... בבקש תנסו להבין בלי לשפוט
אבי... היה לי לילה מדהים ומפחיד ומלחיץ והכל ביחד. בחיים לא הרגשתי כל כך טוב ורע בו זמנית. אולי אלו היו הכדורים* בעצם כמעט בטוח... אבל עמוק בפנים אני מאמינה שזו הייתה הדרך שלי להתפרק, (או הדרך של הגוף שלי להתפרק) לעזוב את כל הרגעים הקשים , את כל הכאבים הפיזים והנפשיים ולהרגיש בשמיים. לפני כן עברה לידי ילדה ,לא הרבה יותר מבוגרת ממני. היה לה מבט עצוב - כזה כמו שלי... גם לה היה משהו בבטן. אבל לא כאב... הייתה לה נשמה חדשה שעמדה להיוולד לעולם. אני יודעת שכמוני היא לא תשכח את הלילה הזה ואת כל שאר הלילות חסרי השינה. אבי... הרגשתי את העננים עוברים דרכי - אבל זו לא היה ערפל - אלו היו עננים לבנים לבנים כמו באגדות. כל העולם הסתובב לי אבל זו היתה סחרחורת רגילה... הוא הסתובב לאט - מספיק לאט בשביל שאני אוכל לקלוט את כל הפרטים הקטנים והחשובים ביותר. ואז באת - מה ניסית להגיד לי? אני מרגישה שניסת להגיד שאתה עדיין איתי ,עדיין שומר עליי...מחייך. למה חייכת ,אבי? אני מקווה שאתה לא מאוכזב ממני ומזה שאני לא מצליחה לבוא אלייך. אני מבטיחה! יום אחד נפגש . אני לא יודעת מתי ,זה יכול להיות מחר ,זה יכול להיות עוד שבוע וזה יכול להיות כשאני יהיה ממש ממש זקנה - עוד לא החלטתי. מה שכן החלטתי זה לתת קצת זמן לאנשים שאוהבים אותי- אולי עוד יצא לי מזה משהו. אבי- אני אף פעם לא אהיה מאושרת לגמרי. אבל אולי אני אתקרב לזה ... ל"אושר" האמיתי. בכל אופן אני מתגעגעת אליך המון ואוהבת אותך ,אני עדיין מרגישה אותך לפעמים... מנשק אותי ,מחבק אותי אני מקווה שההרגשה הזו אף פעם לא תעבור... תמיד איתך... רק איתך... אוהבת ... שיר *כדורים: זה לא סמים!! זה כדורי שינה שדחפו לי בכמויות באותו לילה בבית חולים.
אבי... היה לי לילה מדהים ומפחיד ומלחיץ והכל ביחד. בחיים לא הרגשתי כל כך טוב ורע בו זמנית. אולי אלו היו הכדורים* בעצם כמעט בטוח... אבל עמוק בפנים אני מאמינה שזו הייתה הדרך שלי להתפרק, (או הדרך של הגוף שלי להתפרק) לעזוב את כל הרגעים הקשים , את כל הכאבים הפיזים והנפשיים ולהרגיש בשמיים. לפני כן עברה לידי ילדה ,לא הרבה יותר מבוגרת ממני. היה לה מבט עצוב - כזה כמו שלי... גם לה היה משהו בבטן. אבל לא כאב... הייתה לה נשמה חדשה שעמדה להיוולד לעולם. אני יודעת שכמוני היא לא תשכח את הלילה הזה ואת כל שאר הלילות חסרי השינה. אבי... הרגשתי את העננים עוברים דרכי - אבל זו לא היה ערפל - אלו היו עננים לבנים לבנים כמו באגדות. כל העולם הסתובב לי אבל זו היתה סחרחורת רגילה... הוא הסתובב לאט - מספיק לאט בשביל שאני אוכל לקלוט את כל הפרטים הקטנים והחשובים ביותר. ואז באת - מה ניסית להגיד לי? אני מרגישה שניסת להגיד שאתה עדיין איתי ,עדיין שומר עליי...מחייך. למה חייכת ,אבי? אני מקווה שאתה לא מאוכזב ממני ומזה שאני לא מצליחה לבוא אלייך. אני מבטיחה! יום אחד נפגש . אני לא יודעת מתי ,זה יכול להיות מחר ,זה יכול להיות עוד שבוע וזה יכול להיות כשאני יהיה ממש ממש זקנה - עוד לא החלטתי. מה שכן החלטתי זה לתת קצת זמן לאנשים שאוהבים אותי- אולי עוד יצא לי מזה משהו. אבי- אני אף פעם לא אהיה מאושרת לגמרי. אבל אולי אני אתקרב לזה ... ל"אושר" האמיתי. בכל אופן אני מתגעגעת אליך המון ואוהבת אותך ,אני עדיין מרגישה אותך לפעמים... מנשק אותי ,מחבק אותי אני מקווה שההרגשה הזו אף פעם לא תעבור... תמיד איתך... רק איתך... אוהבת ... שיר *כדורים: זה לא סמים!! זה כדורי שינה שדחפו לי בכמויות באותו לילה בבית חולים.