זה לא מפריע לך אתה צריך לספר לו..

 

[adiko]

אז ככה התשובה שלייייייייייייייייייי

ילד מה קורה קודם כל לא היה לי כוח לכתוב הרבה באיסי אז אני ירשום לך תשובה כאן ותקרא עכשיו אני חייב לציין שאני לא מת על פסיכו(פסיכולוגים/יות) עכשיו במצב של הגירושים ובכלל אין בעיה שתדבר איתו על כל מה שבא לך עכשיו אניחושב שאם אתה מרגיש נוח לספר לו גם על זה ואתה רוצה ממנו עצה או כל דבר אחר אין בעיה אם אתה מרגיש שאתה רוצה לחכות אז סבבה אבל מי יודע מה הוא יגיד לך ואיך הוא יתחיל לנתח אותך רק בגלל זה שאמרת לו אני נמשך גם לבנים אוקיי אם לא תבין מה כתבתי תשאל אותי אחר כך בייייייייייייייי

 

[adiko]

ותבדוק...........

אם אתה סומך עליו שהוא לא יעביר להורים שלך בזמן שהם לא יודעים ומי יודע מה זה יצור שב תחשוב ותגיד מה החלטת בסוף כאן אנחנו רק מיעצים נתנו לך את השאלות שיכולות להיות ואתה תראה מה אתה עושה עם זה אוקיי ילדדדדדדדדדדד בהצלחה

 

[resputin]

אני דווקא מטורף על פסיכולוגיה

אהבתי האמיתית..))

 

[justme17]

אממ תודה ממי... כנס

בכל אופן אני סומך עליו שלא יספר להורים אבל פשוט אני לא יודע אם זה מידע שבכלל צריך לעניין אותו.... אומנם החלטתי לאט לאט לצאת מהארון אבל אני לא בקטע של לספר לכל אחד שאני מכיר היי ממצב אני אוהב בנים... השאלה היא אם זה יכול לעזור לי למשל... אולי הוא יוכל להסביר לאמא שלי למה שאני באיסייקו אני לא רוצה שהיא תהיה בחדר (אני כאילו מתכתב עם בנים) תודה בכל אופן חמודי...

 

[resputin]

תראה,

הוא תמיד יכול לייעץ לך. יציאה מהארון היא דבר נפלא, באמת שכן- אבל צריך להיזהר. יש אנשים שהם קצת יותר\פחות שמחים לשמוע כאלה דברים. יש למשל מישהו שהיה איתי בכיתה, שאני מדבר איתו- לא יחסים עמוקים או משהו, אבל הוא הומופוב רציני, לא כי הם מגעילים אותו או משהו, פשוט לא מוסבר- זה פשוט ´זה´. עכשיו ערכתי ניסוי עם החבר הכי טוב שלו, שהיה אצלו בבית, שהיה גם בכיתה שלי פעם- בכל מקרה, אותו חבר, שהם ממש כמו אחים, מעיין "עבד" עליי שהוא נמשך אליו, עכשיו מכיוון והוא עשה את זה בעבר, לא ממש נפלתי בטריק אז לקחתי הכל בחצי-אמת. לבסוף הוא אומר ´מה נראה לך? _______ ירצח אותי אם הוא היה שומע, צחוק-צחוק אפילו את החבר הכי טוב שלו הוא היה מעיף בגלל שהוא גיי´. וכמה שזה נשמע עצוב- זה אמיתי. לא בהיותו של אותו החבר גיי, דווקא להפך- הוא סטרייט מאוד (...מאוד...) אבל עצם המחשבה, שהוא אמר שאפילו שהם חברים שנים, במשפט אחד אפשר לסכם את היחסים שלהם למשך עידנים. אני אומר שהוא יעזור לך, בלקיחת צעדים נכונים או סתם להכניס את הכל לאובייקטיביות. ובאמת יוכל לעזור לך עם אמא שלך- ואני דווקא לא אומר שהיא לא אמורה להיות בחדר כשאתה מתכתב עם גברים, אפשר קצת לצנזר או שסתם לשבת ולא לתת לה סיבה לחשוד -מצד שני, אני לא יודע איך אמא שלך נוהגת בכל העסק הזה, שלי לא ממש פרו-חד מיניות (כאילו, היא לא הומופובית, היא מקבלת ולא אכפת לה מהומואים- רק לא הבנים שלה

..) אבל לא ממש אכפת לי, אני מתכתב עם בנים ועם בנות איך שאני רוצה לידה, פורום ב.ב (בנים בלבד -225) וגאווה צעירה (הלו..! כאילו 571), ו...נקווה לטובה, תחזור עם התוצאות

 

[justme17]

וואו.... כנס: )

אמממ שמע אמא שלי תראה פורום גאווה צעירה על המסך שלי היא ישר תבין היות ואני לובש בגדים של בנות (גיזרה נמוכה, מתרחב... לא שמלות ונעלי עקב!) ואמא שלי חיה בקטע של משפחה ליברלית לא איכפת לי מהומואים אני רואה עם הבן שלי הכי גאים... אבל למעשה היא מלאה בדעות קדומות... "כל הרשלצניקים האלה בנים של ספרים" וכו והיא הודיעה לי פעם שאין לה בעיה שאני אהיה הומו... היא פשוט מעדיפה שלא....

