בגוף שני-הרהורים על חסרונות העברית

[ליאתו]

בגוף שני-הרהורים על חסרונות העברית

לפני כמה ימים סיפרתי לחברה אמריקאית כיצד, מאז נולדו התאומים, הפכתי "אשה" בעל כורחי. אם לפני כן יכולתי להעמיד פנים שאני אינטלקטואל שבמקרה נולד בגוף אישה (הגדרה לא מוצלחת, אבל תספיק לבנתיים), מאז שנולדו התינוקות כולם משבצים אותי לקטגוריה הזאת של "אשה" ו"אמא", למרות שבפועל חלוקת התפקידים במשפחה שלי נותרה שיוויונית מאוד. כלומר שנינו "הורים", לא בהכרח "אבא" ו"אמא". לא משנה. זו לא הנקודה. אחד הדברים שאמרתי לחברה שלי זה שממש התחיל להציק לי שפונים אלי בגוף שני נקבה. כלומר קודם, לא הייתה לי בעיה אם "מה את רוצה לאכול לצהרים?", אבל עכשיו נורא מציק לי "אולי תתני להם גזר לצהרים?". אתם מבינים מה אני מנסה להגיד? כמו בספרי בישול או בעיתוני נשים, את הופכת בעל כורחך למין אישה סטריאוטיפית שאמהות היא הגשמת ייעודה והילדים מרכז חייה. "אז איך את מסתדרת עם שניים?", ואני מסתכלת אחורה לראות האם מדברים עם האישה שמאחורי גבי. אני מבהירה למה אני מתכוונת? אז חברה שלי אמרה שכל הסוגיה נראית לה מוזרה מאוד, בגלל שגוף שני באנגלית הוא ניטרלי מגדרית ונראה לה שהקשר בין אמהות וניכור היה שונה אם רוב האינטראקציות שלי היו באנגלית. מה דעתכן? אתן חושבות שבשפה אחרת החוויה שלנו את עצמנו מגדרית הייתה שונה? שבאנגלית היאוש יותר נוח?

 

[DarlingAdam]

השפה היא ענין מאוד מסובך,

ויש מילים שיעצבנו אותך גם באנגלית אולי לא בתחום האמהי, אבל בצורה זו או אחרת, כי שום שפה לא מושלמת. לי אישית פשוט יותר נוח באנגלית, בלי קשר למגדר.

 

[אורי 0]

עברית היא שפה סקסמאנייקית

מציצה לאמא שלך במקלחת כתבה יונה וולך (אני מצטט מהזיכרון). ואני אוהב אותה ככה. אולי מפני שאצלי הענין הוא אחר, לא להעלים את התיק הזה שנקרא מגדר, אלא דווקא לפתוח אותו ולראות מה מוצאים. להגיד מול כתה "כשאנחנו מדברות על", ושהן לא ידעו מה קורה לי בפנים באותו רגע. לכתוב שירים בנקבה, כל כך פשוט. לא צריך להוריד שערות, רק להחליף צירה בקמץ. לכתוב: "אני רוצָה" והכל נשמע אחרת. (חיוך מטופש מרוח על פרצופי).

 

[ליאתו]

האמת שזה חמוד

ממש לא חשבתי על זה כך, אבל אתה צודק, זה עוד אחד מאותם דברים שאני מנסה להשתחרר מהם, ואתה יכול להשתעשע איתם. אולי הייתי מרגישה אחרת אם הייתי יכולה ללבוש אישה כשבא לי ורוב הזמן להסתובב בלי מגדר? הייתי מאוד שמחה לאפשרות הזאת, האמת. אולי זה מה שנחמד לי באנגלית. שאתה לא חייב להיות אשה אם אתה לא רוצה. שגוף שני לא נשמע לי כמו רות סירקיס. (הממממ... שוקעת בהרהורים).

 

[ליטל ו]

אוווו... נשמע מצויין.

