בבקשה לי...

[tair40]

בבקשה

לי...

בנות ה-Cross Stitch למי יש את החוברת שהיה בה את הקיט הזה?

וכן... סוף סוף נרשמתי לקבלת החוברת ועכשיו אני כבר מתה שהיא תגיע.

 

[ורדה וזהו]

ביבו, קוליברי - השמיעו קול

ביבו בטח עסוקה עם העבודה, הרקמה והאחיינים המגניבים.
קוליברי שווה לשלוח לה בקשה.
אני נטולת מינוי כרגע וחושבת אם כדאי להמשיך במינוי שהיה לי עם המגזין האחר.
נכון לעכשיו, יש לי כמויות כאלה של תרשימים שיספיקו לי לשני גלגולי חיים.

 

[דולי12]

כמוני כמוך. יש לי גם מלא חוברות ולא שוקלת

להיות מנויה. כשאני בחו'ל ונתקלת בחוברת רקמה או קושה שאני נדלקת עליהם , אני קונה נקודתית וזה ממש כיף. זה הופך לחלק מההנאה בטיול. כל ערב שאני חוזרת למלון, אני מעיינת בחוברת ומפנטזת לרקום או לסרוג חלק מהדגמים בחוברת.

 

[ורדה וזהו]

בדיוק מה שקורה איתי בטיולים

קונה, מפנטזת ונכנס לארון עם עוד כמה עשרות חוברות מטיולים קודמים.
את יודעת שהמינוי על new stitches הכניס לרפרטואר המון רעיונות.
יש בו בנוסף לקרמת צלבים עוד סגנונות כמו הרדנגר, רקמה שחורה.
את יודעת, כשאני כותבת את זה מתחיל לדגדג לי בקצות האצבעות.
כל כך אוהבת לרקום ויותר נכון את השקט שמתלווה לרקימה.
אנחנו יכולות להמציא מדיטצית רקימה.
מי מצטרפת לניסוי לפני הוצאת הרעיון לשוק?

 

[דולי12]

זו אכן מדיטציה. גם סריגה זו גם מדיטציה

מוכרת צמר ביישוב שלי אמרה לי שהיא מכירה אישה שקונה ממנה צמר, ובעלה של אותה אישה מעודד אותה לסרוג אפילו אם אין לה צורך בתוצרים ולו רק כדי לראות את אשתו רגועה וזה מיטיב עם שאר בני המשפחה.

לגבי חוברות רקמה מיותרות, כשעברתי דירה העברתי חוברות לבת שלי שתעביר אותם לכל המעוניין והיא פרסמה בפורום ליבוד וטכסטיל ולשמחתי עדי מכפר סבא זכתה וזאת עוד לפני שהכרתי אותה. לאחר שהכרתי אותה שמחתי היתה כפולה.

 

[עדי מהכפר של סבא]

אני שמחתי לחוברות וכפי שציינת השימחה היתה כפו

כפולה בעת שניפגשנו.

שוב..

 

[maybesure]

גם אני קונה חוברות בחו"ל

בעיקר בורדות. קודם כל מפני שהמחיר שלהן שם הוא חצי מאשר בארץ.
ושנית - כייף לי לדפדף בהן.
גם אני עדיין בשלב הפנטזיות שיום אחד אחזור לתפור בגדים.

 

[bibu7]

זה הקרוס סטיץ' קרייזי

קולברי ואני מנויות לקרוס סטיצ'ר ולכן אין לי את הקיט הזה.