 

[Pe5tCTRL]

תשמע

קח עצה שסבלתי על עורי: דבר איתה על זה. אם היא אומרת שהיא מעדיפה (!) שלא יהיה לה בן הומו, אז פשוט וותר עליה, היא צבועה. אמא שלי לא יודעת, וכשהוצאתי ממנה בכוח משפט בנושא, ברגע של טירוף קל, היא אמרה שאם כל הצרות (!) שיש לה, את זה היא לא צריכה גם על הראש. אז אני עוד לא בחוץ, ולא נראה לי שאני אהיה בקרוב במסגרת המשפחתית. ובקשר לפסיכולוג: אם הוא מתחיל לזבל לך את המוח שיכול להיות שזה בגלל ההורים שלך, או מנסה למצוא לזה סיבות, אז אל תהיה המחקר שלו. הוא רופא ובא לעזור לך, לא למצוא פתרון למחלה שלך. זאת לא מחלה. אם הוא מעודד יציאה, תשקול. אם הוא נותן לך לדבר יותר מידי, תיזהר. זה אומר שירצה לדווח... והכי חשוב, שקול מלים שקשה לקחת חזרה!

 

[הרמיוניDanger]

אוףףףף..../images/Emo4.gif

אולי תנסו מדי פעם להיות פחות נוקשים עם ההורים שלכם? אולי תנסו מדי פעם להקל להם קצת, לסלוח, לנסות להבין אותם? אני לא חושבת (לפי מה שהבנתי) שהאם הזאת *לא מעדיפה שיהיה לה בן הומו*, כלומר היא לא תזרוק אותו מהבית או משהו אם היא תגלה שהוא כן.. או תתאכזב ממנו קשות או משהו.. אבל כמו כל אמא, היא היתה מעדיפה שהבן שלה יהיה סטרייט... מי לא רוצה נכדים? תאמין לי, החלום של כל אם זה לראות נכדים.. לראות שהגנים שלה ממשיכים... אז אפשר בהחלט להבין אותה ולהזדהות איתה. אני לא חושבת שהיא צבועה. זה שמצד אחד היא בסדר עם הומואים ומצד שני מעדיפה שהבן שלה לא יהיה כזה, לא הופך אותה לצבועה. *בכלל* לא! ייתכן שכשאמא שלך אמרה לך שהיא לא צריכה עוד צרות מזה על הראש, אני לא חושבת שב"צרות" - היא התכוונה לנטיות המיניות שלך. יותר לכל מה שמסביב - כל הקטע של גילויי הומופוביה מאנשים מסביב, היציאה מהארון כלפי הסביבה וקרובי המשפחה.. זה די בלאגן כזה. יכול להיות שלזה היא התכוונה... אל תהיה כזה אכזרי אליה וישר תתקוף אותה בטענה שהיא מגדירה את נטיותיך המיניות כ"צרה". ייתכן כי בכך בכלל לא העסק. דברו עם האמהות שלכם, ודברו איתן בגישה סלחנית ופתוחה. אל תתקפו כל בנאדם שהוא לא שכפול של דבי מהג"ש. לא כולם כאלה. ואני בכלל לא חושבת שהאמהות שלכן נגד הומואים או משהו כזה.

 

[sarah]

../images/Emo45.gif

המממ... לאחרונה אני מתחילה לחשוד שלמרות העברית הגרועה של אבי (דובר אנגלית) הוא אולי כן מבין את מה שאני צורחת בטלפון ולכן התחלתי לתהות... מה לעזזל הוא היה חושב אם הייתי אומרת לו שאני לסבית (שזה פשוט הרבה יותר חזק מלהגיד ´אבא אני נמשכת גם לבנות´

אז לקחתי את זה כתהיה חביבה עליי) ופשוט אין לי מושג. אין לי מושג מה הוא יחשוב על זה ומה הדיעה שלו בנושא ואני חושבת שעד ליום שבו אולי אתחתן עם בחירת ליבי (שזה בכלל נושא מעניין להירהור... אני בחיים לא אתן לה ללבוש חליפה!

) אולי אני לא אדע את האמת.. *מהוהרת* איך הגעתי לזה? באעבה, שרה

|ד"ראיבלQ |גרביל|

|צעירה|

 

[justme17]

נוקשים?????????? הא???

אממ דווקא אני לא כועס על אמא שלי בכלל!!! פשוט תביני אמא שלי נורא קל לה להגיד שהיא פמיניסטית ושהיא חופשיה ללא דעות קדומות וכו וכו כל עוד זה לא נוגע לעור שלה.... שזה מגיע ללהתחיל עם בנים אז היא חושבת שלבנות אסור (מאוד פמינסטי) ושזה מגיע לבן שלה אז פתאום לה כולם כלכך שיווניים... לא יודע אם אני אספר לה היא תקבל את זה אבל אני לא רוצה לצער אותה כרגע במיוחד אחרי הגירושים שהיא עברה השנה... אבל אמא שלי זאת לא הבעיה אלא הפסיכולוג... הייתה לי פגישה איתו היום ואני חושב שהוא עלה קצת על העניין... אבל לא בטוח... אני חושב לתת לו עוד פגישה שתיים להבין שאני בי ואם לא אז לספר לו ככה דרך אגב...

 

[resputin]

Honey;

כולם כמעט לובשים גזרה נמוכה ומכנסיים מתרחבים- יודע למה? כי זה מה שמוכרים בחנויות! זה כל הקטע של הרגרסייה באופנה והכל, הכל חוזר לשנות ה-80 ככה... וחוץ מזה, מי שואל את ההורים!? אני הולך עם מה שאני רוצה, בגדים קרועים או צמודים, מבריקים או שחורים, מכנסיים צמודים או רחבים- נעליים וורודות עם נצנצים (איכס, בחיים לא! זה רק דוגמא!*) או נעלי צבא -אני בוחר, לא שואל. ובקשר לאמאבא.. אולי עדיף להשאיר אותם בחושך קצת.. כאילו, אם אתה ידוע שזה יעשה לך בעיות.. אז למה להכנס לבור? או שתכניס אותם לאט לאט.. או שלא תכניס אותם בכלל..