אני קונה. שלא במפתיע זה כמו סופר רנמה - לא רק שיש לך כוח על שמאפשר לך להיות זכר/נקבה כרצונך, באופציה הזו אפשר גם ללכת על "פשוט לא". מצויין ואני ממש אוהבת את הקישור לרות סירקיס - אני כל כך מכירה את זה... יש איזה ספר בישול "לאב הצעיר" שכזה, בזכר, אבל גם זה בעייתי. אישית, בנוגע לשפה - אני יכולה להתחבר לגישה שלך וגם לגישה של אורי. אני מניחה שבאמת קל יותר להעמיד פנים שלא סקסיסטים כלפיך כשהשפה לא מדגישה את זה, אבל אני חוששת שזה עובר בכל זאת, ברוב המקרים. בטון, בתוכן המשפטים, בוייב. למשל, אם הייתם הולכים ביחד ברחוב, והיו פונים רק אליך ונותנים עצות לגידול ילדים. ועדיין היו ממשיכים לדבר אתך כאל אמא... :/

 

[ליאתו]

נכון, אבל...

היאוש יותר נוח?

 

[ליטל ו]

אני מניחה :/

אבל עכשיו בא לי יותר במקום להתייאש to kick ass {חיוך עם שיניים} בא לי to reclaim the world. שייך לי גם שייך.

 

[FreakOnALeash]

אני נורא מסכים.

רם הייתי יכול היות אישה קצת ובשאר הזמן להיות מן 'ללא' כזה, מה-זה הייתי נהנה. אבל אני מפחד שאני אשחק אם אני לא אדבר בלשון זכר ואשחק לתוך תפקיד המגדר שלי אוב הזמו, אחרת מי יבין אותי?

 

[ליטל ו]

Hee, זו היתה גם האסוציאציה שלי

 

[ליטל ו]

וכרגע

מציק לך "מה את רוצה לאכול לצהרים?"? כי נשמע לי סביר לגמרי, בלי קשר לגופים או לשפה, ששאלות מהסוג השני יהיו מעצבנות. זו פלישה - גם לחיים הפרטיים שלך, וגם להגדרות העצמיות הפרטיות עוד יותר שלך. וזה כל כך פולשני... אני יודעת שזה לא PC ולא "הוגן" וכו', וכילדה טובה (מה לעשות) קשה לי להגיד את זה (במיוחד כי אני מדברת כאן גם אל עצמי), אבל בן אדם, כשעושים לך את זה, מותר להיות מגעילה אליהם. אני יודעת שהם לא מתכוונים להרע, אבל הם מרעים. ומגיע לך לעמוד על שלך, בשביל עצמך, ולהתעקש על עצמך, גם אם זה לא יוצא בצורה נחמדה.

 

[ליאתו]

תודה וחיבוק

אני מנסה, אני מנסה. למדתי להיות ביצ'ית בשנה האחרונה - אחד הדברים הטובים בלהיות אישה, אני מודה. לא מאוד, ולא תמיד, אולי לא מספיק.

 

[ליטל ו]

{חיבוק}

ציינתי לאחרונה that I like you?

 

[יוהן סבסטיאן באך]

מעז יוצא מתוק.

אני זוכר כשחשבתי בדיוק ככה, והייתי אומר הרבה "העברית היא שפה סקס-מניאקית" וכל זה. שכעסתי על הכפיה הזו, על זה שצריך להזדהות מגדרית, אפילו כקבוצה, על הכפיה המגדרית וההגמוניה הגברית של השפה. אלא שאז, אחרי שהתאהבתי בדוברת אנגלית אחת, שקיבלה אותי על כל הקוויריות המגדרית שלי והעניקה לי כל כך הרבה בתחום הזה, פתאום גיליתי כמה העברית חסרה ונפלאה. כמה היא מאפשרת לי דוקא לחזק את הזהות שלי כבן, כשאני רוצה, פשוט באמצעות המלים שאני משתמש בהן, ורגע אחרי זה אם בא לי אני יכול לדבר כבת. שאני יכול לעשות משחקים ולהגיד דברים כמו "אתה הולכת?" או "טרנסימיות". כל כך היה חסר לי לשמוע אותה אומרת "אני אוהבת אותך" ושזה יהיה *אתה* כשצריך, ולפעמים גם קצת "את". אני חושב שאז הבנתי כמה כוח יש בדיכוי, שדוקא כשמפעילים יותר דיכוי מגדרי יש הרבה יותר מקום למשחקים, להשתעשעות, למרידה. כוח מעורר התנגדות - וכל הג'אז הפוקודיאני הזה. חוץ מזה, את נהדרת ואני אתך במאבקך הצודק לא להפוך לרחם נייד. נשיקות.

 

[ליאתו]

ואוו, תודה

זה נותן פרספקטיבה אחרת לדברים. לא חשבתי על זה כך, כלומר שאפשר לשחק עם זה, או ליתר דיוק שאני יכולה לשחק עם זה. אני אנסה אולי. ועכשיו, בקשה, אם אפשר: אין לי כאן גישה לספריה, מישהו תוכל לצטט לי עוד מהשיר הזה שכולכן דיברתם עליו? תודה.

 

[אורי 0]

במקרה...

אני מול הספריה של אמא שלי, המתחיל במצוה אומרים לו: "תביא ציטוט מדויק עם מראה מקום". אז הנה, ונשברתי עם הניקוד אחרי השורה החמישית: עברית בִּשְמוֹת מִין יֵש לְאִנְגְּלִית כָּל הָאֶפְשָרֻיּוֹת כָּל אֲנִי – בּפֹעַל הוּא כָּל אֶפְשָרוּת בְּמִין וְכָל אַתְּ הִיא אַתָּה וְכָל אֲנִי הוּא בְּלִי מִין וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּין אַתְּ וְאַתָּה וְכָל הַדְּבָרִים הֵם זֶה – לֹא אִיש לֹא אִשָּה לֹא צָרִיךְ לַחְשֹב לִפְנֵי שֶמִתְיַחֲסִים לְמִין עברית היא סקסמניאקית עברית מפלה לרעה או לטובה מפרגנת נותנת פריבילגיות עם חשבון ארוך מהגלות ברבים יש זכות קדימה להם עם הרבה דקוּת וסוד כמוס ביחיד הסיכויים שוים מי אומר שכלו כל הקצים עברית היא סקסמניאקית רוצה לדעת מי מדבר כמעט מראֶה כמעט תמונה מה שאסור בכל התורה לפחות לראות את המין העברית מציצה מבעד לחור המנעול כמוני לאמא שלָךְ ולָךְ כשהייתן מתרחצות אז בצריף לאִמֵךְ היה תחת גדול אבל אף פעם לא הפסקתי לחשוב הימים עברו כחלוף הטושים נשארת ילדה רזה ומסובנת אחר כך סתמתן את כל החורים סתמתן את כל הפרצות העברית מציצה לך מחור המנעול השפה רואה אותך עירומה אבי לא הרשה לי לראות הוא סובב את גבו כשהשתין אף פעם לא ראיתי אותו טוב ממש תמיד הוא החביא את המין כמו שרבים מחביאים אשה כמו שקהל הוא זכר בגופים כמו שֶמִּלָּה היא זכר ונקבה אין כמו אלו דברים מתוקים העברית היא אשה מתרחצת העברית היא בת-שבע נקיה העברית היא פסל שלא פוסל יש לה נקודות חן קטנות וסימני לדה ככל שהיא מתבגרת כך היא יותר יפה השיפוט שלה הוא פרהיסטורי לפעמים נוירוזה כזאת היא לטובה תגיד לי בזכר תגיד לי בנקבה כל אני ילדותי ביצית בטרם הפריה על מין אפשר לפסוח על מין אפשר לוותר מי יגיד מינו של אפרוח? האיש שהטבע יוצר לפני שהוטבע בו פועל מֻטֶּה. זיכרון הוא זָכָר יוצר מינים תולדה העיקר כי היא החיים עברית היא סקסמניאקית ומה שתגדנה בטרוניה פמיניסטיות המחפשות גרויים מחוץ לשפה באינטונציה הנותנת פרוש לדברים סימנים רק של זכר ונקבה בְּמִשפט יתנו יחסים מיניים משונים על כל נקבה סימן, על זכר סימן אחר כשגם כל פועל ובנין מסומנים מה עושה האיש לאשה מה הוא מקבל בתמורה איזה כח היא מפעילה עליו ואיזה סימן נִתַּן לעצם ולשם עצם מופשט ולמִליות נקבל מין משחק טבע התרחשות נפשית כיער צעיר משחק של כוחות כלליים שמהם נגזרים כל הפרטים סימנים כלליים לכלל הארועים שאפשרי שיקרו בזמן מִן הזמנים תראה איזה גוף יש לשפה ומִדות אֹהַב אותה עכשו בלי כסות לָשון

 

[ליטל ו]

<<המתחיל במצוה >> - LOL

 

[ליאתו]

אכן מצווה!

לתרום לחינוך הספרותי שלי זה תמיד מצווה. מי יודע, אולי אני עוד אתחיל לקרוא שירה? תודה, מתוקה. ולכולכם בעצם.